עזרה דחופה בעניין שינה - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • שלום שרון,

    ביתי בת שנה ושלושה חודשים. בספטמבר תלך למעון בפעם הראשונה. עד עכשיו היתה בטיפולי ובטיפול בעלי. מדובר בשינוי התנהגותי בתהליך השינה שלה ורציתי להתיעץ איתך בענין.

    מאז שביתי נולדה אנו משכיבים אותה לישון במיטה שלה, מניחים אותה אומרים לילה טוב נותנים נשיקה, לוקחת מוצץ ויוצאים מהחדר, הדלת לא סגורה עד הסוף משאירים רבע דלת פתוחה. היתה נרדמת ללא צורך בידיים. מהרגע שהנחנו אותה כפי שכתבתי יצאו מהחדר, לפעמים היתה נרדמת מיד, לפעמים ממלמלת לעצמה, לפעמים קצת בוכה ומספיקה לאחר פחות מדקה.

    מאתמול חל שינוי פתאומי ממש, משכיבים אותה במיטה והיא מסרבת כאילו להיפרד, נעמדת במיטה שלה רוצה שנרים אותה בידים, ברגע עושים את התנועת כיפוף לשים אותה במיטה היא מתחילה לצרוח ולבכות בכי תמרורים ממש. זה לא שיניים כי כשיוצאות לה שיניים הג'יל עוזר לה וגם היא לא רגועה במהלך הלילה. כאן היא פשוט לא מוכנה להכנס למיטה ונאחזת בי ובבעלי חזק. במשך הלילה ישנה יחסית בסדר מתעוררת פעם או פעמיים באופן כללי.
    היא היתה עייפה כי לא ישנה כל היום (היינו בטיול), היתה ממש שפוכה ולא רצתה להיכנס למיטה. וגם אתמול לאותו הסיפור כך שזה לא קשור לדעתי לרמת העייפות שלה. גם כלפי בעלי אותו סיפור נסינו שהוא ישכיב אותה וגם לא עזר.

    כשהיא בוכה הרמתי אותה חיבקתי הסברתי שצריך ללכת לישון ושום דבר לא מוכנה לרדת מהידיים. החלטתי לשבת על שרפרף לידה ובאמת זה הרגיע אותה ולאט לאט הפסיקה לבכות עברה ממצב עמידה לישיבה ואחר כך שכבה, כיסתה את עצמה עם השמיכה ממש כאילו נאחזת בה בבפחד. שכבה ומיידי כמה דקות הסתכלה שאני שם, שלא הלכתי, וכך עד שחשבתי שנרדמה, וברגע שיצאתי מהחדר שוב צרחות.
    שוב עשיתי אותו הדבר ישבתי לידה והפעם עד שנרדמה. כל פעם הרימה ראש לרואת שאני שם לפעמים גם שלחה יד להגיש אותי.

    זה הלילה השני שזה קורה פשוט באופן פתאומי, ממש מתסכל לראות את התינוקת שלי בוכה ואני לא יודעת מה לעשות. כאילו היא בפחד. כל פעם שעוזבים אותה וזה רק בלילה במהלך היום יכולה להשיאר עם סבתא או שאנחנו יוצאים והיא רואה שיוצאים בדלת ולא בוכה.

    האם זה חרדת נטישה בלילה, האם פוחדת ממשהו?
    במהלך היום היא בסדר גמור, לא כואב לה משהו. לא חל שינוי כלשהו בחייה
    . לגן היא תלך רק בספטמבר. להזכירך בת שנה ושלושה חודשים.

    אשמח לעצות תודה
    [url=http://www.wishafriend.com/]
1 תגובות
עמוד 1
  • היי גיטרה ,
    אינני חושבת שמדובר ב"שינוי התנהגותי". על מנת לקבוע שאכן חל שינוי שכזה, יש צורך בהשוואה מתוך פרספקטיבה של זמן. וכאן מדובר על שינוי בן יום או יומיים. לא הייתי ממהרת לקבוע מסקנה על שינוי התנהגותי לאחר יום או יומיים של שינוי מהמוכר לכם, בלבד.
    אני אכן מבינה שמדובר על שינוי וצורך בהסתגלות למצב מעט חדש ושונה מהמוכר לכם בשנה ושלושה חודשים אחרונים - זה כן. אך בהחלט ייתכן, ורוב הסבירות שאכן זה מה שקורה - שמדובר על שינוי מקומי כלשהו, בשל סיבה כלשהי, שיכולה להיות כל אחת מהבאות:
    איזושהי הצקה על רקע פיזי - מחלה, הרגשה לא טובה, שינויי מזג אויר וכד'.
    על רקע רגשי - לא הבנתי מהסרגלים שלך האם את בהריון? בשבוע 40 ו - 5 ימים? (זה מה שמסמן הסרגל שלך...) ואז אולי מושפעת מהריונך המתקדם ומההכנות לקראת הלידה הצפויה? ובאופן כללי: ילדים עוברים לאורך התפתחותם שינויים שונים בתחומי השינה, האוכל, העיסוק הלימודי, המשחק והקשר עם ההורים. אלו שינויים רצויים ובעלי חשיבות להמשך ההתפתחות התקינה.
    אבל כפי שכתבתי, יש מקום לקבוע שנעשה שינוי התנהגותי כנ"ל רק על טווח זמן כלשהו, שיספק מידע על מה שהיה לפני, על השינוי שנעשה, ועל ההתנהגות לאחר שהתקבע השינוי. ההסתכלות בפרספקטיבה של זמן בדר"כ גם מספקת את הרמזים לסיבות לשינוי (האם הוא שינוי טבעי והתפתחותי או על רקע של קושי כלשהו, ואז ניתן ללמוד מן השינוי ועיתויו על הדרך להסתגל אליו ביתר קלות - עבור הילדה וההורים גם יחד) ועל הדרכים הטובות ביותר לקבל אותו.

    כרגע, הייתי מציעה להמשיך ולעקוב אחרי מה שקורה בתהליך ההשכבה תוך כדי מתן מירב התמיכה לקטנה, שכנראה משהו "עובר עליה". המשיכי להיות איתה עד שנרדמת, הרי היא מחפשת אותך ואת נוכחותך...
    לגבי "חרדת נטישה" - נכון שביטויה מופיע הרבה פעמים סביב נושא ההשכבה בלילה. אבל בוודאי ובוודאי שלא רק. ז"א: ילד שיסבול מ"חרדת נטישה" (אמיתית) יפתח את גילוייה גם במשך היום ובמגוון פעילויות יומיומיות: למשל ברחצה, בטיול, בפרידות קטנות במשך היום. ואת מתארת שזה בפירוש לא קורה.
    הייתי מנסה לחקור קצת יותר האם כן קרה משהו לפני יומיים. זה לא "חייב" להיות משהו "דרמטי" אלא אפילו מצב של עייפות יתר קיצונית כפי שאת מתארת שקרה בטיול. זהו בפירוש כן מצב שהוא בעל פוטנציאל לשבש סדרי שינה קיימים אצל תינוקות מסוימים. ומאד ייתכן שלוקח לזה יום-יומיים-שלושה להסתדר מחדש.

    אינני יודעת מדברייך האם היא "פוחדת ממשהו". קרוב לוודאי שכן יש משהו שעובר עליה. יש צורך ביותר מעקב אחרי הרגלי ההשכבה וההירדמות שלה בימים הבאים על מנת לקבוע בוודאות ש"קרה משהו". וגם אז, כפי שכתבתי, ייתכן שמדובר על שינוי טבעי, נורמלי ורגיל שתואם לדברים שעוברים עליה בהתאם לגילה.
    בינתיים המשיכי להיות איתה בערבים ולהעניק לה את נוכחותך המרגיעה. היא כנראה זקוקה לזה.
    בהצלחה ושיהיה קל

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה