נראה לי שפעלתי לא נכון..... - הריון ולידה

היי דין דין
מה אני חושבת?... אני חושבת, שקודם כל - ראוי שאימהות (ואת בתוכן ) יפסיקו לייסר את עצמן על כל מילה ותנועה שהן עושות בנוכחות וכלפי הילדים.
קרתה סיטואציה מסוימת, הייתם בג'ימבורי, ושני ילדים התחילו לריב. הם בסה"כ ילדים בני שנה וחצי (נכון?...). בעצם, מה זה משנה "מי התחיל", "מי חטף ממי", "מי הציק למי ראשון" וכו'...
הרי לא מדובר פה על עילה למלחמת העולם ה - 3 (חמסה... טפו!)... בסה"כ שני ילדים שרבו בג'ימבורי.
אז, קודם כל - תפסיקי לייסר עצמך במחשבות על ה"טעות" שעשית כשלא "הגנת" עליו והעזת לכעוס במקום ציבורי.
את מבינה, אנחנו אימהות - בני אדם. וגם לנו מותר לכעוס, להתפרץ ולצאת מהדעת - במיוחד כשיש תינוק בן שנה וחצי ועוד אחת בת 4 חודשים, וזה חופש גדול ואין מסגרות, וצריך להעסיק אותם 24/7 בלי הפסקה, ויש 38 מעלות חום בחוץ.
נו... אז קורה. ואת יודעת מה? קרה, ועוד יקרה.

ולענייננו... סוף סוף .
בהתאם למה שכתבתי למעלה, אני חושבת שאם את צופה בילדך מפגין התנהגויות אלימות - נשיכות, ותוקפנות כלפי ילדים אחרים - אני חושבת שרק טוב תעשי אם תעירי לו. הרי כך הוא לומד. ברור שזה לא ימצא חן בעיניו, וברור שהוא יבכה. אבל כך הוא ילמד שיש התתנהגויות אסורות (נשיכות, מכות) וכך הוא ילמד - בסופו של דבר - לשתף ולהשתתף במשחק חברתי. מקום כמו ג'ימבורי הוא מקום מצוין ללמידת משחק בחברה ובשיתוף עם ילדים אחרים. ובעצם מה שעשית - התחלת ללמד אותו יכולות אלו, שהן יכולות חברתיות חשובות ביותר - ואף יעזרו לו ויעמדו לרשותו בהמשך - במסגרות החינוכיות שאליהן ילך.
כך שאני דווקא חושבת שפעלת נכון ועלייך להמשיך בקו זה. זה מה שנקרא: "חינוך". וזהו תפקידנו כהורים...

ונכון, שלעיתים זה דורש מאיתנו ההורים לעשות ויתורים במקומות שקצת יותר קשה לנו לעשות ויתורים בהם: לראות את הילד נשכב על הרצפה ומשתטח, צורח ובוכה, צועק וומטיח ידיים ורגליים ברצפה, את שאר האנשים הצופים במחזה הלא נעים לנו, ולבסוף - לאסוף את עצמנו ואת הילדים ולחזור הביתה. אבל - זה מחיר החינוך. ואת תמורתו אנו רואים בגיל שהוא רק מעט יותר גדול מעכשיו - כשאנו פתאום צופים בילדנו הקטן שיודע ומבין "קודים" חברתיים, כיצד להתנהג, כיצד לשתף, כיצד לשחק, איך ליצור קשר חברתי טוב, ועוד.

חיזקי ואימצי

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T