שאלה על גמילה - הריון ולידה

אביגיל בת שנתיים וחצי, כבר כ4 ימים אנחנו בגמילה.
עשינו עבודת רקע, הכנו אותה לכך שכשהיא מסיימת את הגן, היא תיהיה ילדה גדולה ותלך כמו הגדולים עם תחתונים. היא מאוד צתלהבת מהרעיון.
אז הורדנו לה טיטול חוץ משנת צהריים ולילה.
והילדה פשוט לא עושה פיפי......
היא מאוד מבסוטה מהתחתונים, שהיא כבר גדולה וכו', והיא לא מפספסת פיפי, כי היא פשוט לא עושה. קקי דווקא כן עושה, בתחתונים.
אנחנו שואלים כל הזמן אם יש לך, לוקחים אותה לשירותים, יושבים איתה שם, ספרים, שירים מה לא.
עד עכשיו היא הלכה לשירותים בהתלהבות, אבל ישבה בדיוק חצי שניה וזהו. לא רוצה יותר. כל הקטע היה לשבת-לקום, לנגב כמו הגדולים.
החלטתי להגיד לה שאם היא עושה בשירותים (או בסיר, לא משנה, איפה שהיא בוחרת), הי מקבלת מתנה. מפה התמונה השתנתה. עכשיו המטרה היא המתנה, והיא יושבת בסיר שעות. ממש שעות. ואני מנסה כבר להקים אותה, כי זה כבר מאבד את כל הפואנטה. אני מבטיחה לה שהיא תנסה בפעם הבאה, גם אם מחר היא תצליח, היא תקבל את המתנה מחר, היא קמה ודורשת מתנה. אני מסבירה לה שוב, שרק מי שעושה בשירותים מקבל מתנה, אז היא מתיישבת שוב.
וחוזר חלילה. ואני גם לא יכולה ממש להגיד לה זהו, קמים. כי הרי היא "מנסה" לעשות פיפי.
מרוב הדיבורים על מתנה, גם מיכל (בת שנה ו-7) רצתה מתנה וגם היא התיישבה על הסיר. רק שהפצפוצה הזו עשתה גם פיפי וגם קקי . עכשיו מגיעה לה מתנה.
וכל השעות האלה שאביגיל מבלה על הסיר (כבר יש לה סימנים בטוסיק), היא לא עשתה פעם אחת פיפי.
היא קמה משינה עם טיטול רטוב (לפחות מתישהו עושה). אבל לא נראה לי נכון להוריד לשינה,כ אשר היא לא עשתה אפילו פעם אחת בשירותים.

בעלי אומר שזה איזה מחסום פסיכולוגי..

יכול להיות? אולי עדיף להחזיר טיטול? אני ממש לא רוצה. רוצה לסיים עם זה. לדעתי היא מוכנה. פשוט מאוד קשה לה עם שינויים בחיים. עם כל שינוי שהוא...
היא מכירה את התהליך טוב, היא מסוגלת להתאפק (יותר מדי טוב).

אני הייתי מוכנה נפשית למיליון פיספוסים והחלפות, שזה יקח כמה זמן שיקח. אבל איך מתמודדים עם זה שהיא לא עושה?
זה כאילו אנחנו בגמילה גמורה. הילדה בתחתונים ואין פיספוסים. ואין על מה לדון ואין על מה להסביר ולנהל משא ומתן. רק שחסר פרט אחד קטן בכל הסיפור הזה - הפיפי עצמו.

לפחות הייתה מצליחה פעם אחת. הייתי כבר עושה מזה כזו חגיגה שהיה נותן לה מוטיבציה להמשיך. אבל אנחנו כאילו תקועים ואין אפשרות להתקדם...

היום בערב היא ישבה עד 20:30. ובאמת ניסתה. שתתה מים, תה, מיץ, ספייט. העיקר שתשתה. ולא יצא כלום. בסוף קמה וכעבור 5 דקות עשתה גם פיפי וגם קקי. כנראה כבר לא יכלה להתאפק יותר. אז למה לא עשתה בסיר?
והיא כל כך התבאסה (לא יודעת אם מהפספוס או מהמתנה שלא תקבל) שהתחילה לבכות...
ואני לא כועסת אליה, חו"ח על פיספוסים. הכל ברוח טובה. "לא נורא, פעם הבאה" וכו'.
אולי הרעיון של המתנה לא מתאים לה?
אולי אני איכשהו אוריד אותה מהעץ של הפרס? אתן לה מתנה על ההשתדלות וזהו?

אשמח לכל עצה ורעיון, כי כואב לי הלב עליה....

___________________________________________________________________
סקרים תמורת כסף