היי שרוני - הריון ולידה

תודה אהובתי
תודה רבה.
האמת היא, שקראתי את המילים החמות של כולכן, וראיתי את החיבוקים, וזה מחמם יותר מכל דבר אחר.
אז... באמת המון תודה, זה המון.
וגם... ששש... אל תגלי... אבל אני עומדת בקרוב לקבל מחשב חדש!! והוא יהיה ת-ו-ת-חחחח!!!! תודי שזה כבר מעודד!

לגבי מה ששאלת - וואי!!! קודם כל, אני בשוק מזה שאלה אוטוטו בת 4!!! מתי ואיך זה קרה, בדיוק???????? (אורי שלי ב - 21 לספט' בן 4, ולגמרי לא ברור לי איך זה קרה... )
אז ככה, אתחיל דווקא מאורי, למרות שלא שאלת לגביו (ואני מאמינה שזה ברור לך, אבל בכ"ז): אני לא רואה טעם לספר לילדון בן שנה וחצי על ההתרחשות העתידית של לידת אח. זה מיותר, ועלול להביא לחששות וחרדות מיותרים. ההכנה לבן שנה וחצי על הולדת אח צריכה להיות סמוכה ככל האפשר למועד הלידה (ובטווח המיידי) , וגם בטווח הארוך יותר, כשהתינוק החדש יתחיל להיות עירני ומגיב יותר, ודורש תשומת לב והתייחסות משפחתית רבה.
ולגבי אלה:
לה כן הייתי עושה הכנה כלשהי מוקדמת, ולו רק בשל העובדה שהיא כבר מתפקדת על תקן ה"אחות הגדולה" (פעמיים...), ולעתים עדה באופן ישיר או עקיף להתרחשויות משפחתיות שונות (ופה המקום להזכיר שלפעמים אנחנו לא מתארים לעצמנו איזה כמות של מידע הקטנים האלו קולטים, בלי שנתכוון בכלל, ובלי שאנחנו חושבים שהם בכלל בכיוון של לקלוט משהו...) - ומבינה אותן בדרכה.
אם עדיין לא רואים עלייך, הייתי ממתינה עוד מעט.
אבל ברגע שמתחילה להנץ בטנונת קטנה - הייתי כן יוזמת איתה שיחה, באוירה טובה, פתוחה ומזמינה (אולי בזמן ארוחה משפחתית? למשל בשבת, כשגם אביה נמצא?), ושואלת אותה האם היא רואה שהבטן שלך קצת גדלה?...
כן הייתי מסבירה לה שיש בבטן שלך עוד אח/ות קטן/ה קטן/ה קטן/ה.... ושהוא/היא יגיעו אליכם בעוד X חודשים...

כאשר היית בהריון עם אורי, אלה הייתה עדיין קטנטונת, ולא הבינה את מלוא המשמעויות של לידה אח (כמו אורי, כיום). אבל כעת, היא כבר מספיק גדולה, גם אם לא להבין את מלוא המשמעויות לאשורן, הרי שהיא "תספר לעצמה" איזשהו סיפור לגבי הלידה הצפויה וההצטרפות של הקטן/ה החדש/ה למשפחתכם.
לכן, יש כמה דברים שכן חשוב לעשות:
להיות עירניים לגילויי קושי בקבלת העניין - להבין ולקבל גילויי קושי אלו.
לא לכפות עליה "גילויי אהבה" (לגבי ההריון, ולאחר הלידה).
לשמור על הענקת יחס אישי עבורה.
היא כבר ילדה גדולה, עצמאית, בעלת דעה ובעלת עיסוקים וסדר יום משל עצמה. לשמור על גבולותיה האלו - עבורה ועבור כל המערכת המשפחתית.

אני בטוחה לגמרי שתעשו את זה היטב, ועוד יותר אני בטוחה שאלה תסתגל בקלות למצב החדש...

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

תודה ממי על התשובה המפורטת.
אני לא יודעת אם את זוכרת אבל הייתה לאלה תקופה של גמגום כשהייתי בהריון עם אורי, וברגע שסיפרנו לה זה עבר...

בכל מקרה אני אכן אספר לה בשיתוף עם יניב כשתצא קצת הבטן,
או אולי בקרוב יותר (אני מפחדת שתשמע את זה ממקום אחר..)
ואני בהחלט אשים לב לכל הדגשים שלך.
שוב תודה!
[/]/]

תמונה מלפני 3 שנים?...?...
וואו. זה יהיה מעניין...
(מהמפגש ההוא, שהיה בירקון?... )

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T