שלום! יצא קצת ארוך... - הריון ולידה

היי מותק ,
ברוכה הבאה!! בטח לא נקראת אז "החוזרת", לא?...
אז תגידי איך נקראת (אם זה לא חשוב, אז לא חשוב... ) ואגיד לך אם אני זוכרת... בדר"כ הזכרון שלי לא רע...

וואי... אני מתה מהתשובה של הילדה לחבר! איזו חוכמה ובגרות!!! זה באמת משהו יוצא מן הכלל...!!!
1. כל מעבר דירה הוא חוויה מורכבת עבור ילד. ילדים מפתחים קשר לחדר, לדירה, ליציבות שמקנה המקום הקבוע שבו הם מכירים כל פינה ויודעים לבד להגיע לשירותים, או למתג החשמל על מנת להדליק את האור בחושך. הדירה היא לא רק דירה. היא קן שמעניק בטחון, שייכות והגנה. הפרידה מהדירה הישנה נתפסת כמפחידה.
אני ממליצה כדבר ראשון בחשיבותו - לגלות אמפתיה לרגשות שמתעוררים. ניתן לומר: "אני מבינה שקשה לך להיפרד. כולנו קשורים לדירה הזאת ולסביבה הזאת, ויש לנו הרבה חוויות נהדרות מהמקום הזה. אף פעם לא נשכח אותן... את הריהוט נעביר איתנו לבית החדש." (בהדגשת ה"כולנו" את מקילה עליה את הרגשת הבדידות בתחושותיה...). עוד ניתן להקל על ידי הבטחה לשמור על קשר עם חברים ושכנים - "נוכל לבקר אותם, לדבר איתם בטלפון, נזמין אותם ליום ההולדת שלך", ניתן גם להבטיח להזמין אותם לקפוץ לבקר את הילדה בגן החדש, לראות את הילדים החדשים, והגננת...
דבר נוסף, עודדי את הילדה לספר לחבריה וחברותיה שהיא עוברת דירה, ניתן ליזום מסיבת פרידה שבמהלכה יחליפו תמונות, מספרי טלפון וכתובות.
הוסיפו לבקר בבית החדש, בסביבתו, ערכו היכרות עם הילדים בשכונה החדשה (אם אפשר) - כל אלו יציירו את המעבר כמאיים פחות. מעבר למקום לא מוכר כלל, יהיה מפחיד יותר מאשר מעבר למקום בו מכירים ילד אחד או שניים, את מגרש המשחקים, את גן השעשועים ואת הסביבה הקרובה. כמו"כ - ילדים נרגעים כשמראים להם היכן יהיה הגן שלהם, כשמבקרים שם ולומדים את הדרך לשם.

מקווה שסייעתי.
על השאלה השניה (החשובה!) אענה קצת יותר מאוחר.
להת' בינתיים!

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

אכן סייעת, וחיזקת וחידדת... תודה רבה

הייתי בפורום בשם מורנש..

היי שוב מורנש!
בטח שזוכרת אותך! (אמרתי שהזכרון שלי לא רע... וואו!!! נעלמת לממש ממש הרבה זמן, לא?)
אני מתייחסת לשאלה השניה:
אתייחס למקרה של הציורים, בעיקר מכיוון שזהו תחום המוכר לי (אני תרפיסטית באמנות במקצועי המקורי) אך גם מכיוון שאני מקווה שבעזרת מה שאכתוב לך לגבי הציורים, תוכלי לקחת גם לכיוונים אחרים.
את כותבת שהיא ילדה מאד מודעת , חכמה ורגישה. נובעת מכך ביקורת עצמית שכרגע מונעת ממנה לעסוק בתחום מסוים, משום ה"פרפקציוניזם" הזה והתסכול שהיא חווה בעקבותיו.
אני ממליצה להתחיל בקטן. ממש בקטן. ולהתייחס לכל יצירה, גם כשהיא בכלל לא התכוונה (היצירה) להיות יצירה...
אתן לך דוגמא להתייחסות עניינית, תיאורית (התייחסות תיאורית שונה מציור לציור, כל ציור מקבל התייחסות ע"פ תוכנו): "אני רואה שציירת שני קוים מקבילים", או: "אני רואה שציירת משהו מעניין... צורה גדולה, ובתוכה צורה קטנה יותר". כשאנו משבחים ציור בצורה עניינית, יש בכך חיזוק לבטחון העצמי משום שהביקורת (ההתייחסות שלנו) עונה על דבר מדויק וספציפי שהוא תוצר של הילד. אין זה דומה לאמירה: "אוי, איזה ציור יפה!" שהיא אמירה שיכולה להתפרש כחסרת אמינות, חסרת היזון חוזר משמעותי, ואף יכולה לעורר את חשד הילד שהוריו לא ממש התבוננו בציור...

דברים נוספים:
ניתן לומר: "אני רואה שאת לא מרוצה ממה שציירת" - שיקוף להרגשתה, תרגום החוויה למילים, מסר אמפטי (אם כי אינו מציע פתרון...).
"אני רואה שאת כועסת. אולי עוד דברים הכעיסו אותך היום חוץ מהציור שלא הצליח?" - מסר שמהווה הזמנה למודעות רבה: האם היא כועסת או מאוכזבת מדברים אחרים?
"אולי אפשר לתקן את מה שלא אהבת בציור, אחרי שהשקעת בו כל כך הרבה?" - פה מתחבאת ההנחה שניתן לתקן תקלות בלי להרוס הכל.
"גם אני כילדה הייתי כועסת כשמשהו לא הלך כמו שהתכוונתי" - אמפתיה ויכולת לראות את הדברים מזוית הראייה שלה.
"אבל אחר כך למדתי להיות סובלנית לדברים גם כשהם לא מושלמים" - מסר חינוכי משהו... אבל בצורה מעודנת, ללא הטפת מוסר, אלא התחלקות בניסיון החיים שאת כהורה מציעה.
"אנחנו חושבות דברים שונים על הציור" - את חושבת שהוא לא יפה. אבל לדעתי הוא מעניין, והייתי רוצה לשמור אותו לעצמי. מסר המראה את הפער שבין דעתך לדעתה, אבל יכול לחזק את הבטחון העצמי שהציור לא מאכזב. לא מומלץ להשתמש במסר הזה בכל פעם, משום שבשימוש חוזר הוא עלול לאבד מאמינותו בעיניה...

מקווה שמשהו מזה יסייע...

ושכחתי לכתוב קודם: מזל טוב ובשעה טובה על מעבר הדירה מהעיר לכפר, שיהיה קל ומהיר, והתאקלמות נהדרת במקום החדש. המון הצלחה!!!!!
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

תודה רבה, וואו..אני באמת תמיד השתדלתי להתייחס לציורים שלה באופן ענייני, אבל הרגשתי שחסר משהו..כל ההתייחסות לתסכול שלה- לא ידעתי איך להגיב לזה בכלל.. אז שוב המון תודה..

אנחנו עוד נפגש כאן- חזרתי לפורום ובגדול- אבל עכשיו למנסים

היי מותק,
אשמח "להיפגש" שוב כאן.
למה חזרת ל"מנסים"? התגלתה סיבה שבגללה יש קושי להכנס להריון?...
בכל מקרה, המון בהצלחה, במהרה ובקלות!

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T