שרוני..... - הריון ולידה

היי מאמי ,
לא מכירה את שם הד"ר שציינת.
אני, האמת, קצת מסתייגת מהקביעה ש"לא ניתן במקרה הזה לוותר" (על ריטלין, אם הבנתי נכון?...). יש מקרים, שאני חושבת שריטלין הוא הכרחי, ואני הראשונה להמליץ עליו - הוא עובד, יעיל, מקל, מאפשר למידה והתפתחות, ופועל את פעולתו בפרמטרים רבים - הן פנימיים (בתוך הילד ובין עצמו לעצמו) והן חיצוניים (חברתית, משפחתית, לימודית). אבל קביעה נחרצת בגיל כה פעוט שלא יהיה ניתן לוותר בשלב מאוחר יותר על ריטלין - נשמעת לאוזניי מעט תמוהה.
הייתי בהחלט מאפשרת לילד כרגע ליהנות מהטיפולים המוצעים, להמשיך ללמוד ולהתפתח בדרך התקינה, הבריאה והנורמלית. ודוחה בהחלט את ההחלטה הקובעת לגבי מתן ריטלין לשלב קצת יותר מאוחר - לפחות עד גיל הכניסה לביה"ס.

לגבי טיפול דיאדי: דיאדה פירושה זוג, צמד, דו, שניים.
הכוונה היא לסוג טיפול בו ההורה (במקרה של ילדים) הוא שותף פעיל ביותר בטיפול. קיימות כמה סכמות בסיסיות של טיפול דיאדי. באחת מהן המטפל נפגש בכל שבוע עם הילד וההורה, ובנוסף - אחת ל - 3 שבועות (או יותר, או פחות, בהתאם להחלטה בין המטפל להורה. הממוצע הוא 3 שבועות) המטפל נפגש עם ההורה לבדו, ללא הילד.
סכמת טיפול דיאדי נוספת שקיימת היא זו שבה המטפל נפגש שבוע אחד עם הילד לבדו, שבוע אח"כ עם ההורה לבדו, ושבוע אח"כ עם שניהם יחדיו. כך, בסבב של 3 שבועות המטפל נפגש עם הילד, ההורה, ועם הדיאדה של שניהם.
כך או כך, הרעיון של טיפול דיאדי בילדים הוא בכך שהמצב לאשורו שבין הילד להורה, נפרש באופן ברור בחדרו של המטפל ולעיניו מידי שבוע. זה, בשונה מטיפול פסיכולוגי פרטני, מאפשר למטפל לחוות את האוירה שבין הילד להורה גם ממקור ראשון, ולא להתבסס רק על הדיווח ההורי, שפעמים רבות הוא מוטה, מוטעה ומטעה (את כל הנוגעים בדבר, לא רק את המטפל...).
בפגישה טיפולית דיאדית תתבקשו לעסוק במשהו שאתם עוסקים בו ברגיל, גם בסביבה הביתית שלכם. זה יכול להיות משחק, פאזל, ציור או הרכבה כלשהי. דו שיח, קונפליקטים, שאלות, דילמות, ויכוחים וכו' - יעלו באופן טבעי.
חדר המטפל יהפך למקום בו יידונו כל הדברים הללו, יחד עם המטפל ובשיתוף של שניכם.

לא, אני לא מכירה מישהו בצפון... לצערי.

לגבי אומגה 3: אני מכירה טענות שאומרות שמתן תוספת של שמן דגים מסוג "אומגה 3" לילדים הסובלים מהפרעות של קשב וריכוז - שיפרה את ביצועי הילדים. הטענות טוענות גם, שחל שיפור בזיכרון, ביכולת הריכוז ובפונקציות הניהוליות של הילד.
א. הטענות הללו נטענו, כאמור, לגבי ילדים שלומדים בביה"ס. לא ידוע לי על מחקר שכזה ו/או שיפור שכזה לגבי פעוטות גן בגילו של עידו.
ב. אינני יודעת האם הטענות הללו הושמעו לאחר מחקר רפואי-קליני-מדעי-מבוקר-מפוקח שניתן להתייחס לתוצאותיו ברצינות הראויה. כרגע, נראה לי יותר שאלו בגדר "שמועות" אופנתיות מן הסוג שמידי פעם עולה לכותרות בבחינת "תרופת הקסם החדשה".
ג. עם כל הנאמר לעיל - אינני סבורה שאומגה 3 הוא חומר מזיק, ולכן אם ברצונך - תני אותו בבטחה, בבחינת: "אם לא יועיל - לא יזיק". זה נתון לשיקול דעתך.
ואם ידוע לך משהו אחר שנבדק מדעית והוכח בכלים קליניים-מבוקרים כעוזר למצבים של הפ' קשב וריכוז עם/בלי היפראקטיביות - אשמח ביותר אם תעדכני אותי.

מקווה שסייעתי,
אוהבת בחזרה,


שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T