היי יקירתי,
התופעה מוכרת. אמנם לא מאד שכיחה, אך מספיק שכיחה כדי להיות מוכרת להורים, בפרט ב"תפר" שנוצר בגיל הגמילה מהטיטול.
בעבר טיפלתי בילד כבן 11 שסבל מאנקופרסיס - תופעת אי השליטה בצואה והפרשת צואה במקומות וזמנים "לא מתאימים" (מלכלך בגדים, באמצע משחק כדורגל עם החברים, בעת ביקור בספריית בית הספר... וכד'.) האנקופרסיס היא תוצאה ישירה של הסבל מעצירות כרונית. בבירור הסתבר שהסיבה לעצירות היא התנהגותית - התאפקות מרובה וחוסר יכולת - על רקע נפשי - לשחרר בעת צורך, וכך יוצא שכאשר יש לו לחץ רב במעי, הצואה פשוט מתפרצת ללא שליטה.
אני מסכימה עם הרופאה - ברובם ככולם של המקרים, מדובר על תופעה התנהגותית, ולה פתרון התנהגותי משביע רצון.
בגילאים מבוגרים יותר מגילו של נדב, הטיפול כולל גם את החלק הקוגניטיבי - כדי להתמקד במניעים הנפשיים לתופעה, ולשם הסתגלות לסכמות קוגניטיביות מתוקנות, שיסייעו בעבודה ההתנהגותית.
אני סבורה, שנדב עדיין צעיר מידי לעבודה קוגניטיבית, משום שהקוגניציות שלו, בעקרון, עדיין אינן בשלות מספיק כדי לעבוד איתן. כך זה אצל כל פעוט בן שנתיים וקצת...
ממליצה בחום רב על עבודה התנהגותית, ובעיקר דרך משחק, יצירה ותנועה - שעובדים היטב עם גילאים אלו, ולא מצריכים וורבליות מרובה.
משחקים מתאימים לטיפול בתופעה הם כל מיני משחקים של "הכנס והוצא" - להכניס חפצים קטנים לתוך מיכל כלשהו (דלי למשל) ולהוציא אותם. ללמד אותו איך הוא יכול לשלוט על הוצאה של מרקמים שונים דרך חורים שונים: למשל בשפת הים: להכניס חול רטוב לדלי, ולשפוך את החול הרטוב לאט לאט כך שיצור צורות.
הכיני איתו בצק לעוגיות והשתמשי במכשיר לעוגיות - כך שצורות העוגיות יצאו דרך המכשיר.
הוצאת פלסטלינה דרך מזרק רחב.
הכנת קרם לעוגה, וזילופו בצורות יפות על העוגה...
ועוד רעיונות בסגנון.
הרעיון צריך להיות - השליטה שלו על הוצאת החומר מהמיכל שבו הוא נמצא.
חו"ח אם התופעה תמשך בגיל מאוחר יותר, ניתן יהיה כבר לעבוד עבודה קוגניטיבית.
בינתיים ההמלצה על עבודה התנהגותית נראית לי מתאימה.
וכמובן - לסייע לו בעזרת תכשירים רפואיים לא לסבול...
מקווה שסייעתי
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T