בעיית עצירות כרונית כנראה התנהגותית - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • שלום שרון , אני מקווה שאת תוכלי גם לייעץ לי בנושא הנ"ל
    הסיפור הוא שלנדב שלי יש כנראה מעיים מאוד עצלניים...
    יש לו עצירות בערך מאז ומתמיד
    עד גיל שנתיים לא התייחסו כ"כ לטענות שלי ואמרו לי לפנות לתזונאית לנסות x ו- y וכו'...
    בגיל שנתיים התחלתי לחשוב על גמילה והבנתי שאנחנו חייבים קודם לפתור את נושא העצירות
    שתביני ,נדב שלי ילד מופנם ורגיש ומביך אותו או מסיח את דעתו כשמסתכלים עליו בזמן שהוא מתאמץ .
    גם בגן נדיר שהוא עושה קקי זה נראה ממש כאילו שהוא מתפדח ואני לא מאלה שנגעלות , עושות פרצופים או מתלוננות על הניחוחות ... ההפך הוא הנכון.
    בקיצור הרופאה אומרת שהוא כבר ממש התרגל לעצירות (ע"פ בדיקה רקטאלית , הרקטום התרגל לעצירות והוא כבר רפוי ) , יש לו גוש בבטן של צואה יבשה שאנחנו חייבים לטפל בה באגרסיביות (חוקנים, כעזרה ראשונה) והיא נתנה לנו תמיסה שעליו לקבל באופן קבוע על בסיס יומי לעת עתה.
    היא טוענת שבגילאים האלה זה בד"כ התנהגותי ובגלל גילו הצעיר קשה מאוד , מאוד לטפל בזה ולכן אנחנו חייבים להכריח את הגוף ליצר יציאות כל יום כדי שיתרגל .... ולעשות טקסים חגיגיים כשיש יציאות וכשאין פשוט לא לדון בזה , להתעלם!
    הדרך ארוכה לפנינו ...
    כואב לי כ"כ על הקטן הזה שבגילו הצעיר כבר מפתח בעיות כאלה ועוד להבין שזה בא מהנפש ממש כואב לי ....
    אני אשמח לעצה חיבוק או חיזוק
2 תגובות
עמוד 1
  • היי יקירתי,
    התופעה מוכרת. אמנם לא מאד שכיחה, אך מספיק שכיחה כדי להיות מוכרת להורים, בפרט ב"תפר" שנוצר בגיל הגמילה מהטיטול.
    בעבר טיפלתי בילד כבן 11 שסבל מאנקופרסיס - תופעת אי השליטה בצואה והפרשת צואה במקומות וזמנים "לא מתאימים" (מלכלך בגדים, באמצע משחק כדורגל עם החברים, בעת ביקור בספריית בית הספר... וכד'.) האנקופרסיס היא תוצאה ישירה של הסבל מעצירות כרונית. בבירור הסתבר שהסיבה לעצירות היא התנהגותית - התאפקות מרובה וחוסר יכולת - על רקע נפשי - לשחרר בעת צורך, וכך יוצא שכאשר יש לו לחץ רב במעי, הצואה פשוט מתפרצת ללא שליטה.
    אני מסכימה עם הרופאה - ברובם ככולם של המקרים, מדובר על תופעה התנהגותית, ולה פתרון התנהגותי משביע רצון.
    בגילאים מבוגרים יותר מגילו של נדב, הטיפול כולל גם את החלק הקוגניטיבי - כדי להתמקד במניעים הנפשיים לתופעה, ולשם הסתגלות לסכמות קוגניטיביות מתוקנות, שיסייעו בעבודה ההתנהגותית.
    אני סבורה, שנדב עדיין צעיר מידי לעבודה קוגניטיבית, משום שהקוגניציות שלו, בעקרון, עדיין אינן בשלות מספיק כדי לעבוד איתן. כך זה אצל כל פעוט בן שנתיים וקצת...
    ממליצה בחום רב על עבודה התנהגותית, ובעיקר דרך משחק, יצירה ותנועה - שעובדים היטב עם גילאים אלו, ולא מצריכים וורבליות מרובה.
    משחקים מתאימים לטיפול בתופעה הם כל מיני משחקים של "הכנס והוצא" - להכניס חפצים קטנים לתוך מיכל כלשהו (דלי למשל) ולהוציא אותם. ללמד אותו איך הוא יכול לשלוט על הוצאה של מרקמים שונים דרך חורים שונים: למשל בשפת הים: להכניס חול רטוב לדלי, ולשפוך את החול הרטוב לאט לאט כך שיצור צורות.
    הכיני איתו בצק לעוגיות והשתמשי במכשיר לעוגיות - כך שצורות העוגיות יצאו דרך המכשיר.
    הוצאת פלסטלינה דרך מזרק רחב.
    הכנת קרם לעוגה, וזילופו בצורות יפות על העוגה...
    ועוד רעיונות בסגנון.
    הרעיון צריך להיות - השליטה שלו על הוצאת החומר מהמיכל שבו הוא נמצא.

    חו"ח אם התופעה תמשך בגיל מאוחר יותר, ניתן יהיה כבר לעבוד עבודה קוגניטיבית.
    בינתיים ההמלצה על עבודה התנהגותית נראית לי מתאימה.
    וכמובן - לסייע לו בעזרת תכשירים רפואיים לא לסבול...
    מקווה שסייעתי

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
  • תודה רבה
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה