היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
אני בת 35 ופעם ראשונה שאני כותבת כאן. יש לציין שמדי פעם קראתי בשקיקה את מה שכתבתן. ב 2.7.10 עברתי הזרעה ראשונה ולאחר שבועיים התבשרנו שאנחנו בהריון. לאט לאט החזה גדל והתחיל לכאוב, הגב כאב, וגם מדי פעם היו לי בחילות ממש לא רציניות. כמובן הייתי מאוד עייפה וישנתי רוב היום והייתי רעבה באופן סלקטיבי. הבוקר קמתי רעננה מאוד, ללא בחילות כלל, ממש לא רעבה וגם הגב כבר לא כ"כ כואב. יש לי תור לאולטרסאונד ראשוני רק ביום ראשון (1.8.10) ואני ממש בלחץ שההריון הפסיק להתפתח. ממה שקראתי הפסקת סימני ההריון יכולים להעיד על סיום ההריון. מה עושים? איך אחזיק מעמד עד ליום א'?
אני ממש בלחץ ובקושי מצליחה לנשום.
אני אשמח לקבל כל תגובה מכן.
ארנבי
7 תגובות
עמוד 1
אני מבינה מאוד את הלחץ, הייתי שם לפני חודש... לא טוב.... את חייבת להשתחרר מהלחץ, מה שיהיה יהיה. אני יכולה להיות אופטימית תמימה (מן הסוג שבד"כ אוהבים) ולהגיד לך שיהיה בסדר, ושזה שהיו לך תופעות הריון אופייניות ועכשיו הן נחלשו זה בסדר וזה קורה וזה לא אומר כלום. אגב, זה יהיה נכון כי זה באמת לא אומר כלום ואת ההריון הראשון שלי העברתי בלי בחילות בכלל. חוץ מזה אני לא מאמינה (וזה גם לא הגיוני) שאתמול בלילה היו לך תופעות ובבוקר אין. שום דבר לא קורה כל כך מהר, כי גם אם חלילה משהו לא בסדר רמות ההורמונים (שגורמים לתופעות המציקות) יורדות בהדרגה ולא ברגע אחד. מאידך, אני יכולה להיות ריאליסטית (אפשר לראות בזה סוג של פסימיות, אם כי אני חולקת על כך ומרגישה מאוד מאוד נוח במקום הזה) ולהגיד לך שדברים יכולים לקרות בכל רגע נתון. בן הזוג יכול להיפצע או חלילה למות בתאונת דרכים בדרך לעבודה, בכל רגע נתון יכולה להיות בארצנו הקדושה רעידת אדמה קטלנית (שאגב מנבאים לנו כבר שנים), יכול להיות פיגוע שימחוק משפחה שלמה. יכול לקרות מה שקרה שלחברתי שנשאה את התינוקת שלה עד השבוע 37 ופתאום קמה בבוקר וגילתה שהתינוקת מתה אצלה ברחם. יכולים לקרות אינסוף דברים איומים. אז מה את חיה בפחד ובחרדה כל רגע מחייך?! אני מקווה שלא... ואם ניתן לחרדות מפני הדברים שיכולים לקרות לנו או לקרובים לנו להשתלט לנו על החיים - אבוי לנו!!!!
כך או כך, תהי רגועה מה שיהיה יהיה. קודם כל את, את הכי חשובה לעצמך מכל דבר אחר, יותר מהעבודה, יותר מהבעל ויותר מהילדים (עם כל האהבה העצומה אליהם). עלייך לחיות ולחוות כל רגע מחייך המלאים והמאושרים ב100% ולא להתרכז במה שיכול לקרות חלילה... מחזיקה לך אצבעות שהכל יהיה בסדר
תודה רבה לך על הדברים הנכונים שכתבת. אני באמת נוטה תמיד לראות את חצי הכוס הריקה ולהילחץ מכל דבר. אני מקווה שאני אשכיל להרגע וללכת בעקבות מה שכתבת לי. אני מניחה שברגעי לחץ וחרדה אשוב לקרוא את התשובה היפה שלך, אקח נשימה עמוקה, אמתח חיוך על הפנים ואמשיך בשגרת חיי.
תודה רבה רבה לך.
ארנבי
בכיף... תמיד שמחה לעזור... תהי חזקה ותחשבי על דברים טובים (שלא קשורים ל
זה לא אומר כלום, יכלים להיות ימים קשים ואחריהם ימים רגועים. צריך לחכות. אם אני לא טועה,לכל קופת חולים יש מוקד חירום. גשי לשם ובקשי מוניטור / אולטרסאונד. מקווה שהכל תקין
זה בדיוק מה שקרה לי בתחילת ההריון ,בוקר אחד פסקו ונעלמו כל התחושות שליוו אותי וגם אני נורא נלחצתי...אבל........הזעקת שווא !!! ההריון המשיך להתפתח. אגב , כל התחושות חזרו...לכן , זה לא בהכרח אומר משהו...היי אופטימית ויהיה בסדר!
שלום לכולכן,
תודה רבה על העידוד הרב שקיבלתי. היום הלכתי לעשות אולטרסאונד (כבר נקבע מראש שאעשה היום) ולשני העוברים הקטנטנים היה דופק. אומנם אחד קצת קטן והדופק שלו מעט איטי אבל בסה"כ נראה בסדר. שבוע הבא יש לי שוב תור לאולטרסאונד. אני מחזיקה להם ולי אצבעות.