מלחמת התשה... - הריון ולידה

סיווקוש מתוקה ,
אני מבינה אותך - שבכית...
תראי, תכלס - הוא צודק...
ולמה הכוונה? 1) הוא נגמל מהטיטול!!! הוריי!!! זה נהדר, ובהחלט הזמן לחגיגות גדולות, ו... זה גם בדיוק הזמן ל"טיילת פיפי"... (אגב, שנתיים ו - 13 יום זה גיל יפה מאד לגמילת לילה...)
2) הוא מרגיש את עצמו גדול, ובצדק רב!!!! והוא דורש לציין את מאורע שליטתו בסוגרים - בשינה במיטה "של גדולים"! והוא צודק...
אבל המיטה עדיין לא הגיעה... (וגם זה קורה, ויכול לקרות)
ובינתיים הוא ישן על מזרן - הוא לא מבין את עניין הזמניות שבזה. מתוך אינסטינקט שלכם, של רצון לעשות לו טוב - ישנתם לידו מספר פעמים - וכך חיזקתם את תחושתו שמדובר על משהו שהוא אמור לקבל "פיצוי" עבורו (הוא חשב: "טוב, אז אני צריך לישון על מזרן... אבל לפחות אבא ואמא מבינים שלא טוב לי עם זה, אז הם מפצים אותי בכך ששוכבים לידי על המזרן" - כמובן שזו לא מחשבה מודעת )
ופתאום - אתם מסרבים לעשות גם את זה!
מבחינתו: הוא נותר עם המזרן, בלי מיטה "של גדולים", לתחושתו - אתם לא מעריכים את המאמץ של הגמילה שלו, ו... הוא בודד (לתחושתו, בלילות).

את מתחילה להבין מדוע את מקבלת עכשיו מידי ערב "מלחמת התשה"?...
יופי.
המשיכי להחזיר אותו למיטתו. אבל!!!
אני חושבת שמגיעים לילדון כמה הסברים (מידי ערב, ותוך כדי ההחזרות למיטה - כן... בכל פעם מחדש)
בנוסף, ניתן להפוך את העניין לחוויה מסוג אחר לגמרי, ואולי אפילו למצוא בה יתרונות שנובעים דווקא מהמצב הזמני הזה...
ההסברים ומציאת היתרון יכולים להיות בנוסח שלך, אך הייתי רוצה להציע הצעה:
"אני מבינה שקצת לא נוח לישון על המזרן, ואתה כבר רוצה לקבל את 'מיטת הילדים הגדולים' שלך. גם אני מחכה לה שתגיע כבר, אבל היא קצת מתעכבת בחנות ובטח תגיע בעוד כמה ימים. בינתיים אין לנו ברירה, ואתה צריך לישון על המזרן. אבל היי! זה יכול להיות דווקא כיף! כמו מן 'מחנה קיץ'! אז אולי, עד שהמיטה תגיע - נבנה גם אוהל בחדר, ונדמיין כל ערב שאתה ישן במחנה קיץ?..."

באופן כזה, את גם משתפת אותו בהסבר הגיוני (ולא מחזירה אותו בשתיקה - דבר שגורם לו להרגיש קצת בודד...), וגם מציעה לו אלטרנטיבה חיובית עם הזמנה להרפתקה מסוג אחר!

מקווה שיעזור לבינתיים, ומקווה שתקבלו את המיטה הזו כמה שיותר מהר...

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

אהבתי את הרעיון של האוהל