מה ז"א "לא משנה איך הילד באמת מתנהג"?
לפי מה שהבנתי ממה שכתבת, את מרגישה מאד לא נוח מול התנהגותו ובפרט כשילדייך נמצאים איתו. אז אתייחס לזה.
עבור בעלך:
לא, עבור ילד בן 7, ועבור ילד בכל גיל (!) התנהגות של אלימות, קללות והעלבות - היא לא "התנהגות נורמלית לגיל".
אמנם בסביבות גיל ההתבגרות (בערך 12-17) יש איזושהי סבירות להתגברות מסוימת של התנהגויות אלו (זה נקרא: "מרדנות נעורים", וזה לא קורה לכולם, בטח שלא באותה מידה, אגב). אך זו לגמרי לא התנהגות מאפיינת את גיל 7.
ככל הנראה, הילד באמת סובל מ - ADHD שגורם לו לעתים להתנהג כך.
ככל הנראה, לא יגרם לילדך בן ה - 3.5 נזק (בוודאי שלא לטווח הארוך) משהות איתו באותו בית במשך שבועיים וחצי, בפרט כשאת ובעלך בסביבה, ויכולים לתווך עבורו את התנהגותו של בן הדוד, ע"י הסברים לגבי זה שזו התנהגות לא רצויה, מרתיעה, מרחיקה, מזיקה, וכיו"ב.
עם זאת, אני סבורה שמכיוון שעצם השהות של הילדים יחדיו מעוררת בך כזה סטרס עד כדי חוסר רצון כלפי הטיול, ואופציית ויכוח עם הבעל - יש לשקול זאת ביניכם, ולהגיע לפתרון שיהווה את האופטימלי - עבור שניכם.
אני מבינה ממך שהוא מצפה בכליון עיניים לחופשה זו, ואינו מוכן לוותר עליה כלל.
ואת נמצאת בסטרס עקב התנהגותו של בן הדוד, והימצאותכם כולכם באותו בית למשך שבועיים וחצי.
לדעתי - המוקד של שיחתכם יהיה יעיל בצורה אופטימלית אם תבררו ביניכם מהי הדרך הטובה ביותר להוריד את הסטרס מצידך - למרות הימצאות הילדים יחדיו.
יתכן שבשיחה נינוחה ורגועה תגיעו לפתרון בדמות הקדשת חלק מהימים לבילוי שלכם כמשפחה - בנפרד משאר האנשים שיהיו בבית באותה עת.
וזה רק רעיון אחד... תנו לעצמכם לייצר רעיונות ופתרונות נוספים לקושי הקיים כרגע - בשיחה נינוחה, רגועה ופתוחה על המצב המציק (לך יותר, כרגע).
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T