היי רויטל
,
ראשית, תודה על דברייך...
שנית, על פניו - אני מסכימה עם בעלך. רצוי לעשות את ההסתגלות וההתרגלות המחודשת לשינה במיטה שלה - אחרי שתעברו לביתכם. כפי שהוא אומר - כרגע אתם לא בביתכם, וים הקטנה ישנה איתכם...
מן הסתם, כדי להשיג תחושת בטחון כלשהי - היא נלחמת על שינה איתכם - ונלחמת אף יותר, בשל התנגדותך הנמרצת...
הייתי כן ממליצה לעשות דווקא הפוך - כרגע לא להילחם בה. להפחית עד למינימום את הלחץ סביב נושא השינה. ולדבר איתה כל הזמן על מעבר הדירה. להסביר לה שתוך פחות מחודש תעברו לביתכם החדש, ושם יהיה לה חדר יפה ומיטה נוחה בחדרה. לעשות הכנה למעבר - ולדבר איתה על נושא השינה בחדרה בביתכם החדש.
מאד ייתכן שכרגע, דווקא בשל האנרגיות הרבות שאת משקיעה במאבק איתה על נושא השינה - זה לא מצליח. האנרגיות שאת משקיעה במאבק - גורמות לה להשקיע את אותה כמות של אנרגיה במאבק זה. ומה שנוצר - היא מלחמת חורמה על נושא השינה.
כרגע הילדה משדרת לך בכל צורה אפשרית את חוסר יכולתה לישון לבדה, כשאת, בעלך והתינוקת - ישנים בחדר אחר. למה שהיא תסכים, לדעתך, לישון בחדר מבודד משלושתיכם?... היא בסה"כ ילדה בת 3... גם אם היא מאד מאד בוגרת לגילה.
הרפי מהמאבק כרגע, והמשיכי לנוח בשעות היום.
לדעתי, אין זה הזמן לנהל מאבק זה.
נהלי איתה, במקום זאת, שיחות על מעבר הדירה, החדר החדש שלה ו"כמה כיף יהיה לה לישון בחדרה החדש בבית החדש".
ומאד ייתכן שלאחר המעבר, תוך השבוע מכניסתכם לבית ועד לחזרתך לעבודה - עניין השינה ייפתר מעצמו. היא לבד תחליט שנורא כיף לה לישון במיטתה, ולא תרגיש שום צורך ורצון להיאבק איתכם על עניין זה...
בהצלחה במעבר מותק...
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T