מילנה
,
מכיוון שאין לך, ובטח שלא לי, "הוכחות חותכות" (או לפחות סימנים ברורים להתעללות, כמו למשל: סימנים על הגוף, פציעות לא מוסברות, וכיו"ב) להתעללות פיזית שנעשית בגן, איני רואה על מה, למי, וכיצד ניתן לדווח.
במצבים בהם יש חשד ממשי להתעללות, חשד כזה המגובה בהוכחות כנ"ל, באופן טבעי הפנייה הנאותה היא למשטרה.
תראי, ממה שאת מתארת, כנראה רב היחס הלא תקין התבטא בצד הנפשי - רגשי, ואולי אף סוג של הזנחה. בשום פנים ואופן - אינני מקילה ראש בזה!!!!! זה חמור מאד, כשלעצמו, שבמקום שאמור להוות חממה טובה וחמה להתפתחותם של ילדים, נעשים דברים מסוג זה. אבל - זה לא משהו שניתן להוכיח בקלות (לצערי הרב מאד
), ועל כל מילה שלך, תבוא מילה של הגננת ושל עוזרת הגננת, ושל הסייעת - ויפריכו אותה.
זה המצב, לצערי.
את הגעת למצב שבשל היותך רגישה לסימנים רגשיים אצל בנך, ובשל חוסר אמון הולך וגובר מול הצוות בגן, הוצאת את בנך משם, וזו ההחלטה הטובה ביותר שיכולת לקבל.
אני מציעה שתנסי "לרחרח" אצל הורים שילדיהם עדיין בגן הזה. אל תגידי דברים מפורשים, משום שזה יכול להגיע לאוזניה של הגננת ומשם הדרך לתביעת דיבה היא קצרה, אבל את בהחלט יכולה לספר על הרגשתך הקשה בזמן ששקד היה בגן, על שינוי ההתנהגות לרעה, ועל שינוי ההתנהגות לטובה לאחר שהוצאת אותו.
על דבר כזה אף אחד לא יוכל לומר מילה, מצד הצוות.
בנוסף, אם קיימת ולו אמא אחת שגם לה הרגשה לא נוחה בקשר לגן, ובעקבות דברייך היא תחליט לבדוק את העניין ולהוציא את בנה משם - הרי שעשית את מה שרצית לעשות, בלי לפגוע באף אחד.
הזהרי מאד מניסוחים מוחלטים כדוגמת: "בגן זה מתעללים בילדים!" משום ש - ראשית, איננו יודעים בוודאות, ושנית - אין לך איך לבדוק את זה.
זוהי עצתי.
ונסי להרגע. בעזרתך ובעטיפתך אותו - ככל הנראה הוא לא ממש יזכור מה היה בגן הזה...
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T