היי לירון,
ובכן, מעבר לספר המצוין שכבר יש לך ("שנינו ביחד וכל אחד לחוד"), אני יכולה להפנות אותך לעוד 2 מקורות קריאה, מצוינים לפי דעתי:
הראשון הוא ספר שהוא בעצם אסופת מחקרים בהנחייתה של פרופ' שרה סמילנסקי (ד"ר לפסיכולוגיה קלינית שמאמריה ומחקריה בנושא של תאומים וילדי גירושין מפורסמים בארץ ובעולם). הספר נקרא: "תאומים-פסיכולוגיה וחינוך", הוא יצא בשנת 1990 בהוצ' כתר, ירושלים.
השני הוא ספרה המצוין של מרים טמיר שנקרא: "תאומים-שניים שאינם אחד". הספר יצא גם הוא בשנת 1990, בהוצ' רשפים, תל אביב.
לגבי שאלתך השניה, אני חושבת שזה עניין של שיקול משפחתי-זוגי שלך ושל זוגך, בלבד. מבחינה התפתחותית (שלבי ההתפתחות הפסיכולוגיים-מנטליים-רגשיים, ובטח הפיזיולוגיים...) אין הבדל בין תאומים לבין ילדים יחידנים (הכוונה ב"יחידני" היא לכך שנולד לא כחלק מזוג), ולכן השיקול ראוי שיהיה דומה לשיקולם של כל הורים אחרים לילדים - מתי להרחיב את המשפחה...
גיל 5 הוא גיל מצוין להרחבת המשפחה, בדיוק כמו גיל 4, 3, או 7... (וכמו כל גיל אחר) בתנאי שזה מתאים לשניכם, מתאים מבחינת כמו המשאבים והיכולת שמהלך הרחבת המשפחה ידרוש מכם.
דבר אחד אני יכולה לומר לך, לגבי הזמן שלאחר לידת הילד הנוסף (ועוד יש זמן, וחזון למועד, וכו'...
). הדבר הוא, שיהיה עליכם להקדיש תשומת לב לתגובותיהם של התאומים כלפי האח/ות החדשים, מבחינה זו שזה יהיה מעט שונה מילד בכור יחיד שאמור להסתגל לחבר חדש במשפחה. זאת משום שהם יהיו 2. ושניים זה כבר קליקה (קבוצה) - ולעולם כוחם יהיה מודגש יותר בתור שניים, מול אחד.
המשימה שתוטל עליכם, כהורים, תהיה לבדוק מידי פעם שהם לא "מנצלים" את כוחם "לרעה" - כמובן שבתמימות ובלי כוונה. אבל אם הם יתייחסו זה לזה כ"קליקה" סגורה, הקטן או הקטנה שיבואו אחריהם, יתקשו לחדור לתוך המערכת הסגורה שיצרו ולהשתלב בה, כשווים.
לכן יהיה עליכם לתת דעתכם.
מעבר לזה, בהצלחה בהרחבת המשפחה, מתי שתחליטו
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T