פחד מצעצועים - הריון ולידה

חחחחחחחחחחחחחח די אני לא מסוגלת העמית הזאת הורגת אותי מצחוק

...... (שניה שני)

אווווווווווווווווווווווווווווו, סיון, הגם את, ברוטוס??

ברוכה המתאדמת, המנהלת!
כה לחי ושיהיה בהצלחה רבה, את מתאימה ביותר!

ועכשיו, כשנרגענו (), לענייננו:
השאלה שלך מזכירה לי סיפור. כשרם שלי (שהיום הוא בן 10.5) היה בן שנה וחצי, הוא קיבל "מתנה" מסבתא שלו (זאת חמותי. בשום פנים ואופן לא אמא שלי! ומיותר לציין שרציתי לקטול אותה באותו הרגע ) - בובת פרווה של פרה (סיון, גם אצלך פרה??? מה קורה עם הפרות האלה?...), שאמורים לנגוע לה בבטן, והיא מתחילה לגעות ("מווווווווווווווווווווווווווווווו... מווווווווווווווווווווווווווווווווו... מוווווווווווווווווווווווווווווווווווווו" וכן הלאה) בקול גדול ורם. התסריט היה כמעט ידוע מראש: ברגע שנגענו - צווחה מפוחדת, בכי איום ונורא וריצה שהיא חצי זחילה מבועתת מהמקום שבו היינו.
בהתחלה חשבנו שזה לא קשור. אבל ניסיונות נוספים (לא רבים... בכל זאת אנחנו לא הורים מתעללים... ) לימדו אותנו שאפילו רק למראה הפרה המסכנה הזו רם שלנו מבועת ויוצא מתפקוד...
הפרה עלתה אחר כבוד לבוידעם, ומאז ועד היום אין לה זכר.

אז כן, זה בהחלט קורה. וזה בהחלט משהו נורמלי... וקורה בעיקר עקב הערבוב שחווים הקטנים שלנו בין דמיון למציאות, וחוסר היכולת להפריד בין השניים.

האם שמת לב לאלו צעצועים היא מגיבה בהתלהבות? והאם את יכולה לנסות לנחש מה בהם גורם לה לקבל אותם בשמחה ובחוסר פחד? האם זה הצבע? החומר? הצורה? המרקם? האם אלו צעצועים בעלי "פרצוף"? חסרי "פרצוף"?
כשתדעי, פחות או יותר, מה מתקבל בשמחה ומה בפחד, תוכלי מן הסתם יותר "לכוון". והכל הרי בסופו של דבר - ניסוי וטעייה.
נסי בינתיים להניח את הסלסלה עם צעצועי האמבטיה החדשים במקום שבו תוכל לראות אותם (נניח, על איזה מדף בחדר האמבטיה או על ארונית כלשהי - במקום גלוי, כך שתוכל להסתכל בהם) אך בינתיים - אל תכריחי אותה ממש לשחק בהם.
דאגי שבכל פעם שאתם באמבטיה, היא תראה את הסלסלה עם הצעצועים, ומידי פעם (נניח, בעוד שבוע, ואח"כ בעוד שבוע, וכו') שאלי אותה אם הייתה רוצה לשחק עם הצעצועים.
רעיון נוסף: יש מעין "סל" כזה שמיועד לחדר האמבטיה ונדבק לקיר האמבטיה בעזרת תופסני ואקום (בכל חנות לצעצועים ואביזרי פופ). נסי לשים את הצעצועים בסל כזה ולהדביק אותו על הקיר מעל האמבטיה, או בצד השני. ראי את תגובתה.
בכל מקרה, בינתיים לא הייתי מנסה "לשכנע" אותה מילולית לשחק בצעצועים שמן הסתם הם אכן מפחידים אותה...
אבל לא הייתי מרחיקה אותם לגמרי מטווח ראייתה. נסי את אחד מהרעיונות, וראי כיצד היא מגיבה.

שיהיו אמבטיות נעימות!...
(ושוב מזל"ט לסיון )

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T