ורדים יקרה, היי
תודה על דברייך!
אני לא כ"כ חושבת שניתן לקרוא לזה "מניפולציות" - מניפולציות הן מעין "סחיטה" רגשית על מנת להשיג משהו...
לתינוק בגיל שנה עדיין אין את התחכום המספיק כדי להפעיל סוג כזה של יכולת קוגניטיבית כדי "לסחוט" רגשית.
מה שכן, אני בהחלט מסכימה שאדירי מתפעל אותך בעזרת מה שהוא בעיקר יודע לעשות - בכי.
זו השפה העיקרית שלו, עדיין - מפאת גילו הבאמת צעיר...
אז הוא רוצה דברים ומצביע יפה, ומתקשר איתך ע"י בכי.
את מצידך - עושה נהדר בכך שאת מדברת אליו ומסבירה לו את מה שאת מסבירה. המשיכי להסביר לו, והוא בקרוב מאד יבין
.
מה עוד ניתן לעשות?
פשוט, לקרב אליו פיזית את הדברים שהוא עשוי להתעניין בהם.
למשל: את עובדת במטבח בבישול או סידור או הדחת כלים. מן הסתם שהוא ירצה להיות בחברתך, נכון?... אז למה לא להוציא כמה חפצים שימושיים (בעיקר למשחק והפקת קולות מעניינים...
) ולפזר לו על הרצפה במטבח? אלו יכולים להיות סיר ומכסה, כף עץ, מסננת כלשהי, כוס וצלחת פלסטיק וכד'.
כך הוא יתעסק בדברים "שלו" ולך תהיה הפוגה לעשות את המוטל עלייך.
דוגמא נוספת: בסלון או בחדר או במרפסת/חצר. הביאי לקרבתו מספר חפצים/צעצועים שאת יודעת שיעניינו אותו ויעסיקו אותו. ניתן אפילו לשתף אותו בבחירת החפצים, וכך להתחיל ולעבוד על דו שיח ביניכם - דו שיח שהוא תחילתו של שיתוף פעולה עם הילד בגובה עיניו.
לדוגמא:
את: "אדירי, אני רוצה לקרב אליך כמה צעצועים ומשחקים כדי שיהיה לך קל לשחק (מראה לו מספר דברים) אילו אתה רוצה?"
אדיר: (מצביע) "זה, זה, זה, זה...."
את: "נהדר, אז אני אשים את זה פה (לידו, היכן שהוא נמצא) ותוכל לשחק כמה שאתה רוצה."
את מבינה? העניין הוא לספק את הצורך שלו ובדרך לבנות איתו דיאלוג בונה - עבור שניכם. עבורו - הוא מבין שאת מבינה את הצורך שלו, ועבורך - את "פותרת את הבעיה מראש" ויוצרת עבורו רגעים של משחק נינוח יותר שישרתו גם אותך.
נסי את זה, וספרי לי.
מקווה שסייעתי
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T