זריקת חפצים - הריון ולידה

היי חמודה ,
לגבי זריקת החפצים, פשוט מאד - להפסיק להתייחס, ובטח שלא להרים.
בכל סיטואציה כזו - את אומרת פעם אחת, בבירור ולאט: "אליה, אתה יכול להמשיך לזרוק דברים על הרצפה, אבל אני לא מרימה. כל מה שנזרק על הרצפה, ישאר שם".
וזהו.
לא להרים, לא להתייחס יותר לזריקת החפצים (כן... גם אם הוא עושה את הפרצוף המתוק ביותר בעולם...).
גם בעניין ה"כפכופים" - אותו הדבר.
את פשוט לא מוכנה ל"כפכופים", ומתחילה להתנהג כך, ולא רק לומר את זה.
"להתנהג כך" פירושו שאת מפסיקה במיידית כל פעולה שנוגעת לטיפול ולשהיה עם אליה ברגע שהוא מתחיל להחטיף.
בפעמים הראשונות את יכולה ללוות את זה בהסבר כלשהו, למשל: "אני לא מוכנה שתרביץ לי. זה כואב ולא נעים, ולכן אני הולכת כי כואב לי ונעלבתי ממך. כשתבקש סליחה ממני אחזור להיות איתך."
זהו. פשוט. ממוצה. ישיר. ורצוי בלי צעקות או איבוד שליטה אחר.
כך מראים לילד גבולות מהם, בלי יציאה מהגבולות שלך...
בהצלחה חמודה

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

אני חייבת להגיב !!!!
הייתה לי את אותה בעיה והתייעצתי עם שרוני בנושא, שנתנה לי את אותם הכלים. וכמו במטה קסם - זה עובד !!!!
את פשוט לא תאמיני איזה שינוי ובאיזו מהירות כשפועלים כמו ששרון הציעה
שרון הקוסמת

תודה רבה שני!
אבל לגמרי לא קוסמת...
שמחה מאד שהצלחת להיעזר...

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

היי שרוני..תודה, את מקסימה כרגיל...

שאלה:

מעניין אותו באמת שהחפצים שהוא זורק ישארו ברצפה?
ברור לי שהוא עושה את זה כי זה מפריע לו, אז בעצם לומר לו, ההתנהגות הזאת לא מקובלת עלי, כל מה שאתה זורק ישאר על הרצפה?? יהיה אכפת לו מזה?

לגבי הכיפכוף, זה קורה כשהוא מתנגד להתרחץ וכאלה,
את אומרת שעלי בעצם להפסיק את הטיפול בו לאחר שאמרתי לו שלא מתנהגים כך, אבל הוא בעצם ישיג את מה שרצה מלכתחילה שזה לא להתקלח לא?

מאיושקה יקירתי,
כמה דברים:
א) כן, יהיה לו אכפת שהדברים שהוא זורק ישארו על הרצפה, כי את תראי לו עד כמה זה אכפת.
תשמעי, אם את מחליטה שאין מקום להתנהגות כמו זו - אז אין לה מקום.
זהו לגמרי עניין של גבולות, ואת זו שמקנה את הגבולות.
אם הוא זורק צעצוע - את אומרת: "זרקת, סימן שזה לא חשוב לך. אז זה ישאר שם."
מיד לאחר מכן, הוא זורק עוד צעצוע, את חוזרת על הדברים. לאט צעצועיו מוצאים את דרכם לרצפה. ואת לא מרימה. כך יום ועוד יום - עד שהוא יבין שאין לו כל רווח מהתנהגות זו.
זו לא שאלה של "אם אכפת לו" אלא שאלה של "מה הוא מרוויח מכך", ובמצב בו הוא זורק דברים על הרצפה, הוא לא מרוויח כלום. אין לו חיזוק כי אין לו במה לשחק ולעסוק. אין לו חיזוק כי את לא נותנת יחס חיובי להתנהגות זו. אין לו חיזוק כי הוא לא מקבל "הד" בדמות מענה שלך לצורת התקשורת שלו של זריקת דברים על הרצפה.
אז זה יפסק, בין אם אכפת לו שהדברים על הרצפה, ובין אם לא אכפת לו.
כשילד לא מקבל חיזוק להתנהגות מסוימת, היא נפסקת. כך זה עובד.

ב) לגבי המכות - כן, אני אומרת לעזוב אותו כשהוא מתחיל להכות.
אם זה לפני מקלחת, והוא מכה אותך ואביו נמצא - לכי, ושאביו יקלח אותו, תוך הדגשה שהלכת כי את לא מסכימה שיכו אותך.
ואם אביו לא נמצא, וזה עדיין לפני מקלחת - לכי. הפסיקי כל פעולה, ודאגי לומר לו שלא נעים לך לטפל בו כשהוא מכה אותך.
ייתכן שהוא משיג כך את מה שהוא רצה, שזה לא להתקלח, אבל המחיר יהיה גבוה - גם בשבילו.
אל תלכי בלי לומר דבר, אלא לווי זאת בהסבר כפי שכתבתי לך ("אתה מכה אותי וזה כואב לי, ואני לא מסכימה..." וכו'). הוא יבין, סמכי עליו. וגם אם יום אחד המקלחת תידחה מעט (עד שהוא יבוא מיוזמתו ויבקש סליחה או יבקש להתקלח או משהו כזה... בכ"ז מדובר על ימים חמים, ומזיעים וכו' - גם ללו לא נעים להישאר כך) או אפילו לא תיעשה - כי קרה שהוא הכה אותך בערב, ואת הלכת ולא הסכמת להישאר כשהוא מכה אותך, והוא נשאר בסירובו וגם אחרי שניסית "להוריד אותו מהעץ" זה לא הלך - מיום אחד, לא קורה שום דבר... האמיני לי.
אז הוא יהיה קצת יותר מלוכלך באותו היום, ותקלחי אותו מיד בקומו בבוקר אם המצב יהיה כזה קריטי - אבל השיעור שהוא ילמד מאותו יום שנותר ללא מקלחת, הוא שיעור ששווה את זה.
הוא ילמד שיש דברים שעקרוניים לאמא עד כדי כך שהיא מוכנה לעשות ויתורים בדברים חשובים (כמו מקלחת) ובלבד שלא להסכים להם.
וזהו שיעור שחשוב מאד לילד ללומדו.

בהצלחה חמודה.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

נשמע טוב..
קדימה, אתחיל ליישם...