החוש השישי בגרסה שלנו... אמאלה, איזה פחד!!! - הריון ולידה

היי מותק, בוקר טוב,
ואיך הבוקר הזה?...

דעתי היא שזוהי איזושהי תגובה שבנך סיגל לעצמו, לאיזושהי חרדה שמטרידה אותו.
פעוטות מתמודדים עם חרדות במגוון דרכים, יש כאלו שנצמדים להורה או לדמות מבוגר אחר, שמשרה עליהם סמכות ורוגע. יש כאלו שמשתמשים במגוון מנגנוני הגנה (לא מודעים, מסוג של "השלכה", "הדחקה", "הכחשה" וכד') ויש כאלו ש"בורחים" לדמיון - ובאלו נמנים כל אותם משחקים דמיוניים, חברים דמיוניים ומצבים דמיוניים לחלוטין, שכאשר הילד חווה אותם, נדמה לנו שהם מתרחשים במציאות לידנו מרוב שה"משחק" של הילד משכנע.
איני יודעת באלו מאלה שמניתי מדובר, אבל יש לי הרגשה מתיאורך הקצר שמדובר על סוג של התמודדות שלו עם חרדה כלשהי.
בכל אופן, זה לא נשמע לי עד כדי כך מדאיג... (או חריג - בכ"ז הוא רק ילד בן 4)
הייתי מנסה לברר קצת יותר לעומק אם הוא חרד, וממה - ומתייחסת לחרדה פרטנית.
את הבירור איתו ניתן לעשות במגוון דרכים, השלכתיות, שמתאימות לגילו: למשל דרך ספרים מתאימים שמדברים על חרדות ופחדים והתמודדות עמם, או דרך ציור - שינסה לצייר את מושא הפחד שלו, מי מדבר אליו, איך הוא נראה, מתי הוא בא, מתי הוא הולך, מתי לא מופיעים ה"קולות", ועוד שאלות שתשאלי אותו על מנת לכוון את הציור, או דרך משחקים עם בובות/חיות פרווה - ממש להמחיז (בהנחייתך) את הסיטואציה בה בובה אחת "שומעת" מישהו קורא בשמה (את יכולה לומר משהו כמו: "אוי תראה, הבובה הזאת נראית לי קצת מבולבלת...") ומה היא עושה, איך היא מגיבה, ותראי את תגובתו שלו לכל הסיטואציה.

בהצלחה חמודה, עדכני אותי במה שהעלית

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

תודה שרון,
אני אנסה לברר אם יש רקע לפנטזיה הזאת. מה שכן, לא נראה לי שמאחורי החרדה עומדת חרדה כלשהי כי ההתנהגות שלו לא השתנתה בשום צורה: הוא אותו ילד ממושמע, מקסים, משתף וחברותי. גם לא קורה בבית איזה משהו חדש שיכול להכניס אותו ללחץ (אכן הייתי בהריון, אבל זה נפל מבלי שהילד ידע מזה משהו).
חוץ מזה העניין הזה של פנטזיות התחיל כבר בגיל שנתיים וקצת כשהוא היה מספר על ילד בגן שהוא משחק איתו (ולא היה ילד כזה בקבוצה שלו). אז אבל ידעתי שהוא מתמודד עם הביישנות וסוג של נחיתות שלו עצמו (הוא היה הכי קטן בקבוצה)ומעדיף לשחק עם חבר דימיוני מאשר להתמודד עם ילדים אמיתיים.בעקבות כך העברתי אותו לכיתה של קטנים יותר (שם הוא היה הכי גדול) וחיש רכש את הבטחון שחסר לו לפני כן והחבר הדימיוני נעלם אחרי חודש חודשיים כלא היה.

הפעם אני לא מוצאת איזה משהו שיכול להטריד אותו אבל אני בכל זאת אנסה לדובב אותו קצת יותר. נראה...

האמת, עכשיו כשאני חושבת על זה הוא מרבה לשאול לאחרונה שאלות על החיים ועל המוות: מתי מתים, מי הולך למות ולמה, האם הסבא רבא שלו שהוא מאוד מבוגר וחולה לאחרונה הולך למות וכדומה (אם כי זה לא משהו שקרה לאחרונה, אלא כבר איזה חצי שנה מדי פעם זה עולה).
יכול להיות קשר בין הדברים? איך הקולות עוזרים לו להתגבר על חרדה כזו?

היי,
לצערי, אני ממש לא יודעת מפה אם ואיך ה"קולות" עוזרים לו להתמודד עם סוגיית החיים והמוות, שאותה הזכרת.
קודם כל, הייתי מבררת איתו - בדיוק כפי שכתבתי בתשובתי הקודמת - אילו קולות הם אלו, מתי מופיעים, מתי נעלמים ועוד, כפי שכתבתי לך קודם. נסי להבין ממנו מה ה"גוון" של הקולות הללו - האם הם לגמרי יצירי דמיון, או אולי באים בעקבות סיפור ששמע/סרט שראה/מישהו דיבר לידו על משהו, וזה מה שהוא קלט... ואולי בכלל יתכן שבאמת מדובר על מישהו שבאמת קרא בשמו פעם, אבל הוא לא ראה אותו - וזה נשאר בזכרונו כ"קולות".

שנית, אם עניין החיים והמוות עולה ביוזמתו - הייתי מבררת יותר מה הטריגר לכך?
לילד בן 4 בהחלט לא הייתי ממליצה ליזום שיחת הסבר על תהליכי החיים, סוף החיים והמוות - ולו רק בגלל שזהו נושא (ובעיקר ה"סופיות" שבו) שילדים קטנים מתקשים לקלוט ולהבין במלואו, ובמקרה בו הדברים לא נאמרים ומוסברים בהתאמה לגיל ולרמת ההבנה, הדבר עלול לגרור התפתחות של פחדים וחרדות, שניתן למנוע ע"י הסבר נכון ומותאם לגיל. לכן, רק במידה והנושא באמת מועלה על ידו - יש להתייחס התייחסות קונקרטית לשאלה שנשאלה, ורצוי לא להרחיב ולא לספק מידע על נושאים שלא נשאלו - ולו רק כדי להימנע מפיתוח חרדות סביב נושא המוות, ששוב - אני מדגישה - רמת ההבנה של ילד בן 4 לגביו היא די מוגבלת.

שלישית, נסי לשחק איתו במשחקי "חבוי" ו"גלוי" - ולכוון את המשחק בעיקר לכך שגם אם את מתחבאה מאחורי קיר או שולחן גבוה, או בחדר אחר, ואת מדברת אליו - הרי שהוא שומע את קולך, אבל אינו רואה אותך. שחקו כך גם הפוך - הוא מתחבא ומדבר אלייך, ואת מחפשת אותו.
יתכן שסוג משחק כזה יעזור לו להבין שפעמים רבות כשאנחנו לא רואים מישהו אלא רק שומעים את קולו - הוא לא "נעלם" ואנחנו שומעים "קולות", אלא הוא פשוט מוסתר מעינינו...

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

תודה רבה