שינה חזקה בלילה עזרה!! - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • היי שרוני
    וברכות על הפורום

    ביתי בת 4 וחצי ועדין לא גמולה בלילה ניסינו המון פעמים להעיר אותה ונוצר מצב
    שהיא הייתה מתעוררת בבכי ולא מוכנה לעשות בשרותים
    היא גם גמולה ביום מגיל2 וארבע ועד היום בלי שום בעיות
    שאלתי אך אני יכולה לגמול אותה בלילה כי נוצר מצב שבני בן 2.8 גמול בלילה
    והיא עדיין עם טיטול לא נעים לה והיא ניסתה כמה פמים לישון בלי הטיטול
    וקמה רטובה והיא בקשה שוב את הטיטול

    לבן עשיתי גמילה לפני 3 ח' והחלטתי שאני גומלת אותו גם בלילה וגם ביום במכה אחת
    ויש תוצאות טובות אומנם הוא מפספס כשהוא שותה המון לפני השינה ואני בכלל לא מעירה אותו כי הוא הולך לישון מאוחר וכבר כמה ימים שהוא קם יבש

    תודה רינת
4 תגובות
עמוד 1
  • היי רינת יקרה,
    אני ממש שמחה לקרוא על הבן!
    לגבי הבת, את בהחלט רואה שיש הבדלים בין הילדים...
    ושוב - זה מוכיח לנו שגמילה ביום וגמילה בלילה הם שני דברים שונים, וכך צריך להתייחס אליהם.
    את מדברת על "שינה חזקה בלילה", ואכן, מספר מחקרים איששו את הרעיון שילדים ששנתם בלילה היא חזקה או חזקה מאד - נגמלים מאוחר יותר מילדים ששנתם קלה...
    בכל מקרה, אני חושבת ש"טיפול" ממשי לאי הגמילה בלילה יכול לבוא בחשבון רק לאחר גיל 5, או אפילו 6. אציין רק, שמבחינה פיזיולוגית שלפוחית השתן עדיין גדלה, עד לגיל 6, רק אז מתייצב גודלה הסופי.
    הטיפולים הקיימים בתחום זה הם בעיקר תרופתיים (ומוצעים רק לאחר שכבר מוצו כל האפשרויות הטיפוליות האחרות, ולא לפני גיל 8.) וטיפול ע"י זמזם שמתריע ומתחיל לצפצף עם טיפות השתן הראשונות. יש אחוז יפה של ילדים שנגמלים בעזרת הזמזם (בין 30-40% מהילדים שלא נגמלו עד תחילת השימוש בזמזם).
    אבל, כאמור, אני בהחלט ממליצה להמתין עוד כחצי שנה עד שנה לתחילת הטיפולים האלו.
    בינתיים, אציע דרכי טיפול המתבססים על רכישת שליטה בתחום הרגשי ובעזרת דמיון מודרך:
    ניתן לעבוד איתה בדמיון מודרך: דמיינו יחד איתה כיצד סוגרים במנעול או בפקק את שלפוחית השתן לפני השינה ("טקס נעילה") וחזקו את שליטתה בפיפי שלה ("את תתני פקודה לפיפי שלך מתי הוא יהיה סגור ומתי את תרשי לו להיפתח. את "המפקדת של הפיפי").
    בנוסף, אני ממליצה לחזק את תחושת השליטה שלה בגופה בתחומים מגוונים, ולא רק סביב השליטה בשלפוחית (למשל: בביצועים בתחום הספורט, בתחום היצירה - עבודות בצבע למשל, וחיזוק העצמאות בטיפול בגופה, למשל להתרחץ לבד, לצחצח שיניים, וכד').
    דבר נוסף, העבירי אליה את האחריות לאחר ההרטבה. לא מדובר בשום פנים ואופן ב"עונש" על ההרטבה, אלא למשל, לזה שהיא תפרוש מגבת או סדין נקי על המזרן הרטוב, תחליף לבד את הבגד הרטוב ואת התחתונים, וכד' - היא כבר נמצאת בגיל שהיא יכולה לעשות זאת, כמובן.

    רינת, המשיכי בניסיונות האלו של הגמילה בלילה, ועבדי איתה על הרעיונות שהצעתי. אם עדיין לא תתרחש גמילה ספונטנית עד גיל 5, או 5.5 - זה יהיה הזמן לשקול התערבויות טיפוליות נוספות.

    מקווה שסייעתי

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
  • תודה שרוני
    עוד באותו הלילה שרשמתי לך את השאלות שלי
    הילדה קמה יבשה ואמרה לי אמא לא עשיתי במיטה
    והמכנסיים שלי יבשות "ואת שכחת לשים לי טיטול"
    רציתי לישאול האם כדי להפסיק לשים לה טיטולים בלילה
    ולתת לה כן תחושה שהיא נרטבת כדי שהיא תתחיל להרגיש שהיא לא
    יכולה לעשות בטיטול אלא להתאפק
    תודה רבה על העיצות אני בהחלט מנסה להגיע לכך שהיא תהיה עצמאית
    ותתלבש לבד וכשהיא רטובה היא מחליפה לבד בגדים ומאוד עצובה
    ואומרתלי שבגלל שאני שכחתי לשים לה טיטול היא קמה רטובה
    בתודה רינת

    [בחיבוקי גדול
    רינת אמא של מוריה ודביר
  • רינת,
    את שואלת האם כדאי להפסיק לחתל את הילדה כדי שתקבל את תחושת הרטיבות וכך תלמד להתאפק.
    בתהליך גמילה שהולך היטב אני חושבת שזה לא משהו מומלץ, ובוודאי לא כ"שיטה" יחידה כדי לסגל את ההרגל של ההתאפקות. יש בזה משהו משפיל - שאת כאמא יודעת שהיא לא מסוגלת ומוכנה להתאפק לילה שלם, ובכ"ז מורידה לה את הטיטול, ובכך מחייבת אותה להתמודד עם הפרשותיה - כאשר בעצם המנגנון הפיזיולוגי עדיין לא מוכן ובשל.
    אבל -
    כאן מדובר על משהו מעט אחר, ואתם ביחד איתה, מנסים לעשות מהלכים אחרונים לגמילה בלילה, בעצם - לפני פנייה לטיפול אחר.
    לכן, אני חושבת שבמקרה שלכם, כן, יש לזה מקום - בשיתוף עם הילדה!
    ז"א - להפסיק את השימוש בהסבר: "אמא שכחה לשים לך טיטול", אלא לשתף אותה בכך שאתם תנסו לילה אחד, או שניים או שלושה - לא לשים טיטול, ולראות מה יקרה.
    כל זה, כמובן, בהמשך למה שהסברתי לך קודם - על העבודה בדמיון מודרך (שהיא שולטת על הפיפי שלה, וכו'), תחושת השליטה בגוף בכלל, והעברת האחריות אליה.
    בנוסף, הדגישי שאתם בתקופת ניסיון - את מצפה ממנה להשתדל, אבל גם לא תכעסי אם היא תפספס ויצא פיפי.
    נסו כך מספר ימים. אם זה לא יצליח (ז"א, אם היא תרטיב בכל לילה בלי שליטה), אמרי לה שבינתיים את מחזירה את הטיטול, כי את מבינה שקשה לה (אמרי זאת בלי כעס וללא הטפת מוסר. כנראה שבאמת קשה לה...) וזה מאד לא נעים לישון רטובה מפיפי.
    המשיכו לעבוד על השליטה, ובעוד כחודש נסי שוב להוריד לה את הטיטול למספר ימים - כפי שהסברתי, הכל בשיתוף איתה.
    מקווה שסייעתי,
    בהצלחה מותק

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
  • תודה שרון זה מה שאני עושה לה כל תקופה
    שואלת אותה אם היא רוצה לישון כמו גדולה בלי טיטול
    ואחרי שהיא מפספסת האני מחזירה לה וגם היא מבקשת טיטול
    אני בימים האלה מנסה שוב ויש לילות שהיא מתחילה להיות יבשה
    ויש כאלה שהיא מרטיבה
    תודה רבה על העזרה וכייף שיש אוזן קשבת
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה