שאלה דחופה לשרון שמש.... - הריון ולידה

היי שמרית ,
אני מתארת לעצמי שהסיטואציה הייתה ממש ממש לא נעימה...
אז איך מתמודדים עם נשיכות?...
ראשית, אני רוצה להרגיע מעט, ולומר שנשיכות הן ממש לא עניין נדיר בגיל הרך. (את מספרת שהיה נושך, הפסיק, עד שחזר לכך, היום. יכול להיות שכשהיה נושך בעבר, זה היה בתקופת בקיעת השיניים? יש ילדים שנושכים כתוצאה מכאבי הבקיעה.)
בסביבות הגילאים שנתיים-שלוש, רב הילדים הנושכים הם ילדים שעדיין לא ממש מדברים, ולא מצליחים לבטא את עצמם וליצור קשר בדרך אחרת מנשיכות. גם ילדים שהמסר שאסור לנשוך לא הועבר להם באופן חד משמעי, למשל - כשההורים מאפשרים לילד לנשוך אותם בבית - הם ילדים שעלולים לנשוך. ולא אוכל לא להזכיר את עניין ה"רווחים המשניים" מהנשיכות - ע"י נשיכות הילד לומד "לשלוט בסביבה" ולזכות בויתורים כדי ש"העיקר שלא ינשוך"...
כאשר ילד נושך בגן, בגן השעשועים או במשחק בין חברים, מומלץ להרגיע את הילד הננשך, וגם את הנושך - שגם הוא נמצא בסערת רגשות, בעיקר כי צפה בתגובת ה'קורבן' שהיא תגובה מבוהלת וכואבת.
חשוב שתסבירי לילדך שהנשיכה כואבת מאד לילד השני, כדי לנסות ולעורר בו אמפתיה לסבלו של הנפגע.
ולאפשרויות התגובה:
כשאוסרים על ילד לנשוך, יש להציע לו אלטרנטיבה: למשל לנשוך נשכן מגומי, לנשוך צעצוע כלשהו, לנשוך אוכל כלשהו (חלק "קשה" של לחם למשל, או חתיכת תפוח עץ...). חשוב לא להסתפק רק באיסור, אלא לחשוב מה להתיר, כך שלא יזיק.
בנוסף, נסי לערוך תצפיות כדי להבין באלו מצבים ילדך נושך. רב הנשיכות באות כתגובה למצבים רגשיים שונים: תחושה שהוא מותקף, כשלועגים לו, כשלוקחים ממנו משהו, כתגובה להתנהגות אלימה של ילד אחר כלפיו, כשחש חוסר אונים או אפילו כדרך ליצור קשר בהיעדר יכולת להשתמש בשפה כך שיבינו אותו.
בכל המצבים לעיל, ניתן ללמד את הילד להשתמש בתגובות חלופיות לנשיכה. החל בפנייה למבוגר שקרוב אליו בסביבתו (להורה, לגננת...), וכלה בניסיון להסביר לילד האחר את רצונו.
בהחלט ניתן להשתמש במשחק כדי להפנים את ההסבר נגד הנשיכות (משחק "פסיכו-דרמטי"). ניתן ליצור סיטואציה במשחק בבובות, ולהציג סצנה בה בובה אחת "נשכה" את הבובה האחרת, ולהיעזר בילד הנושך כדי להסביר לבובה ה"נושכת" מדוע אסור לנשוך?...

מקווה שסייעתי ותקחי משהו מדבריי,
בהצלחה!
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

היי שרון,
קודם כל תודה על תגובתך המהירה...בוודאי שאקח משהו מדברייך, הרי לשם כך פניתי לעצותייך...
אני מניחה שלהיריון ולכך שהוא עדיין בבית גם יש השפעה על ההתנהגות הזאת...
בכל אופן הוא מאתמול - כשהגענו הביתה אחרי הנשיכה, זוכר עדיין את אותה הילדה שהוא נשך ושהיא בכתה...שאלתי אותו אתמול מה קרה לאלה? והוא אמר: היא בוכה...נו...נו...נו...יש לו יכולת הבנת מצבים יחסית מאוד מפותחת לגילו, והיום הוא השתולל ובעט עם הרגליים כשבעלי הלביש אותו, ובעלי אמר לו אנחנו לא מרביצים, אז ליאב אמר: אלה, בוכה...
הוא מבין מה אנחנו אומרים וזוכר, אבל לא מיישם בפועל בגן שעשועים...
טוב, מה עוד יש לומר, אני מקווה שזה יעבור מהר....
תודה רבה בכל אופן על ההסבר והעצות...עזרת לי מאוד..
שיהיה לך סופ"ש נפלא...

שמחתי לסייע , אין ספק שזהו תהליך, וככל תהליך הוא לוקח את הזמן שלו, אבל בכל מקרה, מדובר על שלב התפתחותי - ובהיותו שלב - הוא עובר, בדרך לשלב הבא...
שיהיה לך המשך הריון קל ולידה בריאה!

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T