אמא - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • הי שרון
    מאז שהבן הבכור שלי נולד יש לי תחושה מוזרה.
    אני לא מרגישה שאני ״אמא״
    חשוב לי לציין שאני אוהבת את הילדים שלי מאוד מאוד. וגם את אמא שלי
    למרות גילי המופלג אני מרגישה עדיין ילדה. כשאני משחקת עם הילדים שלי אני מרגישה כאילו אני משחקת עם האחים שלי.
    אפילו כשהם קוראים לי ״אמא״ אני לא מרגישה את זה.
    אמא שלי מתאפרת ומשקיעה בלבוש שלה, בשיער. יש לה תיק וארנק של ״גדולים״ ואני ממש ההיפך. גם לבשל אני לא אוהבת (אבל יודעת לבשל) ולמזלי אני יודעת שבמעון הם אוכלים טוב ולי נשאר לתת להם מעדן או חביתה וגבינה בערב...
    אני רואה את גיסתי וארבעת ילדיה. גם היא משקיעה בלבוש ובמראה שלה. כמעט אף פעם לא ראיתי אותה יושבת על השטיח או משתוללת עם הילדים שלה. גם אמא שלי כזאת.
    אבא שלי לעומת זאת כל הזמן היה משחק איתנו ומשתולל והיה לי כיף אבל כשהוא עושה את זה עכשיו (עם הנכדים) ליד בעלי זה מביך אותי קצת...

    הכי חשוב לי לדעת אם זה הגיוני התחושות שלי לגבי אימהות...
5 תגובות
עמוד 1
  • היי חמודה ,
    מה שלומך?...
    את יודעת מה מספרן של האמהות בעולם?...
    בטח יש מאות מיליונים... לא? (וכל שניה נוספות עוד כמה מאות מיליונים... )
    האם כולן אותו הדבר?... קצת קשה לי להאמין...
    בטח יש מאות מיליונים של סגנונות אמהות!!
    חלק מיד "מתחברות", לחלק לוקח שנה או שנתיים, חודש או חודשיים, וחלק לעולם ירגישו שהן יותר "חברות" של הילדים שלהן, ולא ממש "אמהות"...
    אני מנסה להבין מה זה "תיק וארנק של 'גדולים'" , ולמה את מתכוונת כשאת מתארת "השקעה בלבוש ובאיפור" ...
    אני רק יכולה לומר לך, לאור ההשוואה שעשית בין הנ"ל לבין לשבת על השטיח ולהשתולל עם הילדים, שאני, וכך גם מרבית חברותיי ובנות משפחתי, מקפידות להתאפר קלות בכל יום. וגם ללבוש בגדים "מהוגנים" (). אבל זה עדיין לא מפריע לאף אחת מאיתנו (ובטח שלא לי אישית ) לשבת על השטיח ולהשתולל עם הילדים, להכנס לג'ימבורי ולצנוח לבריכת הכדורים, לעלות על המגלשה בפארק ולקחת סיבוב טוב על הבימבה...
    התפיסה כ"אמא" והתפיסה כ"חברה של הילדים" אינן סותרות זו את זו, ולהיפך - לדעתי הן מהוות 2 צדדים משלימים של אותה אחת!

    אבל יכול להיות שלא ממש הבנתי למה את מתכוונת בדברייך...

    אם תרצי להרחיב על "התחושה המוזרה" מאז שבכורך נולד, אשמח להתייחס שוב.



    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
  • תודה שרון

    אל תצחקי...אני מסתובבת עדיין עם ילקוט (תיק גב) שיש לי מהלימודים באוניברסיטה לפני 10 שנים. ועם ארנק קטן שיש בו כרטיסיה וכרטיס אשראי (של גדולים )
    אני ממש לא אוהבת להיתאפר ובחתונה שלי ״סבלתי״ מכל התחפושת הזאת
    אני לפעמים שוכחת להכניס את המפתחות או הפלאפון אם אני מוציאה אותם
    מצד שני אני מאוד מאוד אחראית וזוכרת דברים שחשובים באמת

    היום קרה דבר משמעותי בישבילי. בעלי מחזיר את הילדים מהמעון בארבע וכשהם הגיעו שאלתי את הגדול (בן שלוש וחצי) איך היה בגן הוא סיפר לי דברים ואז בעלי שמע ואמר לו: למה כששאלתי אותך לא סיפרת לי? וזה עשה לי טוב שהוא פתוח איתי ומדבר איתי וזה לא מובן מאליו וזה מאוד חשוב לי שיהיה לי קשר כזה עם הבן שלי לא משנה אם אני מרגישה ״אמא״ או ״חברה״

    תודה לך
  • את נשמעת לי בסדר גמור...
    כן.. גם אני עדיין מסתובבת עם תיק הגב מהאוניברסיטה... (לזכותי ייאמר, שסיימתי את התואר רק בשנה שעברה ), ו-לא תאמיני!! בתוך תיק הגב עדיין נמצאת התיקייה שבה הייתי כותבת בשיעורים...
    אבל, לעומת זאת, אני כן אוהבת להתאפר קצת, וגם לשים קרם פנים . לא יודעת, אולי אני סתם יותר גנדרנית ממך...
    וגם יש לי ארנק "של גדולים", מעור. אבל זה כי בעלי התעקש לקנות לי. לפני זה היה לי סתם משהו מבד עם ריצ'רץ' (תתארי לך... ארנק כזה עד גיל 38... ).
    ונורא מרגש אותי לקרוא על בנך, את צודקת, זה בהחלט לא מובן מאליו. וממש עושה טוב לקרוא שזה היה משמעותי בשבילך...
    את מקסימה, ויש לי איזושהי הרגשה... שבסופו של דבר את תהיי אמא שהיא חברה של ילדיה.
    ואת יודעת איזו זכייה זאת???...
    כי להיות אימהות - כל אחת יכולה, מרגע שהיא יולדת ילד.
    אבל להיות אמא שהיא גם חברה של ילדיה - את זה לא כל אחת יכולה, גם אם היא לא מתאפרת ולא משקיעה בלבושה, ולא הולכת עם ארנק "של גדולים"...


    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
  • טוב אז אני לא היחידה עם ארנק כזה...מנחם אותי

    תודה על תשובתך המעודדת

  • בשמחה, מתוקה

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה