צהרון - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • הילד שלי בן שלוש וחצי. עד תחילת השנה הנוכחית היה במסגרת של גן פרטי משמונה וחצי בבוקר ועד ארבע בערך. בתחילת השנה הוא עבר לטרום טרום חובה משמונה עד אחד וחצי ולאחר מכן הוא היה עובר לצהרון ונשאר שם עד ארבע.
    במעבר לגן החדש לא נתקלתי בקשיים מיוחדים, זאת בניגוד לצהרון. היה לו מאוד מאוד קשה עם זה. לפי דעתי היו לכך כמה סיבות:
    1. הוא היה הכי קטן בקבוצה (בן שלוש כמעט לעומת ילדים בני ארבע ומעלה);
    2. הוא נגמל מטיטולים רק כמה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים, ועדיין התקשה;
    3. בסיום יום הלימודים בגן (באחד וחצי) חלק מהילדים עברו לצהרון וחלקם האחר נאספו על ידי ההורים והלכו הביתה.
    4. הוא עדיין היה רגיל לישון בצהריים והתקשה להחזיק מעמד עד שעות הערב בלי שינה.

    לכן, אחרי כמה שבועות של ניסיון הוצאתי אותו מהצהרון ומצאתי סידור כזה שבאחד וחצי יצא מהצהרון וילך הביתה לאכול ולנוח.
    בשנה הבאה אני חייבת להכניס אותו לצהרון (כעת בלי פשרות גם כי הוא כבר ילד גדול יחסית, רגיל לצוות, רגיל לילדים שיישארו איתו גם בשנה הבאה, וגם כי אין לי ברירה) אבל הוא ממש לא מוכן לשמוע על זה. ברגע שאני מזכירה את המילה "צהרון" הוא מיד מתחיל לצרוח. שאלתי אותו למה והוא המציא לי עשרות סיבות שכאילו מחפשות בכוונה לפגוע בנקודות ההכי רגישות שלי: הוא לא אוהב את הגננות בצהרון, האוכל שם לא טעים, הוא חייב לנוח בצהריים, המשחקים שם שבורים ולא כיפיים וכו'..
    מה לעשות? איך לעשות את המעבר בצורה חלקה ככל הניתן?
1 תגובות
עמוד 1
  • היי,
    אני קוראת את הסיבות שמצאת לאי ההסתגלות למסגרת הצהרון, וחייבת לומר שעם סיבה אחת אני מסכימה במיוחד: "3. בסיום יום הלימודים בגן (באחד וחצי) חלק מהילדים עברו לצהרון וחלקם האחר נאספו על ידי ההורים והלכו הביתה." נראה לי שאם ילד הולך לגן ורגיל לראות שם, איתו, ילדים נוספים, הוא התרגל לגננת, למשחקים ולחברים, והכי חשוב - למסגרת הזמן, במסגרת זו הוא מבין שיש ילדים שבאים לקחת אותם, ויש כאלו שלא - מן הסתם הוא ירצה להיות בין הילדים שבאים לקחת אותם...
    כל עוד הייתה לך ברירה, ויכולת למצוא פתרון לאי שביעות רצונו - טוב ויפה. הוא היה מרוצה, וגם את. ויותר מכך - הוא ראה שהביע אי שביעות רצון - ואת עשית משהו עם זה, משהו שהוא היה מרוצה ממנו.
    ברור שכעת הוא ינסה לעשות את אותו הדבר...
    אבל עכשיו לך כבר אין ברירה, והחלטת שהוא ילך לצהרון.
    לא ממש ברור לי לשם מה את מזכירה כבר מעכשיו את עניין הצהרון. זה עדיין מוקדם מאד, מוקדם מידי. יש עוד חודשיים+ עד להליכה לשם בפועל. אין טעם וצורך ב"הכנה" כל כך מוקדמת. עזבי את זה כעת.
    אני מאמינה שכאשר יתקרב הזמן לקראת תחילת השנה, תזומנו לפגישה עם הגננת, לביקור בגן החדש ואולי אף למפגש עם הילדים האחרים בגן.
    בררי טרום הפגישה הצפויה מה יהיה מיקום הצהרון בשנה הבאה? מי תהיה האחראית על הצהרון? האם ילכו איתו ילדים נוספים מהגן ושהוא מכיר, למסגרת הצהרון?
    ואז התחילי לעשות את ההכנה. אט אט. עם הכניסה למסגרת החדשה, בשנה החדשה - יקל עליו לקבל גם המעבר לצהרון.
    עכשיו זה עדיין מוקדם מידי, ודי ברור שהוא יביע לחץ מהעניין ואי שביעות רצון.
    בהצלחה!
    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה