היי,
אני קוראת את הסיבות שמצאת לאי ההסתגלות למסגרת הצהרון, וחייבת לומר שעם סיבה אחת אני מסכימה במיוחד: "3. בסיום יום הלימודים בגן (באחד וחצי) חלק מהילדים עברו לצהרון וחלקם האחר נאספו על ידי ההורים והלכו הביתה." נראה לי שאם ילד הולך לגן ורגיל לראות שם, איתו, ילדים נוספים, הוא התרגל לגננת, למשחקים ולחברים, והכי חשוב - למסגרת הזמן, במסגרת זו הוא מבין שיש ילדים שבאים לקחת אותם, ויש כאלו שלא - מן הסתם הוא ירצה להיות בין הילדים שבאים לקחת אותם...
כל עוד הייתה לך ברירה, ויכולת למצוא פתרון לאי שביעות רצונו - טוב ויפה. הוא היה מרוצה, וגם את. ויותר מכך - הוא ראה שהביע אי שביעות רצון - ואת עשית משהו עם זה, משהו שהוא היה מרוצה ממנו.
ברור שכעת הוא ינסה לעשות את אותו הדבר...
אבל עכשיו לך כבר אין ברירה, והחלטת שהוא ילך לצהרון.
לא ממש ברור לי לשם מה את מזכירה כבר מעכשיו את עניין הצהרון. זה עדיין מוקדם מאד, מוקדם מידי. יש עוד חודשיים+ עד להליכה לשם בפועל. אין טעם וצורך ב"הכנה" כל כך מוקדמת. עזבי את זה כעת.
אני מאמינה שכאשר יתקרב הזמן לקראת תחילת השנה, תזומנו לפגישה עם הגננת, לביקור בגן החדש ואולי אף למפגש עם הילדים האחרים בגן.
בררי טרום הפגישה הצפויה מה יהיה מיקום הצהרון בשנה הבאה? מי תהיה האחראית על הצהרון? האם ילכו איתו ילדים נוספים מהגן ושהוא מכיר, למסגרת הצהרון?
ואז התחילי לעשות את ההכנה. אט אט. עם הכניסה למסגרת החדשה, בשנה החדשה - יקל עליו לקבל גם המעבר לצהרון.
עכשיו זה עדיין מוקדם מידי, ודי ברור שהוא יביע לחץ מהעניין ואי שביעות רצון.
בהצלחה!
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T