:-( האם זה תמיד ככה? - הריון ולידה

שלי יקירתי ,
מצטערת לקרוא על האישפוז הנוסף של דניאלה...
ממש מעציב לקרוא על הסבל שלה...
היא סובלת די הרבה מבעיות במערכת הנשימה, נכון?...
לדעתי, תשקלי אולי סוג טיפול אחר. לא חסר כאלו: הומיאופטיה (שמעתי שמאד טוב ויעיל לאסתמטים, סובלי מסטרידו, ליחה, וכו'), חדר מלח (אותו כנ"ל), צמחי מרפא...
לרפואה האלטרנטיבית יש פתרונות במקום שהרפואה הקונוונציונלית לא יכולה לתת אותם, מניסיון. ושווה לבדוק עם רופא שהוא גם קונוונציונלי, וגם משלב בעבודתו רפואה אלטרנטיבית: למשל הומאופט.
אני ממש מבינה אותך, בהחלט יש לך "סיבות טובות" לאבד את הסבלנות לפעמים...
עם זאת, אני מחזירה אותך לתשובתי מהעבר. לצערי אינני מכירה באופן אישי את דניאלה (בעצם גם לא אותך... ) ואת הדינמיקה הביתית הקורית ביניכן.
סיפרת על הדרכה הורית שלקחת, והתרשמתי שזה היה מועיל ולטובה.
פעם אחת אינה מספיקה, לצערי.
ממליצה בהחלט להמשיך עם זה. הפתרונות וההכוונה יגיעו עם הזמן ועם המשכת התהליך. לא ניתן מפעם אחת, אף שהיא הייתה מאד מוצלחת ומספקת - להגיע לפתרונות ולדרך ש'תעבוד' לאורך זמן ומצבים שונים.
אני מפצירה בך להמשיך עם ההדרכה ההורית.
נשמע שאת מאד זקוקה לה.
בהצלחה יקירתי, והחלמה מלאה ושלמה לדניאלה

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

שרוני להיפך ההצעות שקיבלתי בהדרכה הורית ממש מועילות ואני מיישמת אותן כבר דווקא עד כמה שאפשר יומיים של האישפוז קצת שברו את השיגרה החדשה הזאת וגם היומיים שאחרי קצת הרסו אבל שוב הצלחתי לקח שעתיים כמעט אבל אין דבר יקח כמה שיקח בסוף יצליח
המדריכה ההורית ראתה את הילדה באין ברירה הבאתי אותה איתי והיא התרשמה מהקשר של הילדה אלי והקשר שלי לילדה והיתה מרוצה מזה
וגם אמרה לי שרואים דנדוש לא מבקשת יותר מדי תשומת לב כי יש לה את זה מספיק ולא בצורה של לדרוש עוד כי לא חסר
לגבי המחלות כבר שלושה חודשים לא היו התקפים וזה התקף שני אחרי שלושה חודשים ואני מקווה שמה שהיה השבוע לא יחזור על עצמו כן קשה לפעמים להתמודד והמצב לא כל כך קל וכן לפעמים אני יוצאת מדעתי אבל שוב הכל בסוף מתגמד. והאמת תמיד אומרת תודה על מה שיש לי ועל כך שיש לי את הנסיכה הקסומה שלי


את המתנות הכי שוות בחיים מעניקים לנו הורינו - את חיינו
וילדינו - את חייהם והזכות לגדלם

אם ככה, אז הכל בסדר
אם גם כשאת "כבר לא יודעת מה עוד" (לדברייך), את מסוגלת להבין שאתן באמצעו של תהליך, ואת מוצאת שהעצות שקיבלת מהמדריכה מועילות לך - אז אז מרגיע...
אגב, לא מסכימה כל כך לגבי ה"הכל מתגמד"... לכל אחת יש את ההתמודדויות שלה, והשוואה בין התמודדות של אחת להתמודדות של אחרת היא לא פיירית. אני מסכימה בהחלט שעבר (ועדיין עובר) עלינו משהו טראגי בהחלט.
אבל אין מקום להשוואות מסוג של מה מתגמד מול מה.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

ברור שרוני שאת צודקת שלא עושים השוואות (כשם שעדין היה וממשיך עם אחותי שעושה השוואות מהבת שלה לבת שלי וטוענת ש......... כבר דשתי איתך בזה) ותודה לאל דנדוש כבר אחרי הכל וחזרה לעצמה אפילו ביומיים האחרונים נרדמה במיטה שלה ולא בשלי וזה בא ממנה היא ביקשה ללכת לישון מוקדם היום ובלי ארוחת ערב לא חייבתי אותה לאכול קילחתי אותה נפרדנו בטקס הרגיל מהסבא סבתא ולמיטה משכתי אותה עוד קצת עם קופיקו ובשעה שמונה הכנסתי אותה למיטה הפעם אפילו לקח לה רק 20 דקות להירדם