היי
,
בשל עומסים שונים, קורה שהודעות לפעמים "הולכות לי לאיבוד"...
מסכימה איתך שזה יכול להיות לא מובן, אבל לזכותי ייאמר (
), שלבסוף תמיד - כל מי ששאלה/כתבה דבר מה בפורום - מקבלת מענה
(וטוב שהקפצת את ההודעה).
ולענייננו:
א. מזל טוב ענק על ההריון השני!
ב. אני חושבת שהתשובה שמורן כתבה לך היא מצויינת
.
ג. מחזקת את עניין ה"פחדים העולים" עם התקדמות ההריון... זה כל כך טבעי, זה כל כך מובן... השינוי שקורה לכל אישה, גבר ומשפחה עם הריון נוסף הוא שינוי אדיר - וככזה הוא מלווה בפחדים. כשהפחדים נשארים מבוקרים (כלומר, לא הופכים לחרדות מוכללות ומלוות בקשיי נשימה, קשיי שינה וקשיי תפקוד כלליים) - ייתכן ויש להם אפילו תפקיד הסתגלותי (חיובי) בכך שהם עוזרים לך להתמודד עם העתיד הלא צפוי.
תראי, הנתונים המציאותיים הייחודיים לך הם כאלו שאת בחו"ל, ללא הורייך.
הנתונים המציאותיים המשותפים לך ולעוד רבבות נשים במצב הריוני הם שבעלך עובד שעות רבות (כן, כן - רב הגברים ברב המשפחות עובדים שעות רבות, מגיעים בשעות מאוחרות ועזרתם בבית ועם הילדים היא עזרה מוגבלת ביותר), והפחדים שאת מתארת - שלא תתני לבכור את מלוא תשומת הלב, שלא תעמדי בטיפול בשניים, ובכלל - שהכל מאד ישתנה בחייך ויקשה עלייך להתמודד.
אז, החדשות הטובות הן שאלו פחדים טבעיים ומאד מובנים, ומשותפים לרב רובן של הנשים.
החדשות העוד יותר טובות הן שרב רובן של הנשים, אלו שיולדות יותר מילד אחד - מתפקדות היטב לאחר לידה שניה, שלישית, רביעית ואפילו עשירית. מיעוט קטן ביותר הן נשים שמתמוטטות, "לא עומדות נפשית" בטיפול בשניים, שלושה או ארבעה, ומיעוט קטנטן אפילו יותר מזניחות את ילדיהן הבוגרים ע"ח הצעירים יותר.
מה שאני מנסה להגיד הוא שברגע האמת והצורך - "איכשהו" מסתדרים.
ו-לא, לא קורה "קסם" כלשהו. אני בהחלט מאמינה בקסמים, אבל לא במקרה הזה. אני מתכוונת להגיד שברגע האמת עומדים לזכות האשה כוחותיה, אהבתה העצומה לילדיה, כוח הישרדותי כלשהו שמאפשר תפקוד תקין וברמה גבוהה, התגייסותם של מקורביה על מנת לסייע, והמציאות עצמה, שבאור יום נראית פתאום הרבה פחות מאיימת ומפחידה, והרבה יותר נגישה, "קלה לעיכול" וקלה לתפעול.
אינני מתכוונת לומר שלא יהיו קשיים בדרך, או שהכל ישאר כפי שהוא. בוודאי שיהיה שינוי! האם באמת חשבת שלא?...
הרי יהיו לך 2 ילדים ולא 1! אבל ההסתגלות תהיה הרבה יותר איטית ונוחה ממה שאת מדמיינת. השינוי לא קורה בלילה, ב"זבנג וגמרנו", בדומה ללידה שאורכת כמה שעות ונגמרת. השינוי וההסתגלות למצב משפחתי חדש הם דברים שקורים בכמה חודשים - וכך צריך לתפוס אותם - ככאלו שלוקחים זמן.
שיהיה המשך הריון תקין ומופלא, טבעי לפחד קצת מהבלתי ידוע, טבעי לתת לפחד את הזמן והמקום שלו - בזמן ובמקום שלו
.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T