לא יודעת איך להתמודד- צריכה עזרה... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • היי שרון,
    יש לי ילד בן שנתיים שהתחיל לבדוק את הגבולות והתחיל עם רצונות אני קוראת המון ויש דברים שאני מוותרת ויש דברים שלא ואני ובעלי מאוד קשוחים איתו. יש לנו גם תינוק בן 4 חודשים. וכל הזמן אנחנו מסבירים לגדול(מתנאל) שאנחנו אוהבים אתשניהם ומשתדלים שלא יקנא. בחודש האחרון בעלי חזר לעבוד אחרי 3 חודשים שלא עבד אז יש ימים שהוא לא רואה אותו.(לא יודעת אם זה קשור אבל ציינתי בכל זאת) בשבוע האחרון שמתי לב שהוא ממש מקנא לאחיו וזה מתבטא במכות, בעיטות והיום הגננת אמרה לי שהוא גם נושך ומוציא המון כעס על ילדים בגן.( תוך כדי שהגננת דיברה איתי הוא נשך את אחיו עד כדי סימן כחול.)כמובן שהסברתי לו שאסור לנשוך ולהרביץ אבל רציתי לדעת איך להתמודד ואם אנחנו צריכים להיות פחות קשוחים איתו. על מה צריך "לעמוד על שלי" ועל מה לוותר לו?

    אשמח לתשובה
    מיכל.
4 תגובות
עמוד 1
  • היי מיכל ,
    את מציינת שאת ובעלך "מאד קשוחים איתו", וגם שואלת "אם אנחנו צריכים להיות פחות קשוחים איתו?"
    אבל מדברייך לא הבנתי במה מתבטאת ה"קשיחות" שלכם, באילו תחומים את מרגישה שאתם קשוחים, ובמה היית חושבת שצריך יותר 'לוותר'.
    אינני יודעת במה אתם כיום יותר או פחות "עומדים על שלכם", ובמה יותר "מוותרים"?...
    בעקרון, כל הקטע של אלימות בבית או בגן - נשיכות, משיכות, מכות, צביטות וכו' - הוא קטע שצריך "לעמוד על שלכם" ולסרב לקבל.
    כמובן, שזהו משהו תהליכי, ולא קורה בבת אחת. זה דורש עבודה עם הילד, גם בבית וגם בגן.
    ייתכן שכוחם של ההסברים בלבד כבר פחת, ויש להוסיף תגובות הולמות (ומתאימות לגילו ולרמת הבנתו) לסיטואציות האלימות.
    אשמח אם תתארי לי סיטואציה אחת בה נתקלת איתו, מה היו תגובותייך, וכיצד הוא הגיב לתגובותייך - ואוכל להתייחס באופן יותר מפורט, ממוקד ויעיל.
    כתבי לי שנית,
    להת'

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
  • היי שרון
    ניסיתי באמת לחשוב על סיטואציה עם מתנאל שהוא מחליט לעמוד על שלו.
    לפני המקלחת בערב (או בבוקר) הוא לא מוכן להוריד את החולצה ואני מסבירה לו שחייבים ללכת להיתקלח אחרי כל היום,לשטוף את החולות... הוא בורח לי לקצה השני של המיטה ולא מקשיב עד שאני מתעצבנת לפני כן אני מפתה אותו בזה שאחרי המקלחת הוא יקבל שוקו או שנדבר עם אבא או עם סבתא זה עוזר הוא מתקרב ואני מנסה להוריד לו את החולצה ושוב הוא בורח.
    אחרי המקלחת זה אותו סיפור עם להתלבש ואז אני נותנת לו 2 אופציות מה ללבוש ונותנת לו לבחור ואז מגיעים לגרביים וגם אז אני נותנת לבחור בלי הצלחה.
    אני חייבת לציין שלבעלי כשהוא בבית הוא לא עושה את הסרטים האלו בכלל.
    אין לי מושג למה הוא אלים בגן דיברתי שוב עם המטפלת והיא אומרת שזה קורה בדר"כ שלוקחים לו משהו שהוא רוצה או באוכל כשהיא מחלקת לפי תור הוא לא מוכן לחכות לתורו הוא נושך את מי שקיבל. אחרי הצהריים כשאנחנו הולכים לגינה אני משתדלת לגרום לו לחלק לילדים מהחטיפים או פירות או מהצעצועים שלו ומסבירה לו שככה יהיה יותר כיף לשחק איתו ושיתן קצת גם לילדים כי גם הם נותנים לו כשהוא רוצה ובדר"כ זה עוזר והוא כן נותן... בבית אני לא נתקלת ממש באלימות מיצוואם כן אני מאוד כועסת ואומרת לו שאסור ואם הוא ינשך או ירביץ אף אחד לא ירצה לשחק איתו כי זה לא נעים. בימים האחרונים הוא יותר עדין עם אח שלו ואפילו כל הזמן מחבק ומנשק אותו נראה לי שזה קשור לזה שהעברתי את מאור למיטה בחדר שלו אבל בשבת היינו אצל גיסתי והוא גם נשך אם הילדים עשו משהו לא לרוחו.
    מקווה שפירטתי מספיק כדי לשמוע עצות איך להתמודד איתו.
    אוהבת
    מיכל.
  • שכחתי לציין ששבוע הבא אני מתחילה לעבוד ואני לא יודעת איך להכין אותו לזה כי מאוד קשה לו שאבא שלו עובד בערב אחרי שתקופה ארוכה אבא שלו לא עבד ואני קצת חוששת מזה שגם אני יצא לעבוד שזה ישפיע עליו לרעה.
    מה עושים גם עם זה? (יהיו 2 ערבים שאני יעבוד ערב)
  • היי מיכל,
    בהחלט פירטת.
    נשמע שהקושי העיקרי הוא בהיותו אלים - בגן, וכלפי ילדים אחרים (בשבת...), ו"בדיקת הגבולות" - למשל כמו בסיטואציה שתיארת לפני המקלחת.
    אתחיל דווקא משאלתך האחרונה: כעת שניכם תעבדו, במזל טוב. שיהיה המון בהצלחה, ומי יתן וזה יעניק לכם מעט יותר רווחה כלכלית ועמה שקט נפשי.
    סוד קטן: ילדים מתרגלים במהירות שלא תאמן לפעמים, לשינויים (הן כאלו שנחווים בעינינו כ"חיוביים" והן כאלו שנחווים בעינינו כ"שליליים"). ברובם המכריע של המקרים, אלו אנו (המבוגרים) ש"תקועים" עם הקושי (שפעמים רבות הוא בכלל לא קושי אמיתי). לכן, איך שאת תשדרי לילדים את המעבר שלך ושל בעלך להיותכם אנשים עובדים, וחלק מן השבוע לא נמצאים בבית בערבים - זה מה שיהיה. הם יתנהגו, יתרגלו ויסתגלו לסיטואציה הזו - בהתאם למסר שאת תעבירי להם. אם את תחווי זאת כ"מאד קשה" וכמשהו ש"ישפיע לרעה" - זה בדיוק המסר שיעבור לילדים, והם יתנהגו כך. למצער, אכן יהיה להם מאד קשה, וייתכן שזה אף ישפיע עליהם לרעה... להבדיל, אם את תחווי את היציאה לעבודה, על כל הכרוך בה (למשל היעדרות בחלק מן הערבים) כהזדמנות לשיפור המצב הכלכלי, לפיתוח אישי, להתקדמות וסיפוק מקצועי - הרי זה בדיוק מה שהילדים יקלטו: שטוב לאמא, שהיא מצפה בציפייה חיובית ליציאה לעבודה - ויקל עליהם לקבל את השינוי הזה.

    ולגבי הקשיים שציינת עם הגדול: בהחלט ניתן לטפל בזה. מילות הקסם הן חיזוקים חיוביים על התנהגות טובה ואי קבלה של התנהגות בעייתית. ב"אי קבלה" אני מתכוונת עד כדי נקיטת סנקציות (כמובן, שמותאמות לגיל ולרמת ההבנה): על התנהגות אלימה בגן, אין לעבור לסדר היום. על נשיכה עד כדי השארת סימן כחול אין לעבור לסדר היום.
    האם בגן שלכם מופעלות תכניות להתמודדות עם התנהגות אלימה? (למשל: "חבורת פותרי הבעיות בים" של תכנית דוסו, ו"מפתחות הקסם לתקשורת לא אלימה" - שתיהן תכניות המופעלות בגנים ומיועדות לקהל צעיר ולגיל הרך) שאלי את הגננת האם התכניות (אחת מהן...) מוכרות לה, האם היא פועלת על פיהן? ידוע לי שאלו תכניות שעוזרות להתמודד ביעילות ובתכנים מעולם הילדים בסיטואציות אלימות בגן. בבית: בסיטואציה כמו שתיארת עם המקלחת. אני מסכימה שניתן לנסות "לפתות" עם "פרסים" מסוגים שונים (שוקו, שיחה עם סבתא...) אם יתנהג כמצופה וכפי החלטתך. אבל אני מזמינה אותך לנסות ולהעניק לזה ערך מוסף, למשל: עבדי איתו עם טבלה יומית, או שבועית לפי רצונך וצרכייך: ובני את הטבלה כך שכל פעילות תופיע בה. קימה בבוקר, צחצוח שיניים, התלבשות, הליכה לגן, חזרה מהגן (תכף נדבר על שעות הגן עצמן), משחק אחרה"צ (= אי התנהגות אלימה כלפי אחיו, בגן השעשועים או בכל מקום אחר), מקלחת, ארוחת ערב, השכבה. הוסיפי או הורידי עוד סעיפים לפי רצונך וצרכייך. קני מדבקות. בחלק מהמדבקות יופיעו פרצופים מחייכים, ובחלק פרצופים עצובים. על כל סעיף במשך היום, החליטי (בהתחלה לבדך. בהמשך ניתן בהחלט לשתף את הילד בהחלטה: "איך לדעתך התנהגת בסעיף הזה (למשל: מקלחת)?") איזה פרצוף לשים: מחייך להתנהגות טובה, עצוב להתנהגות בעייתית.
    עכשיו, שבי וסכמי עם הילד (באופן כללי, לפני שמתחילים את כל התהליך ולא עבור כל יום בנפרד!) שעבור X פרצופים מחייכים הוא מקבל הפתעה X. ככל שיהיה יותר פרצופים מחייכים בטבלה היומית שלו, הוא יוכל לבחור הפתעה יותר "שווה"...
    ואפשר אפילו ללכת עוד צעד קדימה: למשל להחליט שבסוף השבוע, יום שישי או שבת, אוספים ומסכמים את מספר הפרצופים המחייכים מכל השבוע, או את הימים שבהם הופיעו הכי הרבה פרצופים מחייכים, ולפיהם מעניקים מתנה יותר גדולה.

    הסבר קטן: אין לי כל כוונה ל"שוחד" במתנות תמורת התנהגות טובה, ואין לי כל כוונה שהורים צריכים "להתרושש" בתמורה לקניית התנהגות טובה מילדיהם.
    מדובר על חיזוקים, להבדיל ממתנות. יש הבדל גדול בין השניים. כפי שאת בעצמך סיפרת, גם כוס שוקו טעימה מאמא (בליווי חיוך וחיבוק חם) - מהווה חיזוק חיובי שלו כוח רב. כמו"כ שיחת טלפון עם סבתא אהובה, או עם אבא שעובד בערב ומתגעגע אל הילד וישמח עד מאד לשוחח עמו בטלפון ולהיות מאושר כשישמע על פרצוף מחייך נוסף שהילד השיג. מלבד זאת, גם הפרצופים המחייכים עצמם הם הם מהווים חיזוק.
    אין שום צורך, סיבה, טעם וערך חינוכי לקניית מתנות יקרות. מידי פעם בהחלט ניתן לצ'פר את הילד, אבל אז זה צ'ופר, כך הוא מוצג וכך הוא נתפש. חיזוקים חיוביים הם אותם דברים קטנים שיעשו אותו שבע רצון ומסופק מהישגיו. ואלו יכולים להיות, כפי שכתבתי, חיוך (אמיתי ובמדבקה...), חיבוק, שיחת טלפון, מילה טובה...

    מקווה שסייעתי. לשאלות נוספות אני כאן
    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה