היי יפית
,
נשמע בהחלט קשה ולא נעים...
תופעות תחילת ההריון יכולות קשות ומגבילות...
אבל, אני יכולה לנסות להרגיע אותך לפחות בדבר אחד, לילדה המתוקה שלך ככל הנראה לא יישארו משקעים עקב ההריון עצמו. רגשות האשם ושאר הרגשות הקשים שייכים
לך. היא מבחינתה מסתגלת כעת למצב נתון בו לאמה קצת יותר קשה, והיא פחות זמינה בשבילה. יש לזכור שהן ההריון הוא תקופה מוגבלת בזמן, הן התופעות הקשות לא יישארו כך לכל אורך ההריון, וייתכן שכבר כיום יש ימים בהם את מרגישה קצת יותר טוב ומתפקדת, וגם המהלך שעשית בגן - לספר להם על מצבך ושכיום הם מעניקים לה יותר יחס אישי - מקלים עליה.
נשמע לי שהילדה מוכלת (מלשון: "הכלה") וכך גם קשייה בעקבות הקשיים הפיזיים שלך עקב ההריון, וככל הנראה היא תעבור תקופה זו בשלום.
כמובן, שזוהי רק תחילתה של תקופה מרובת שינויים לילדה ולכם. ההריון יימשך (לכל אורכו, ולטובה) ובסופו תגיע הלידה - ואז שוב תגיע תקופת הסתגלות למצב החדש של תפקוד עם 2 ילדים.
בדר"כ הקושי העיקרי והניכר הוא שלנו, כאימהות, וכהורים (ראי תשובתי לשאלה שנשאלה בעניין זה ע"י "מזל וברכה") ואילו הילדים מסתגלים למצבים משתנים במשפחה בקלות רבה יותר, ולו משום העובדה שאינם נושאים על גבם את מטען רגשות האשם, החרדות וההלקאה העצמית שהם מנת חלקנו - כאימהות וכהורים.
מזל טוב, והמשך הריון קל, תקין וארוך...
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T