קקי בתחתונים - הריון ולידה

היי יעל,
חסרים קצת פרטים...
כמה זמן זה "עושה כבר כמה זמן קקי בתחתונים"?...
מתי זה "לפני זה"?...
כמה פעמים זה "כמה פעמים בשירותים ובסיר"?...
בקיצור ,
כמה זמן אתם בתהליך גמילה?
ממתי הוא גמול לגמרי, או שמעולם לא נגמל לגמרי?
כמה זמן נראה לך שהוא היה גמול לגמרי מהחיתול, לפני שהתחיל לעשות קקי בתחתונים?

תראי, תהליך הגמילה מהטיטול לא חייב "ללכת חלק". למעשה, אצל רב הילדים הוא לא הולך ממש חלק, אלא כולל הצלחות קטנות לצד נסיגות, "כיבוש" של עוד "יעד" בדרך לגמילה המלאה, ואז הטמעת ה"יעד" והפיכתו לחלק מהשגרה של הילד ושלכם.
מאד יכול להיות שמה שהתחלת לתאר הוא תהליך נורמלי ולגמרי תקין של ילד שנגמל מהשימוש בטיטול...
עני לי על השאלות ששאלתי, ונמשיך משם .

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

טוב, אני אמלא את הפרטים:
בערך חודשיים בלי חיתול (רק בשנ"צ ובלילה שמים חיתול) כמעט ולא היה שבוע בלי פספוסים בד"כ זה פיפי.
בערך שבוע עושה קקי בתחתונים (למרות שהיום ואתמול בלילה עשה בסיר ואתמול פספס פיפי בגן 4 פעמים שזה נדיר).

אני יודעת שבתהליך הגמילה יהיו פספוסים, אבל ההתעקשות הזאת על לעשות קקי בתחתונים (וזאת התעקשות כי אנחנו רואים שהוא צריך קקי) גורמת לי לחשוש.

כששאלתי אותו למה הוא עושה קקי בתחתונים אז הוא אמר שהוא מפחד

היי שוב יעל ,
חחחחחחח..... הצחקת אותי עם ה"לא מפחד מאבא שלו וחבל"....

תראי, בעקרון - עשיית פיפי בסיר/שירותים, ועשיית קקי בסיר/שירותים הם שני דברים שונים. רב הילדים מקדימים להיגמל מעשיית פיפי בטיטול, אבל יש ילדים שאצלם זה דווקא קקי. נהוג לומר שאם ילד למד את אחת המיומנויות (פיפי או קקי) ראשונה, אין לצפות שמיד הוא ישתלט גם על השניה. זה לא מובן מאליו, ולרב הילדים לוקח זמן עד שהם לומדים גם את המיומנות השניה.

לגבי הפחד שיונתן דיבר עליו, אני יכולה לחשוב אולי על סיטואציה שקרתה, בה הוא פספס (היה לו "פנצ'ר"), כפי שקורה בדר"כ בכל תהליכי הגמילה התקינים, והוא "לקח את זה קשה". תראי, כשכבר מתחילים תהליך של גמילה, המטרות ידועות לכם וגם לילד, וכולכם עובדים למען מטרת הגמילה, יש ילדים שלוקחים מאוד ללב את אותם "פנצ'רים", אפילו אם לא כועסים עליהם, ואומרים ש'לא קרה אסון'. מספיק שהוא כבר יודע שהוא "פישל" ומרגיש שהוא לא עומד בציפיות, וזה יכול לגרום לנסיגה מקומית ולשטף דמעות ובכי. גם זה חלק מתהליך ההתבגרות...
אני מנחשת (לפי דברייך) שייתכן שדבר דומה קרה אצלכם, כלומר: באחד הפספוסים שהיו הוא מאד התאכזב והרגיש שהוא מאכזב אתכם... דבר שגרם לנסיגה זו.

אז... קודם כל, יונתן באמת מאד צעיר, ואת מתארת שהוא בלי טיטול כבר כחודשיים, כלומר בערך מגיל 2.5 - וזה יפה מאד מאד! כעת זו איזושהי נסיגה, וכפי שכתבתי - היא נראית לי מקומית וזמנית וכחלק מתהליך תקין של גמילה.
נסו לתת ליונתן הרגשה שאתם אוהבים אותו ותומכים בו כל הזמן. אם ירגיש שאתם כועסים או מאוכזבים ממנו כשהוא "מפספס" הוא יכנס ללחץ, שרק יפגע יותר בתהליך הגמילה. אפשר בהחלט לשאול אותו מידי פעם אם הוא צריך ללכת לסיר (בעיקר ניתן לשאול כשאתם רואים שהוא צריך קקי), אבל בכלל לא "לנדנד" . אפשר להוסיף אמירות מסוג: "אני רואה שאתה רוצה ללכת לסיר/מתאמץ לעשות בסיר, אבל לא מצליח... לא נורא! בפעם הבאה תצליח..."
את יכולה להציע לו לבוא איתך לנקות את התחתונים, בין אם בכיור או בשירותים.
ובעיקר - לתת לו את הזמן תוך זכירת 3 דברים:
הגמילה מפיפי והגמילה מקקי הם שני דברים שונים, ו - לחזק אותו כמה שיותר, ולבסוף - ניתן בהחלט לסיים את תהליך הגמילה גם לקראת גיל 3, ואפילו קצת אחרי...

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T