בנות שעברו "לידה שקטה" - הריון ולידה

ממי אני לא מבינה בזה ולא חוויתי את זה וגם לא מכירה מישהי כזאת באופן אישי
אבל כן רציתי לתת לך חיבוק חם ואוהב מכל הלב, ולהבטיח לך שהכל יהיה בסדר

היי,
לצערי אני מכירה שתי בנות שעברו את המקרה שלך אחת בחודש חמישי ושנייה בשישי..
הן לקחו האחת חצי שנה והשנייה שנה מנוחה והתאפסות והיום האחת כבר חובקת ילד שני (בן שנתיים בערך) והשנייה בחודש שמיני וב"ה הכל מתקדם מעולה

את, לעצמך קחי את הזמן ותמיד חישבי חיובי ושכל מה שקורה, קורה כי הוא צריך לקרות..
שיהיה חג שמח מלא באושר ובאהבה

עינת

אני מאמינה שזה חויה לא נעימה וכאב בלב אבל קחי נשימה ותמשיכי הלאה
בהצלחה

איך עוברים?
שאלת מליון הדולר
פשוט עושים, נושמים עמוק, מקווים, מחזיקים אצבעות, מדליקים נרות, מתפללים, מחבקים את הילד הגדול, מחבקים את הבעל...
וחושבים כל הזמן על הפגישה המיוחלת

לא ידעתי על מה שעברת, ממש מצטערת לשמוע

אני עברתי לידה שקטה בשבוע 41

ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

תודה בנות על התגובות....
אני כשלושה חודשים לאחר הלידה....
וההריון הבא נראה לי רחוק יותר מתמיד
מצד אחד זה נורא קשה לראות את כל חברותיי נכנסות להריון....שני ויותר
ומצד שני אני צריכה להכין להריון הבא תשתית יותר בריאה פיזית ובעיקר נפשית....אז במקרה שלי זה ייקח עוד זמן
נוגנ ומילנה....כשכתבתי את השירשור חיכיתי שאתן תענו לי ...תודה רבה לכן..אני מודה לכן שעניתן לי...בטוח שתהיינה לי שאלות אלייכן באחד מן הימים ...הרחוקים

לא יודעת מה מרגישים כי לא עברתי את זה
יכולה לשלוח

לירון

היי מאמי. אני מאוד מצטערת בשבילך על מה שעברת.
אני בעצמי לפני 4 שנים עברתי לידה בחודש שביעי והתינוקת שלי נפטרה אחרי הלידה. היה לי קשה אבל 3 חודשים אחרי המקרה נכנסתי שוב להיון וילדתי תינוק בריא וחמוד.

אני כל כך מזדהה עם מה שאת כותבת "זה נורא קשה לראות את כל חברותיי נכנסות להריון....שני ויותר", בעיקר לאור העובדה שאם התינוקת הראשונה שלי היתה נשארת איתנו, ואם ההריון האחרון לא היה נגמר בגרידה (בגלל מומים מרובים), הייתי אמורה להיות עכשיו בבית עם ילדה בת שלוש, ילד בן שנתיים ותינוק/ת דנדש/ה טרי/ה מהתנור (התאריך המשוער שלי היה 18/5/10, הייתי בטח עוברת קיסרי בשבוע 38... התינוק האחרון היה אמור להיות היום בן שבוע+).
המחשבות האלו אף פעם לא עוזבות

ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

סיפור של השגחה פרטית של בתי היקרה

בס"ד
*שלום אני רוצה לספר את הסיפור שלי שבעזרת השם מקווה שזה יחזק אנשים ויזכה אותי דרך זה להודות לשם יתברך שעשה לי נס*
אז הסיפור שלי מתחיל שנתיים לערך ,אחרי שילדתי את ילדתי הבכורה הראשונה, עברתי הפלה טבעית בחודש מוקדם מאוד, ולאחר חודש נקלטתי שוב ברוך השם, שמחנו מאוד להרחיב את המשפחה, חיכינו וציפינו, עברתי בדיקות וגיליתי שיש לי בת, כל חודשי ההריון הכל היה תקין , שהגעתי לשבוע 36 חודש תחילת תשיעי, ישנתי אצל אמא שלי שנת צהריים, ופתאום הפסקתי להרגיש תנועות , חשבתי שזה נורמלי, כשהתעוררתי משינה לערך שעה וחצי עדיין לא הרגשתי אותה , אכלתי משהו מתוק, אומרים שזה עוזר להעיר את העובר, אך כלום לא תנועות, משהו בהרגשה שלי היתה לא טובה , התקשרתי לבעלי אמרתי לו שאני הולכת עם אמא שלי לבית חולים שאני לא מרגישה תנועות, הגעתי למיון בדק אותי הרופא , הכניס אותי לחדר , בדק אותי באולטרסאונד , הוא לא הבין מה קורה הוא אמר לי *" משהו לא עובד טוב כנראה המכשיר עושה בעיות בואי נלך לעוד מחשב״* הייתי מבולבלת התחלתי לרעוד ההרגשה שלי מתחילה להיות חיובית, הלכתי איתו ועם אמא שלי לעוד חדר שהוא רחוק מהמחלקה של היולדות, חדר אינטימי, הכניס עוד רופא איתו כדאי להיות בטוח כנראה, ואמר את המשפט הכי מרעייד עולמות " אני מצטער אני לא רואה דופק" ,לא עניתי,הדמעות ירדו מעצמם, עולמי התחיל להסתחרר.
אמא שלי לידי מתקשרת ומספרת לאבא שלי שהוא בבית, הוא חולה במחלה, במצב קשה, והם בוכים ביחד שניהם.

בעלי הגיע הלכנו לצד בכינו שנינו בשקט, לפני שיתחיל המסע ...
הרופא נכנס ואומר "עכשיו אנחנו צריכים להביא לך סוג של זירוז כדאי שתהיי מוכנה ללידה" הכל מבולבל לא ברור בכלל, מה לידה, *מה יש לי תינוקת מתה בבטן?
מה אני אלד בלי בכי של תינוק?*

עושים לי זירוז למעלה במחלקה של נשים, ומחכה מחכה שהגוף ייתן את הסימנים שלו, להתפתחות של לידה , צירים, ולאחר כמה שעות בחסדי השם שלא לקח יותר מידי זמן , הגוף כבר קיבל את הזירוז, והכל התקדם, נכנסתי ללידה, החדר לידה ריק, לוקחים אותי לסוף המסדרון למקרה שיבואו עוד נשים ללדת שאני לא אשמע שום בכי של תינוק.
שמו לי אלחוש אפידורל, שאני לא ארגיש כלום, אבל הלב הנשמה הרגישה הכל, את בחושך מחכה שמישהו ידליק לך את האור...הכל מבולבל.

המיילדת אומרת לי " את לא צריכה ללחוץ כמו לידה רגילה, ברגע שיש עובר מת בבטן הוא פשוט נפלט ממך" , אני לא מבינה מזה עובר מת ? מזה נפלט ? איך אני אתמודד עם זה שהיא תצא? אני יראה אותה? איך היא תצא נקייה יפה, או חלילה מעוותת? אני מפחדת להסתכל לא רוצה להיות פה.
מתחילה הלידה , משהו נפלט ממני כמו שהיא אמרה , הילדה שלי נפלטה ממני, והדופק שלי במקביל מתחיל להגיע ל30, לא מבינים מה קורה, הטראומה שהנשמה שלי עוברת שולחת סימנים פיזיים..

היא יצאה, שקט, איזה ערפל, לא מבינה מה קורה, בחרתי לראות אותה, היא היתה מדהימה , יפה כמלאך, נקייה, הרופאים היו בשוק, היא נראית פשוט ישנה אף אחד לא הבין.

חיבקתי אותה, ונישקתי אותה, אמרתי לה שאני אוהבת אותה ושאני מצטערת שאולי אמרתי דברים שפגעו בה שהיא היתה עוד בבטן שלי, ושלא התכוונתי.

*לקחו אותה ממני*.

ואני נשארתי שם בחדר, ואני עוברת במסדרון של חדר לידה בין החדרים על כיסא גלגלים, והדבר הראשון שעובר לי בראש " בורא עולם איזה חסד עשיתי לי , איזה רחום אתה שהחדר לידה ריק , מי היה מאמין שלא תיתן לי לשמוע בכי של תינוק , של מישהי אחרת, לא רצית שיכאב לי יותר"
יש אבא כזה רחום, מי שברא אותי ידע שיהיה לי קשה , לשמוע בכי אחרי הניסיון הקשה שעברתי.

*לאחר 8 חודשים אבא שלי נפטר, קברתי 2 אנשים תוך 8 חודשים ,שהם חלק ממני*.
לא ידעתי אם הנשמה שלי מסוגלת להיקלט שוב להריון , אמרתי שאולי אני אתן לעצמי לנוח לחבר את החלקים שבי, אבל הרב שלי אמר לי שכדאי לי לנסות, יש משהו מרפא בחזרה של ללדת שוב, אתה מתגבר על הפחד, מתמודד עם הטראומה, מנסה להרגיש שוב, נכנסת לתוך האש.

התפללתי לשם כל הזמן ואמרתי לו " אבא שבשמיים, 2 נשמות הלכו לי, החזרתי לך אותם, את אהבות נפשי, אני בחיים לא שאלתי למה, כי אני יודעת שזה רצונך, כמו שמברך על הרעה מברך על הטובה, תשלח לי רק נחמה, לשכוח אני לא אשכח אותה בחיים, היא חלק ממני שהיתה ותישאר לתמיד, תעזור לי להתמודד עם האובדן הגדול הזה, בלי אבא ובלי ילדה, תשלח לי משהו שינחם לי את הנפש"

באזכרה של ה30 לאבא שלי עליו השלום, הייתי צריכה לטבול במקווה, וכל המשפחה המורחבת היתה , ולא ידעתי איך אני הולכת לטבול בלי שישאלו שאלות, התפללתי לקדוש ברוך הוא שייתן לי ללכת ולחזור בלי שאף אחד ישים לב שנעלמתי , וככה היה באמת , ברגע שהגברים סיימו ערבית, אני בדיוק נכנסתי לבית , ברוך השם , באותו לילה חלמתי על אבא שלי , שהוא מחבק אותי, התעוררתי מהחלום נרגשת ובוכה, החיבוק הרגיש כל כך אמיתי.

*לאחר שבועיים גיליתי שנקלטתי להריון,* הריון הכי מוזר שהיה לי, עם עייפות כבדה מאוד , הלכתי לבדיקה כי הייתי בהריון בסיכון בעקבות מה שקרה לי .. הרופא שלי מסתכלת באולטרסאונד וצועקת, אמרתי לה " ד"ר מה קרה??? אל תבהילי אותי...תגידי לי מה את רואה.."
האי אומרת לי "תקשיבי אני רואה וראיתי הכל מקרים , אבל מקרה כזה לא ראיתי"
היא מסובבת אליי את המסך , ואני רואה שתי עוברים.

" יש לך תאומים"

מה??? תאומים?? מה לי ולתאומים אין לי תאומים במשפחה..אני לא מאמינה
היא אומרת לי " *תקשיבי זה רק השגחה מלמעלה,* אני לא מאמינה ואני חילונית ואני מומחית לטיפולי פיריות, אבל מקרה כזה טבעי אחרי 8 חודשים של הריון שהסתיים בצורה קשה, תאומים , זה רק מלמעלה"

היינו בהתרגשות מטורפת, פחדנו אבל שמחנו על השם, ההריון הזה עבר עם מלא נסיונות של אמונה , ביקורת בבית חולים בלי סוף , ברוך השם בחסדי השם נולדו לנו בן ובת .

ביקשתי מבורא עולם נחמה, והוא שלח לי שתי נשמות טובות , כנגד אבא והבת שלי , נחמה כפולה.

*אני רוצה בסיפור שלי לחזק את כל הנשמות הטובות בעם ישראל כל האנשים והנשים שעוברים ועברו ניסיונות לא פשוטים , שתדעו שלבורא עולם יש את החשבונות שלו שאין לנו מושג מהם, אבל הוא שומע ורואה הכל , ושומר את הדמעות שלנו בצנצנת ,ומחכה הזדמנות להחזיר לנו נחמה, שתשמח אותנו, בעולם המבולבל הזה, הוא אבא מדהים ששומע את המחשבות שלנו ודואג לילדים שלו , אם אתה או את נמצאים בחושך ,תזכרו שאחרי הלילה מגיע יום, האור , השם עשה אתי חסד, אני מקווה שישלח נחמה לכל עם ישראל.*

אני מחכה, בעזרת השם שבורא עולם יזכה אותי להיות בתחיית המתים כדאי שאני אצליח לראות את התינוקת שלי שוב , ולשמוע את הבכי שחיכיתי לו הכי הרבה בעולם.

מי שרוצה לדבר איתה מוזמנת במייל
[email protected]