עדכונון - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • הי שרון,
    קראתי את הספר! הוא מעולה, אבל דורש לעשות הרבה תרגילים (הרפיה, מדיטציה, דמיון מודרך ודיסנטיזציה). יש גם אודיו שמדריך איך לעשות את התרגילים, הנשימות , הדמיון וכו'. אני אמורה לעשות את התרגילים האלו כל יום, אבל בפועל אני עשיתי אותם אולי פעמיים
5 תגובות
עמוד 1
  • וואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!!!
    תודה רבה רבה רבה על העדכון!!!!!!
    והכי הכי - כל הכבוד לך! נראה שאת עושה עבודה!
    וזה באמת דורש משמעת עצמית לא פשוטה... אני מבינה אותך, זו דרישה להכנס לתהליך שמעבר לעובדה שקשה לעשות אותו לבד, הוא תהליך פנימי שמציב שאלות רבות, שבמקרה שעושים אותו "סוליקו", אין עם מי לחלוק, והכי קשה - שזהו תהליך שעומד בניגוד לנטייה הטבעית... הרי הנטייה הטבעית שלך עד עכשיו הייתה לברוח... (וזה הדבר שחיזק את ההימנעות, ובאופן ישיר - את הפוביה) ופתאום את נדרשת להישאר, להישיר מבט ולהסתכל לאימה עמוק לתוך העיניים... בהחלט לא קל...
    וכנראה שבאמת יש עוד עבודה. אבל את יודעת מה... אני בהחלט מאמינה בך...

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
  • אני עדיין בורחת. מסתבר שבכל פעם שברחתי והרגשתי הקלה מיידית, לימדתי את המוח שלי שזה הפתרון ועכשיו אני עושה את זה על אוטומט. כמו אינסטינקט בסיסי שכזה. אבל הוא כותב בספר שאפשר ללמד את המוח לעשות התנהגות חדשה. לצערי הפיתוי לברוח גדול מידי... אבל אולי היום הייתי נשארת על האוטובוס ההוא...

  • בהחלט מעניין לקרוא לזה: "אינסטינקט בסיסי"

    החלק של ההימנעויות הוא החלק שהכי קשה להתגבר עליו, והוא גם החלק הכי קריטי - עליו מתבססת ההחלמה.
    אם קראת קצת, ואני מבינה שקראת ואת מצויה היטב בחומר, בטח נתקלת בשלושת התגובות הפיזיולוגיות הבסיסיות של כל היונקים (ובכללם - האדם...) לאיום -
    FFF, כלומר: Fight (הילחם), Flight (ברח) או Freeze (קפא במקום).
    תגובת ההימנעות היא בעצם ה - Flight, כלומר - הבריחה.
    זהו מנגנון הישרדותי שלנו, בני האדם (בתוך ממלכת היונקים. בכך אין שום שוני בינינו לזברות, לאריות או לכלבים...), וככזה - קשה, קשה מאד למגר אותו.
    אבל אם החלטת - היי חזקה.

    חג שמח, לבן וחגיגי לך ולבני ביתך!

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
  • הוא מסביר מאוד יפה בספר את תגובת fight or flight. הנשימות המהירות מכינות אותנו למצב של ריצה מהירה, הדם עובר למקומות חשובים בגוף ולכן מערכות כמו מערכת העיכול קצת "ננטשות" ובגלל זה לפעמים מרגישים בחילה וכו'. האמת היא שאני מכירה את הכל מהאוניברסיטה, אבל הוא כותב את זה מאוד מאוד יפה... על freeze לא שמעתי. מה שקשה זה לזכור בזמן אמת שזה הכל בולשיט וששום דבר רע לא באמת קורה. רוב הספר זה שטיפת מוח כדי למגר את הפחד מהפחד. זה עובד מצויין

  • נכון, זה עובד מצוין!
    ונכון, קשה ב"זמן האמת" לזכור שאין באמת איום ממשי בסיטואציה הנתונה...
    לכן זה סוג של "שטיפת מוח". זו השטיפה הנגדית לשטיפה שמוחך עבר בזמן ההסתגלות לאמטופוביה.
    ופה בדיוק חשיבותו של התרגול החוזר. שוב, ושוב, ושוב, ושוב...
    כן, זו עבודה קשה... ודרושה משמעת עצמית.
    לכל שיתוף נוסף, אשמח להקשיב מעל הדפים הסגולים האלו... (ותמיד אפשר לשלוח לי מייל...)


    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה