משבר בזוגיות :-( - הריון ולידה

היי שרוני,
נורא עצוב לי ואני זקוקה לך.
בזמן האחרון אני מרגישה שמתחיל הסוף של הזוגיות שלי. מצד אחד אין ספק שקיימת שם אהבה ומצד שני יש תחושה שהמחויבות כלפי הילדה זה מה שמחזיק אותנו ביחד ושום דבר מעבר לזה.
אין ביננו הסכמות על כלום.
המצב הכלכלי שלנו על הפנים ואיפשהו אני מרגישה שהוא מחכה למשיח שיבוא ולא נוקט אצבע כדי לנסות לפתור את המצב.
והמשיח אמור להגיע דרך אגב, אמורים לקבל סכום כסף מאיפשהו, אבל לדעתי לשבת לחכות זה לא פתרון בשום דבר וכואב לי לראות שככה הוא פותר דברים. גם בעסק שהיה לבעלי, ובגללו נפלנו כלכלית, הוא כאילו ישב וחיכה שהעסק יתרומם, לא עשה שום דבר כדי לגרום לו להצליח.
במילים אחרות הוא עצלן בטירוף!!!!!
פעם אחת שאלתי אותו מה מפריע לו בי והוא אמר לי שאני לא מנקה מספיק, מבשלת מספיק, מסדרת מספיק וכו'... אמרתי לו שכל עוד אנחנו אצל חמתי אני לא מרגישה מספיק נוח כדי לגשת למטבח לבשל, אבל כשנהיה בבית שלנו מבטיחה לו כל יום ארוחה חמה על השולחן. ובאמת עכשיו שחמותי בחול אני משקיעה, כל יום מבשלת, כביסה נקיה ומקופלת, בית מצוחצח ומסודר, אפילו למדתי לאפות עוגה ואז איזה יום מתוך מריבה הוא אומר לי "כאילו איכפת לי איך הבית נראה ומצידי את יכולה לא לעשות כביסה ומי צריך לאכול בכלל". וזה כל כךךךךךךךךךךךךךךך מעליב, אז בשביל מה אני מנסה להשתנות אם אין הערכה?!?!

וגמל לא יכול לראות את דבשתו ולכן אני לא יודעת להגיד לך בוודאות מה מפריע לו בי, מעבר לזה שהוא אומר לי בלי הפסקה שהוא לא יכול לסבול אותי יותר.
אני יודעת שמפריע לו למשל שאני לא מאלה שפתוחות לסקס בלי הפסקה. הוא אוהב סקס, אני פחות אוהבת. ואני מרגישה שזה משהו שאני לא אוכל להשתנות בו לצערי. אבל זוג אוהב יכול להסתפק גם בסקס פעם בשבוע ובשיחה נעימה כל ערב לדעתי

בכל מה שקשור לילדה, אני מאמינה בהצבת גבולות ברורים, ואם זה אומר שלפעמים הילדה גם תבכה בהיסטריה, אז שתבכה, עד שתרגע. ברור שמנסים להרגיע בחיבוק והסבר אבל אי אפשר לרצות אותה בזה שפותחים את הגבולות.
הדוגמא הכי טובה זה בלילות: יש לה איזה פחד חדש מלהירדם, היא תעשה הכל כדי לא להירדם, היא דורשת לצאת מהחדר ולרדת לשחק בסלון. ומילא אם זה בערב והיא תירדם ב9 ולא ב8. אבל באמצע הלילה כשהיא דורשת ללכת לשחק בסלון, וככה אני מוצאת את עצמי ישנה 3 שעות בלילה, זה לא מקובל עלי. ואם אני לא אציב את הגבולות גם בערב אז גם בלילה היא תנסה לשבור אותם. והוא לא מסכים ולא נותן לי להשאיר אותה בחדר ומאמין רק בקוצ'י מוצ'י לחבק ולנשק ולוותר ולתת לילד להחליט בשבילנו - זה מרתיח אותי!!!! אני בונה הוא הורס
ובגלל כל הפינוק הזה שלו ושאני המחנכת והוא המפנק (בכל זאת היא רואה אותו רק חצי שעה ביום) אז בזמן האחרון היא מעדיפה אותו על פני. ובאחד הויכוחים שהתעצבנתי שהוא מוותר לה, אז הוא אמר לי "לא פלא שהילדה כבר לא אוהבת אותך יותר"

לסיכום, חפרתי אני יודעת, אבל הייתי חייבת לשפוך קצת, וזה עוד כלום, אני אוגרת עוד הרבה הרבה הרבה על הלב!!!
לא יודעת מה לעשות, בהתחלה אמרתי שאני רוצה להתגרש. ואז הבנתי שזה פתרון טפשי וקל מדי ואמרתי טיפול זוגי, ואז הבנתי שזה פתרון יקר מדי, ואמרתי שעוברים דירה מחמתי כי כל המשבר התחיל מהיום שהתחלנו לגור אצלה (לפני זה גם לא היה מושלם אבל לא היה גם כל כך גרוע).

תודה על העזרה וההכוונה
סיון