אב שלא נמצא הרבה בסביבה... - הריון ולידה

היי מאיה,
אני מתנצלת על התשובה המאוחרת...
שאלתך מאד מעניינת!
אחלק את תשובתי ל - 2:
1) המדיניות המוסדית בהרבה מקומות עבודה (ברובם...) היא מדיניות מוסדית המשפיעה על המעורבות ההורית דרך הצבת מחסומים על ידי מקומות עבודה, שזו הסיבה העיקרית המשמשת כהסבר לרמות המעורבות היחסית הנמוכות של אבות בגידול ילדיהם. זהו עניין חשוב עבור גברים רבים והוא יישאר משמעותי כל עוד הגברים ממלאים (וחייבים להוסיף - מצופים למלא) את תפקיד המפרנס העיקרי בבית. כמו כן, יש לציין שנמצא במחקרים שונים שגברים לא ממירים זמן עבודה בזמן משפחה ביחס של אחד לאחד. נשים מתרגמות כל שעה מחוץ לבית (בעבודה) לכשלושת-רבעי שעה של עבודה בבית, ואילו עבור גברים כל שעה מחוץ לבית (בעבודה) מתורגמת לפחות מעשרים דקות של עבודת בית ומשפחה (הנתונים לקוחים מהמאמר "יחסים קרובים בתחילת החיים", בתרגומה של ג'ני פורמן).
דבר נוסף, בדומה למקומות העבודה, מוסדות שונים כמו מוסדות חינוכיים למשל, לא מתאמצים כמעט לשלב אבות, ולעיתים קרובות נוהגים בצורה שמוציאה את האב החוצה או משתפת אותו בצורות סטריאוטיפיות מבחינה מגדרית. כך עוד נשמר מקומם של הגברים כפחות מעורבים בחייהם של ילדיהם.
2) לגבי שאלת הנזק: כמו בכל תחום אחר, השאלה היא כמובן מה היחס, והאם הוא חריג באופן משמעותי מהנורמה המקובלת כיום בחברה המערבית כולה לגבי מעורבות אבות בגידולם וחייהם של ילדיהם. באופן אישי, אני מכירה מעט מאד משפחות שבהן קיים שיוויון מוחלט או כמעט מוחלט בתפקידיהם של האב והאם בחינוך וגידול ילדיהם. אם קיים שיוויון או 'כמעט שיוויון' שכזה, ברב הפעמים הוא נובע מנסיבות לא כ"כ משמחות, למשל אבטלת האב שמותירה בידו הרבה זמן פנוי אך זו סיטואציה קשה בהרבה מובנים אחרים, ובעלת השפעה לא רצויה על המשפחה כולה, וכך יוצא שכרה בהפסדה.
הסיטואציה שאת מתארת פה נשמעת לי באופן אישי דומה לסיטואציה שקורית בהרבה משפחות אחרות, בה האב הוא המפרנס העיקרי ועובד שעות רבות, או למשל במקרה של אנשי הקבע המבלים זמן מועט בלבד בבית.
את שואלת לגבי ההשפעה של האב על הילד ומה המשמעויות העיקריות של ההשפעה הזו. אבות משפיעים על ילדיהם באופן ישיר דרך התנהגותם והמסרים שהם משדרים. ההשפעות הישירות בולטות במיוחד כשהאינטראקציה עם האב שונה מזו עם האם. לדוגמא: אבות רבים לא מכירים מספיק את מגבלות השפה של ילדיהם, ולכן ידברו איתם בצורה שתאתגר אותם. במובן זה וברבים אחרים זו השפעה בונה, והאבות משמשים מעין "גשר" לעולם החיצוני.
אבות משפיעים על ילדיהם באופן עקיף דרך השפעתם על אנשים אחרים ודרך נסיבות חברתיות שמשליכות על התפתחות הילד. למשל, תמיכה כלכלית במשפחה מהווה דרך עקיפה אך חשובה בה האבות תורמים לטיפוח ולבריאות הרגשית של ילדיהם.
מקור עקיף חשוב נוסף נובע מתפקידו של האב כמקור תמיכה ריגשית ואינסטרומנטלית לאנשים אחרים, בעיקר האימהות, המעורבים בטיפול בילד. תפקיד האב כמקור תמיכה רגשית נוטה לשפר את איכות היחסים בין האם לילד. כאשר האבות לא תומכים רמת הקונפליקט בנישואים גבוהה והילדים נפגעים.
עוד נמצא במחקרים, שההיבטים האישיותיים של האבות חשובים פחות מאופי הקשר שיש להם עם ילדיהם. כמו כן, כמות הזמן שהאבות מבלים עם ילדיהם חשובה פחות ממה שהם עושים בזמן הזה ומהדרך בה האבות, האימהות והילדים תופסים ומעריכים את הקשר בין האב לילד.

לסיכום, נראה לי שעלייך להסיר את הדאגה הזו מראשך. עצם זה שבעלך מנסה, רוצה ומראה נכונות למלא קצת את החוסרים בשישי ושבת, זה דבר טוב מאד. הזמן שהם מבלים יחדיו הוא זמן של שניהם, והילד כנראה יודע שזהו הזמן שבו אביו איתו.
דבר נוסף, הוא עדיין קטן, בסה"כ בן שנה וחצי. הזמן עם אביו בסופי השבוע הוא כלל לא "מינורי" בשבילו, ודווקא כן מורגש. ייתכן שיהיה צורך בדברים נוספים כאשר יגדל מעט ויתחיל לשאול שאלות - בסביבות גיל 5. ייתכן שאז כן ישאל את אביו שאלות שונות, ואולי גם אותך.
אבל, החיים הם הרי כ"כ דינמיים... ולא ממש בטוח שהדברים ישארו כפי שהם כיום, גם עוד 3 שנים... נכון?
מקווה שעניתי לך...
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

אני רוצה להוסיף ולומר -
קשר עם האם מסמל את המעגל החברתי הראשון בחיי הילד.
קשר עם האב מסמל את המעגל השני מבחינת חיברות.
יש חשיבות ענקית לקשר עם האב כבר מגיל צעיר, ללמוד, לחקות, להתחבק.
בד"כ אבות נוטים לאפשר יותר מבחינה גופנית - מוטוריקה גסה. יותר להרים, לסובב, לעשות תנועות עם הילד שאת האם מפחידות אך נודעת להן חשיבות רבה בפיתוח המערכת הויסטיבולרית (מערכת שיווי המשקל) בקורדינציה (קשר עין-יד) וכד'.
למשל - בגני השעשועים (בד"כ) - אבות מאפשרים לילד יותר, יותר להתרחק, יותר להתנסות, יותר להעז לעלות על מקומות גבוהים יותר, יותר להעז לנסות תרגילים ומכשירים חדשים וכד'.
מעבר להפסד האב את השנים הראשונות של הילד בהן כל רגע כמעט יש משהו חדש גם לילד יש חסך...
הייתי ממליצה בחום רב שאישך ישתדל לקחת אותו לגן פעמיים-שלוש בשבוע (זה לא ייאמן כמה טוב יכול לצמוח מה10-15 דק' שהייה משותפת ברגע כ"כ חשוב של היום) ולנסות לצאת לפחות פעם בשבוע מוקדם יותר ולהגיע לקלח ולהשכיב..

לא להשתמש באב כדמות הרעה ז"א לא לומר על משהו שלילי "אני אספר לאבא" כאפקט הפחדה או "חכה חכה מה יהיה כשאבא יחזור הביתה"

תודה רבה רבה על התשובות..
לא נראה לי שבאופק שהוא יביא /יוציא את הילד מהגן בקרוב אבל בימי שישי אני מתעקשת איתו שכן יבוא איתי לשים את הילד בגן ולקחתו משם...