היי מותק,
המון עומס את חווה, נכון?...
ראשית, אני שמחה לדעת על תחילתה של זוגיות יפה...
מאחלת לך רק טוב בקטע הזוגי... מגיע גם לך סוף סוף, לא?...
ואני מציעה שתורידי מעלייך את הטירדה בקשר לדניאלה.
היא תסתגל, ככל הילדים, לשינויים שבעולמה.
את מעסיקה את עצמך במחשבות רבות, שרובן ככולן הן שלך, וכנראה כלל לא קשורות לדניאלה. למשל, מחשבה אחת כזו: שהיא "כאילו מפחדת שאזרוק אותה או אעזוב אותה"...
אני חייבת להסב את תשומת ליבך לעובדה שלא דניאלה היא זו שמפחדת שתעזבי אותה או תזרקי אותה...
אלא את היא זו שמפחדת שמא זהו הפחד שלה.
את מבינה את ההבדל?...
אני מציעה ש"תזרמי" בטבעיות עם הזוגיות החדשה שלך, ולאן שהיא לוקחת אותך. תהני, תצאי, תחווי יחסים בריאים עם בן זוגך.
אם תצליחי - זה יהיה הדבר הטוב ביותר שיוכל לקרות עבור דניאלה.
כי אם לך יהיה טוב - אוטומטית יהיה גם לה.
לכן, את מבינה שהמחשבות האלו, של "עשיית נזק" לדניאלה עקב כניסתך למערכת יחסים עם גבר כלשהו - הן
מחשבות חוסמות. כי הן מונעות ממך "ללכת עד הסוף" עם הקשר הזוגי וההנאה ממנו, ובאופן ישיר - מונעות מדניאלה ליהנות מאימה שמרגישה כיף והצלחה בקשר רומנטי עם גבר...
אז... לשאלתך הראשונה, "איך מסבירים"... - אין שום צורך להסביר לבת שנתיים כלום על קשר רומנטי של אמה. יש, פשוט, לחיות את החיים כפשוטם. במידה ולך יהיה טוב - הרי שהילדה תרוויח מכל העולמות, ללא שום "הסברים" מלומדים כאלו ואחרים, שכרגע בוודאי שלא יתנו לה שום דבר...
בהצלחה בכל חמודה!
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T