הי - הריון ולידה

היי טוטילה , בוקר מואר ושבוע מצויין!
לגבי השאלה הראשונה: מילות הקסם הן: בעדינות, בעקשנות ובנחישות... (אבל את יודעת את זה, לא?... ) כן, הוא התרגל. כן, נורא כיף לו להירדם בסלון על אבא שלו. והוא כבר בן 3+... אז מה אתם רוצים ממנו בעצם?... מה "נזכרתם" פתאום שלא מתאים לכם שהוא יירדם בסלון על אבא שלו?!...
חחחח....
לא, אני ממש לא צוחקת עלייך או "נוזפת" בך... יש פה בהחלט קושי אמיתי. זה מה שקורה שבלי לשים לב, בלי יותר מידי לחשוב על השלכות, רק בשביל לקנות עוד ערב שקט ורגוע נטול מריבות ועימותים עם המלאך שלנו - אנחנו מאפשרים דברים שבראייה לטווח קצת יותר רחוק נבין שהם אלו שמעיבים על איכות חיינו...
אבל זה קורה לכולנו, בערך. אצל אחד זה מתבטא בהרגלי השינה, אצל השני בהרגלי האכילה ואצל השלישי בהרגלי הפרידה מההורים... קורה, קרה ועוד יקרה.
אז מה עושים? בהחלט מבינים שדרוש פה שינוי. בהחלט מבינים שמרגע שהחלטנו - אנו אלה שמובילים את השינוי הזה, ולא הילד. כן, יהיה לו קצת קשה בהתחלה. יכול להיות שיהיה לו אפילו מאד קשה. הוא יצטרך להסתגל לשינוי שאתם מכתיבים... וזה לא יהיה לו קל. עם ההבנה שתסגלו לקושי שלו, נהגו גם בנחישות - השינוי הזה יצא לפועל! וזה ידרוש "תקופת הסתגלות" גם ממנו וגם מכם. אם הוא מוכן להיכנס למיטה - זה כבר טוב! תנו לו חיזוק על זה ("כל הכבוד שאתה נכנס למיטה! אתה ילד גדול ובוגר, ומבין שכל הילדים נכנסים למיטותיהם כשהולכים לישון בלילה"... + איזשהו חיזוק חומרי - אולי מדבקה?...). בהמשך - נהלו איתו מו"מ לגבי הזמן שבו אתם שוהים בחדר יחד איתו. אפשר לסכם איתו כך: ב - 3 לילות הראשונים, אתם נמצאים בחדר עד שהוא נרדם. ב - 3 לילות הבאים אחריהם, אתם שוהים בחדר 10 דקות לאחר שהוא נשכב במיטתו. ב - 3 לילות הבאים אחריהם, אתם נמצאים מחוץ לחדרו, אך ליד הדלת (הביאו לשם כיסא ושבו, כך שיראה אתכם.) במשך 5 דקות לאחר שנשכב במיטתו, וכן הלאה בלילות הבאים, עד להשגת המטרה - אתם מלווים אותו למיטתו בשעת ההשכבה, מכסים בשמיכה, נותנים נשיקה - ויוצאים מהחדר.
אין ספק שזה צריך להיעשות בשיתוף פעולה ביניכם, ולא מתוך כפייה. יש פה הרגל שנבנה מתוך איזושהי נוחות של כל הצדדים המעורבים, וגם היציאה מההרגל הזה צריכה להיעשות מתוך הבנה שכך נכון, טוב ונוח - לכל הצדדים המעורבים. החיזוקים שלכם (הן המילוליים-רגשיים, והן החומריים - מדבקות, מתנות קטנטנות או משהו מתוק כפי שאתם נותנים לו) יסייעו לו לקבל את השינוי, ובסופו של דבר דרך ההליכה לישון במיטתו תוטמע כשלעצמה, וללא קשר לחיזוקים.

לגבי שאלתך השניה - את מזכירה את אגדות האחים גרים, שאליהן את מתכוונת בעצם כשאת כותבת "האגדות של ילדותינו"?...
לגבי התכניות "נווה עצלנות" וספורטקס - לצערי איני צופה באלו, ולא מכירה...
אתייחס לאגדות האחים גרים - אכן, בכולן קיימים האלמנטים האלימים והמפחידים (ואף אלמנטים של מיסתורין) - הן מתרחשות ביער החשוך, בבקתות מבודדות, מאויישות ע"י מכשפות, שדים, ו"אנשים רעים" ופעמים רבות מתארים סיטואציות אלימות למדי (למשל בספרים: "עמי ותמי", "שלגייה", "כיפה אדומה", "היפהפיה הנרדמת" ועוד). לפני כמה שנים שמעתי הרצאה מאד מעניינת ממש בנושא זה, ע"י פסיכולוג התפתחותי. המרצה התייחס לעבודתו של ברונו בטלהיים (ברונו בטלהיים (1903-1990) הוא סופר אוסטרי-אמריקאי ופסיכולוג ילדים. הוא ידוע בעיקר במחקריו על אוטיזם. ברונו בטלהיים כתב גם מחקר ידוע על חשיבותן של אגדות ילדים.) בהקשר לאגדות ילדים: בטלהיים מציין כי סיפורי האחים גרים הם "האמיתיים ביותר בתיאורי הקונפליקטים הפנימיים העמוקים שמקורם בדחפינו הפרימיטיבים וברגשות האלימות שלנו, שכמעט אין להם עוד מקום בספרות הילדים".
אציין עוד, כי מאז שנות ה - 80 החלו להופיע אגדות ילדים ובכללם סיפורי האחים גרים, כשתרגומם אינו נאמן למקור, אלא עובר בשלב התרגום תהליך של ריכוך לגבי
היסודות המפחידים או האלימים. עיבוד מרוכך זה של אגדות הילדים נובע לדעתי
מהערכות כי סיפורים אגרסיביים (ובכללן תכניות T.V) מובילים לפיתוח תגובות תוקפניות אצל הילדים - זאת ע"פ מחקרים מודרניים.

מקווה שעניתי לך
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

תודה שרון על תגובתך.
עם הילד הראשון עושים "טעויות"
הוא באמת מאוד מפונק בגללנו (זוכרת מקרה הבקבוק ותהליך הכנתו?)...
הוא נכנס למיטה רק כשאנחנו מכבים את כל האורות ואחד מאיתנו נכנס למיטה והשני יושב לידו. לבעלי מפריע שצריך להיות חושך ושבעלי צריך להיכנס למיטה כדי לגרום לבן שלנו לישון אבל זו הדרך היחידה שבה הבן שלי מוכן להיכנס למיטה בלי בכי.

בעניין האגדות, אם אני מבינה מדבריך יש שתי גישות, האחת אומרת שזה בסדר לספר סיפורים מפחידים עם אלמנטים אלימים כי זה "משחרר" את הרגשות הטיבעיים שבילד. מצד שני אם "מצנזרים" אלימות הילד מקבל רק מסרים חיוביים וכשהוא נחשף לאלימות או למשהו מפחיד הוא מבין שזה לא הדרך שלנו.

אם זה המצב אז יש דרכים אחרות "לשחרר" דחף אלים, נכון? או שלא הבנתי...

שוב תודה

היי שוב,
היום אנו נוטים שלא להציג 2 כיוונים אלו כנובעים משימוש בספרות ילדים.
תראי, אגדות האחים גרים, למשל, הן אגדות עם שנאספו, נקבצו ונכתבו כספר ע"י האחים גרים בגרמניה של המאה ה - 19. הם כוללים אלמנטים שהתאימו לאירופה של שלהי המאה ה - 19, כולל הגישה הכוללת לחינוך ילדים שהייתה שלטת באותה תקופה (גישה פוריטנית, שמרנית מאד ומעל הכל - היחס לילדים כאל "אנשים קטנים" ללא התייחסות כמעט לתפיסה ילדית וחוויות ילדותיות אלא יחס לילדים כאילו היו פשוט מבוגרים, אבל במידה קטנה), אלמנטים של גזענות, שנאת זרים, ואפילו אנטישמיות.
האגדות עצמן, אגב, ברובן היו אגדות שמיועדות למבוגרים. כפי שכתבתי לך, כיום וב - 20 שנים אחרונות לפחות, אגדות האחים גרים שנדפסות במהדורות חדשות, הן אגדות מצונזרות ומרוככות מאד, אם כי עדיין כוללות אלמנטים אלימים - בסיפור "עמי ותמי" למשל, המכשפה הרעה שאוכלת את הילדים, או בסיפור "כיפה אדומה" על הזאב הרשע שאוכל את סבתא...
לא הייתי אומרת שיש במכוון לחשוף ילדים לתכנים אלו במטרה "לשחרר את הרגשות הטבעיים שבילד"...
כדי לחשוף, להעלות, לדבר ולעסוק ברגשות (גם אלימים! אלימות אצל ילדים היא תופעה מוכרת וטבעית, וככזו צריך להתייחס אליה) שונים בגיל הרך, נבנו בשנים האחרונות מודלים שונים, שהוכיחו את יעילותם במשך שנות עבודה רבות בגני ילדים ובבתי ספר ועל ידי הורים וילדיהם.
אלו מודלים ש"מספקים את הסחורה" ונבנו מתוך מחקרים עדכניים על הבעת רגשות ועיסוק ברגשות ובביטויים בגילאים הרכים, ומתוך תיאוריות פסיכולוגיות והתפתחותיות על התנהגות בגילאים הרכים.
2 מודלים כאלו, מאד מוכרים ונמצאים בשימוש רחב בהרבה גני ילדים הם אלו:
1. תכנית דוסו - חבורת פותרי הבעיות בים. מודל לפתרון בעיות של דוסו הדולפין וחבריו.
2. שפת הג'ירף - מפתחות הקסם לתקשורת לא אלימה.
ועדיין, אם את מעוניינת לעבוד על נושאים אלו דרך ספרות, זוהי רשימת ספרים שיכולה להתאים יותר (לדעתי...) מאשר שימוש באגדות שבהן אלמנטים אלימים שיכולים אף להפחיד את הילד ועלולים לגרום לאי רצון לשמוע את האגדות או לתוצאה ההפוכה מהמקווה (מימין: שם הספר, המחבר, ההוצאה):
הברוגז של ליאור/שולה מודן/מודן
הכי חזק בגן/עדינה בר – אל/פועלים
נשיקה או נשיכה/נורית כהן/דני ספרים
גברת דוקא/עדינה בר – אל/מודן
אמא מה זו סבלנות/דורון רוזנבלט/קיפוד
המלך דוגי/מרים רות/פועלים
משגעת פילים/אורי אורלב/כתר – לי
נמר בפיג'מה של זהב/נורית זרחי/קוראים
מיקי תפסיקי/נירה הראל/עם עובד
היום הרע של טובה/אלונה פרנקל/מודן
החיפושית העצבנית/אריק קארל/מודן
איך זה לכבד/דליה קורח שגב/קוראים
ארנון והתקנון/תלמה אליגון – רוז/כנרת
חוקי היער הירוק/מירי צללזון/שרה בץ
רק צרות/עזי בן-כנען/מסדה
בר המאושר/תמר אדר/יסוד

לגבי הקושי בהשכבה של הבן: נסי לפעול לפי הצעתי. כפי שכתבתי לך, הוא התרגל בצורה מסוימת. עכשיו ניתן לשנות זאת, בסבלנות ובנחישות... (ממש בדומה לדרך הכנת הבקבוק אותה העלית בשרשורך הראשון... )
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T