היתי חייבת לרשום.. - הריון ולידה

ביום כזה עצוב שבעלי יושב מול טלוויזיה ורואה משפחות שקולות שהוא הכיר את בניהם חיילים שנפלו במלחמה שהוא היה. אני מפורום תמיכה היריון ולידה העברתי שם את כל ההיריון שלי שהיה מאוד קשה ינסה לספר לכן אני מאוד מקווה לתת את החשק וכוח להילחם ולהתמודד בכל מקרה. ניכנסתי להיריון שחיכינו די הרבה זמן לאחר שירד טיפה לחץ ניקלתתי למרות שכבר חשבתי שיש בעיה, הגיעה היריון המבורח. בשבוע 11 בשקיפות הרופא בבדיקה בטנית לא ראה טוב את העובר ואמר שחייבים להפסיק את ההיריון בגלל שהוא רואה שהעובר לא התפתך, התחילו לרעוד לי הידיים דמעות בעלי כמעט התהלף שם אחרי זה תפס את הרופא הזה בחולצה ואמר לו לפני שלושה ימים אצל רופא הכל היה בסדר אנחנו לא יוצאים מכאןואתה גם עד שאתה בודק ואומר שהכל תקין. הוא התעקש מאוד אז רופא החליט לעשות בדיקה נורמלית כמו שהוא היה צריך מהתחלה מכיון שהרחם עוד לא יצאה מהאגן הוא בדק והכל היה בסדר גמור . יצאנו משם סחוטים נפשית הוא פשוט כמעט הרג אותנו... הגיעה סקירה הכל בסדר התחילו כאבי תופת התברר שמהיריון בגלל העומץ התחיל לי בקע תבורי כאבי תופת חשבתי אני יולדת עד שגילינו שזה בקע ויהיה חייבת לסבול את הכאב ו 3 חודשים לאחר לידה יצתרך לעבור עוד ניתוח בישביל לסדר בקע כי זה מסוכן לחיים שלי כי בגלל היריון הרחם מסתיר את הטבור וכשרחם יתכווץ יהיה מסוכן .. בשבוע 30 התחילו לי צירים כל שבוע אנחנו הינו בבית חולים בילינו שם ימים ולילות ביחד עם בעלי המקסים שכל כך תמך בי...כל פעם עצרו לי צירים היתי בשמירה בבית מאז... בשבוע 32 היו לי צירים סדירים שהגיעו בגרף ל 12 למי שלא מכירה זה הכי גבוה כל ציר נימשך זמן וצירים כל 2 דקות התחיל לי תאליך לידה התחילה התקצרות של צוואר הרחם מחיקהמ וכו ניבו לי שוב ושוב לעצור את התהליך לידה שהתחיל זה היה כמו סיוט הכאבים האלה התירתור הזה שעוש לנו בבית חולים היתה לי בעבר תאונת דרכים ועקב זה שברים רבים בגוף כולל2 שברים באגן אז היתי מיועדת לניתוח קייסרי מתוכנן. כל פעם שהיתי מגיעה שוב ו שוב עם צירים היו מנסים לעצור אך לא עזר שום דבר לא הוריד לי אותם לגמרי רק שיבש אותם לכמה ימים. כל הזמן היו אומרים לי זהו את עולה לשולחן הניתוחים היום כבר תהיה אחרי... אבל בסוף היו נלחמים בצירים והינו נשלחים הביתה שוב ושוב חוזרים . לקראת סוף היריון התחיל לי לחץ דם גבוה מאוד חשד לרעלת... ביצעו לי בדיקות שללו אך המשיכתי מעקב יומ יומי בקופת חולים שלי ובבית התחיל גם חלבון בשטן. כשהיתי מגיעה למעקב עקב לחץ דם גבוההיו מוצאים אצלי עוד ועוד דברים וכל דבר הלחיצו אותנו שוב ושוב יותר ויותר כבר לא היו לי כוחות נפשיים להתמודד עם כל מה שאומרים לנו..גילו לי ריבוי מי שפיר התחילו להפחיד על מומים אמרו לי זריז לבצע הערכת משקל העמסת סוכר של 100 וסקירה מכוונת של מארחת עיקול לב ומוח העובר אני בכיתי יום ולילה היתי על 0 כוחות אני אמרתי לא משנה לי מה אני מסיימת את ההיריון הזה ויולדת כל התואות שרצו לקבוע לי זה היהי אחרי תאריך שלקייסרי בשום מקום חלא היה תור פנוי עד שאני הגעתי למרכז רפואי בפ"ת ופגשתי שם רופא שעשה לי 2 סקירות סיפרנו לו את הסיפור והוא לקח אותי ובדק אותי בלי תור אך הוא היה יכל לבדוק רק מארחת העיקול ולא ארו לב העובר ... לזה לא הספקנו ללכת בשבוע 38+3 הגיעה היום הגדול ואני ילדתי בקייסרי את הילד החי מתוק בעולם. אמרו לנו אין ספור פעמים שחייבים לסיים היריון שיש מומים כנרא שיש זה שיש זה בסוף הכלל שללו. הוא נולד טפו טפו טפו חמסה אליו בריא שלם. רק מהלחץ שהכניסו אותנו כל פעם היתי יכולה ללדת ילד פג . אני לא מאחלת לאפ אחד לעבור כזה היריון כמו שלי אבל אחרי שילדתי אני יודעת שהגוזל הזה שווה הכל . כל סיוט הזה כל היריון כל דבר הוא נותן כוח להתמודד עם כל דבר כל כאב הכל. אני ממליצה לכם לא להתרגש משום דעה של מילה של רופא לא לסמוך עד דעה של רופא 1 לא משנה כנה הוא בחיר ללכת לכמה על מנת להיות בטוחים ב 100 אחוז ומקווה שלא תצתרכו גם. אני מאחלת לכולכן היריון בעתיד הקרוב ביותר שנירא אתכן בפורום היריון ולידה או בפורום הורים. היריון קל תקין עגול ארוך ומשעמם לכולנו .תשמרו אל עצמכם. אני מחבקת ומחזקת את כולכן כאן . אתן גיבורות בעיני ותלחמו בשביל האושר והאהבה האצומה הזאת אני ובני היקר בן 4 חודשים כמעט מחזיקים לכם אצבעות מחזקים ומחבקים אתכן .
מחכים לכם בפורום היריון ולידה