שרוני היי - הריון ולידה

מאמי..מניסיון שלי במיקרה דומה.
הזמן והרגשת הביטחון בבית החדש יעשה את העבודה..
הכל חדש להם והם מרגישים את החוסר יציבות עם כל המעברים..
כשהם יכנסו לשיגרה תנסי להרגיל אותם שוב..

מקווה שיעובר להם מהר כל השינוי הזה

כמו שיצא לי לראות את הילדים שלך הם מאוד בוגרים ומבינים
אני חושבת שתשבי איתם ותתכננו את החדר ביחד שיהיה החדר החדש שלהם

תנסי ביחד איתם להכינס איוורה נעימה וכיפית לתוך החדר החדש

אני בטוחה שמעבר לבית חדש ומקום חדש יעשה להם טוב
---------------------------
שומרני אל מיצר רע
הגן עלי מכל צרה
שמור אהוביי ובני עמי,
ושמור עלי גם מעצמי

היי מאמי, וגם אני מתגעגעת... אבל ממש .
הם בהחלט עברו שינוי לא קל... (שלושתכם, בעצם...) כמה מעברים בכלל לא פשוטים, תוך זמן מאד קצר!
וזה יקח זמן... את זה את יודעת.
אני מבינה שהסבא והסבתא שלהם (אצלם אתם נמצאים עכשיו) מהווים עבורם דמויות תומכות במעבר הזה. את גם מתארת שהרבה בזכותם - הילדים "פורחים". אני חושבת שהצעד הראשוני להגיע לקיבוץ ולגור אצל הורייך היה צעד מבורך. זה הקל עליהם משמעותית, לפחות את התקופה הראשונית של המשבר הגדול בינך לבין בעלך, הפרידה והניתוק. אין זה אומר ש"סבא וסבתא במקום אבא", אבל הצעד להגיע להורייך ריכך עבורם את המשבר הזוגי לו היו עדים והפרידה הפתאומית מהבית ומהאבא.
ועכשיו... הגיע הזמן להיפרד מבית הסבים. גם אם עבורם היה טוב לו הייתם נשארים, הרי שעבורך זה לא כך, ואת זקוקה לבית שלך, לפינה הפרטית שלך. וכמו בכל עניין בגידול הילדים, יש עניינים עליהם ההורה מחליט, ולא הילד. אם זו החלטתך, לעבור לבית בנפרד מהורייך - הרי שילדייך יקבלו זאת, בערך בצורה בה את תעברי זאת. ז"א, שאם את תהיי שלמה, שמחה, שלווה ומאושרת עם המעבר לבית אחר, גם הם יהיו. אם המעבר יעורר בך מתח עז, חרדה וחוסר אונים - הם יחוו זאת בצורה קשה פי כמה.
מאד טבעי שבזמן זה בחייהם הצעירים וכתוצאה ישירה מהחוויות האחרונות שחוו, הם יסבלו מסוג של "חרדת נטישה", בכי בלילות והיצמדות אלייך. זה ממש הדבר המתבקש, וזהו המהלך הטבעי לאחר חוויה של פירוק התא המשפחתי, אותה חוו.
התחילי לעבד את חווית המעבר לבית חדש כבר מחר. שאלי אותם מה היו רוצים לקחת איתם לבית החדש? אולי היו רוצים לבקש מסבא וסבתא פריט כלשהו שנמצא בביתם, וחשוב להם שיעבור איתם לבית החדש? אולי אפשר לקבוע עם סבא וסבתא זמן ספציפי במשך היום בו יבואו לבקר? (זה יתן להם, לפחות בימים הראשונים - משהו חיובי לצפות לו במהלך היום) קחי בחשבון שלא מיד הם יסכימו לישון בחדר שלהם במיטותיהם. מאד יתכן שבימים הראשונים הם ירגישו צורך (ואולי גם את...) להמשיך לישון איתך... אפשר בהחלט לאמץ את עצתה של איפי, ולשתף אותם בעיצוב החדר החדש שלהם. היכן כל דבר ימוקם? איך ייראה החדר?
הייתי אפילו עושה מזה משהו משותף לך, לילדים ולסבא ולסבתא שלהם.
והכי חשוב - סבלנות, הבנה למצבם הרגשי, והכלה (ואני סומכת עלייך לגמרי באלו...). בכל יום שיעבור, זה יהיה קל יותר.
המון חיבוקים

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

שרוני , איפי ואנג'ל תודה על התגובות.
האמת שלגבי עיצוב החדר שלהם כבר התחלתי לדבר איתם ובשבוע הבא בע"ה אלך איתם שיבחרו מדבקות ליד המיטה שלהם ( מתנה מאחותי המקסימה)
היומיים האחרונים ניסיתי איתם שינוי גישה שכרגע טפו טפו נושא פירות ואני מרדימה אותם בשעה של ליטופים בילתי פוסקים

הממממממ......
רעיונות יצירתיים את מחפשת?... זה מה שעולה לי לראש:
אמרי להם שאת מבקשת את עזרתם בהכנות לכניסה לבית החדש - בין השאר שלט לדלת הכניסה לבית, שלטים לחדרים, ציורים...
קחי את השבת הבאה עלינו לטובה והכיני איתם שלט לדלת הכניסה לבית. (אפשר לקנות שלט מוכן, ולצייר עליו ולקשט אותו - יש גם שבלונות מוכנות) כתבי משהו כמו: "כאן גרים בכיף יעל, עידו ונועם". תני להם לקשט או לצבוע.
בנוסף, שלטים לחדרים שלהם.
בנוסף, ציירו ציורים לקישוט החדר.
כל הפעילות הזו תעזור ליצור בהם איזושהי תחושת שייכות לבית החדש והרגשת שותפות במה שקורה. כך הם ירגישו יותר מעורבים ולא מנותקים מכל ההתרחשות סביבם. תחושות מעורבות, שותפות, שייכות ועשייה יעזרו להוריד את רמת אי הידיעה והחרדה שלהם.


שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T