חשיפה - הריון ולידה

הרצון ש"עניין המין לא יהיה משהו סודי ואסור, אבל גם לא הפקרות" הוא רצון מובן וטבעי...
השאלה היא איך עושים את זה...
תראי, ההמלצה של אנשי המקצוע בתחום היא שמסביבות גיל 3-4 ראוי ונכון לעשות את ההפרדה במקלחות עם ילדים בני המין השני, או עם מבוגרים.
כנ"ל בהתלבשות ואחרי המקלחת.
כנ"ל לגבי פרטיות בשירותים.
אני מוצאת שזה חשוב מאד להתפתחות של 2 דברים בעיקר:
1) גבולות. לכל אחד יש את הגבול שלו, ואת הזכות שלו לפרטיות עם עצמו. השמירה על הגבולות מאפשרת היכרות יותר טובה עם עצמו, עם רצונותיו וצרכיו, ובאופן כללי - משרתת את האינטרסים שלו.
2) ראייה אוטונומית של העצמי. רק בנפרדות קורית אוטונומיה שלמה...
יש גיל מסוים (לרב - עד גיל 3-4) שבו הסימביוזה הטבעית והנכונה כל כך שהייתה קיימת בינקות ובילדות המוקדמת בין הילד להוריו (קשר פיזי קרוב שמתחזק ע"י הנקה, נשיאה במנשאים, החזקה קרובה על הידיים, פעמים רבות שינה משותפת, פעמים רבות מקלחת משותפת...) - אמורה להתנתק. הרי לא לעולם הקשר שלנו עם הורינו הוא סימביוטי...
וכפי שכתבתי, רק ניתוק הסימביוזה יוצרת נפרדות - אוטונומיה (בשפה מקצועית, נקרא: "ספרציה-אינדיבידואציה" Separation-Individuation - מושג שהטביעה הפסיכואנליטיקאית מרגרט מהלר) ויכולת לחוות את עצמו גם במנותק ובצורה עצמאית לגמרי מהסובבים אותו.
ממליצה לך להתחיל להקפיד יותר על מקלחות נפרדות, ולכבד את רצונו לפרטיות בשירותים . באופן כללי, דרך טובה היא פשוט לסגור דלתות. נכנסים לשירותים - סוגרים את הדלת. כנ"ל במקלחת.
במקומות ציבוריים פשוט להסביר לו שציצי זה דבר פרטי, ולא מציצים אליו כשאתם בקניון/במסעדה/בטיול בחוץ/אצל חברים וכו'.
זו גם הסיבה שהלבישו את הבובות בחלון הראווה - כי הציצי שלהן הוא דבר פרטי שלהן והן רוצות להיות לבושות כמו שכולם לבושים (הרי אין אף אישה שהולכת ברחוב כשהציצי שלה חשוף...)
ייתכן שהציצי (שלך), למשל, מסקרן אותו ולכן הוא רוצה לראות אותו. מציעה לא לעשות מזה issue ואם קורה שאת מתלבשת והוא בדיוק נכנס לחדר, דווקא לא להסתובב אלא להמשיך להתלבש באופן טבעי. אז הוא יצפה בזה כמה פעמים, יראה שלא עושים מכך עניין גדול - וסקרנותו תגיע לשובעה ויעבור לו...


שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T