היי, קצת מודאגת - הריון ולידה

ברוכה הבאה .
מקום זה בהחלט נועד גם כדי ש"סתם" יקראו בו.

ולעניין שהעלית: זה אכן מטריד, ואני חושבת שבאחריותך לפנות לבירור נוסף, מעמיק יותר ממה שאני מסוגלת לתת פה (עם כל הרצון הטוב שלי... זה עדיין מדיום וירטואלי וככזה יש מיגבלות. ומדובר בהחלט במקרה הדורש התייחסות ובירור.)
תראי, ראשית - המעשה עצמו. נכון שזו יכולה להיות סקרנות תמימה של ילדים. נכון שזה יכול להיות חקר טבעי ונכון של הגוף, כאשר מדובר בגילאים אלו.
אבל זה גם יכול להיות שלא.
יכול להיות שזה מעשה המעיד על מצוקה/קושי/פתולוגיה כלשהי של הילד עם עצמו. של הילד עם משפחתו (הוריו/אחיו). של הילד במערכת החברתית בה הוא נמצא. יכול להיות שזו איזושהי תחושה של חוסר גבולות ברורים (הן נפשיים והן פיזיים). יש עוד אפשרויות, אבל אעצור כאן.
שנית, את מספרת על סיטואציה בין בנך בן ה - 4 לשני ילדים הגדולים ממנו - בן 5 ובן 7. את לא אומרת עם מי מהם קרתה הסיטואציה (בן ה - 5? בן ה - 7?), כרגע זה לא משנה, מפני ששניהם גדולים ממנו - ההתייחסות במעשה כזה היא לילד הבוגר יותר כיוזם של הסיטואציה. האם יידעת את החברים, ההורים של הבנים? עלייך ליידע אותם, וגם זה דבר שאיני ממליצה לעשות ללא התערבות מקצועית.
שלישית, את ממשיכה ומספרת על סיטואציות דומות שקורות בגן הילדים... שזה נמצא בדרגת חומרה מספיקה על מנת לערב ובאופן די מיידי צוות מקצועי. יש לגן ליווי פסיכולוגי? ע. סוציאלית?

מה לעשות עכשיו?...
בשל גילו הצעיר של בנך, הייתי, ראשית, פוקחת עין על סמנים נוספים לייתכנות של סיטואציה שכזו: ראשית, גמילה. האם וממתי הוא גמול מעשיית צרכים בחיתול? האם גמילתו הושלמה? ואם היא הושלמה, האם שמת לב לנסיגה כלשהי בטווח הזמן האחרון? פתאום "פיפי בורח"? פתאום חוסר שליטה בקקי? פחד לעשות קקי? עיסוק מוגזם באיבר המין ובאיזור הסוגרים? האם יש סימנים פיזיים כלשהם באיבר המין/בישבן?
מה מצבו החברתי? (חברים באים אחרה"צ? הוא הולך לחברים? הוא נמצא בפעילויות כלשהן אחרה"צ? הולך אליהן בשמחה? יש שינוי כלשהו בהתנהגותו החברתית?)
אם יש לו אחים/אחיות - איך היחסים איתם?
איך יחסו למקלחת? האם חל שינוי? האם אוהב להתקלח? נהנה מכך?

אינני יודעת עד לאיזו רמה עירבת את הגננת בחשדותייך. ייתכן שהגננת מתייחסת לכך כאל סיטואציות טבעיות שקורות בגן. הכיוון של ההדגשים על כך שהגוף הוא דבר פרטי ואסור לאף אחד לגעת בו (כפי שאכן עשית ) הוא כיוון נכון, ובגני הילדים שאני מכירה, אכן עובדים עם הילדים בכיוון זה, דווקא בגלל הנטייה הטבעית כל כך של ילדים סביב הגילאים 3-4 לחקור בצורה זו את גופם. יכול להיות שהגננת לא הבינה את חומרת חשדותייך, ונשארה יחסית שוות נפש בגלל ששייכה את ההתנהגות המתוארת למהלך טבעי בגילאים אלו.
הייתי מדברת איתה שוב, מעלה את התרשמותך מכך שייתכן שנעשים דברים מעבר למהלך הטבעי (הייתי משתפת אותה בביטוי שנקט בנך, שהם מכינים "עוגה בטוסיק". לעומת זאת, לא בטוח בכלל שכדאי לשתף אותה בסיטואציה שקרתה עם ילדי החברים בחופשת החג.), ומבקשת ממנה להכניס גורם מקצועי שיבקר בגן ואולי ידבר/יצפה במשך מספר ימים על הילדים וההתנהלות בגן. "גורם מקצועי" יכול להיות פסיכולוג/ית חינוכי/ת, התפתחותי/ת - כל גן שמקושר למערכת כלשהי (נעמ"ת/ויצ"ו/עירייה/מועצה וכו') נמצא בקשר עם אחד/ת כזה.

קחי נשימה עמוקה ונסי להירגע. כדבר ראשון, בדקי סמנים גופניים/רגשיים/התנהגותיים אצל בנך, כפי שהסברתי לך קודם. שנית, דברי עם הגננת ובקשי התערבות מקצועית בגן.
בהצלחה

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

כמה הבהרות:
1. במשחק בבית הוא היה היוזם, הוא הזביר שזה משחק שמשחקים בגן, הוא עם עוד 2 חברים.
2. רק הילד בן ה5 הסכים לשחק איתו.
3. אמרתי מיד להורים, הם חברים טובים שלי, שיסבירו לו את הבעייה במשחק שכזה.
4. אין גברים בכלל בסביבת הגן, רק גננות וזה גן קטן וסגור (בחו"ל) קשה לי לחשוב על מבוגר שנוגע בו, כי אין בסביבת הגן מי, אני נוטה לחשוב שחבר הביא את זה מהבית. או לא? מה את חושבת?

ועכשיו לנקודה שמדאיגה אותי מאוד:
הוא גמול כבר יותר משנה, מעולם לא פספס ביום. בלילה הוא אף פעם לא נגמל לגמרי, כל כמה זמן תקופה של פספוסים ואז שוב יבש וחוזר חלילה, ללא שינויים. אין לו בעייה עם מקלחת מאוד אוהב, אני לא יכולה להצביע על שום שינוי התנהגותי חוץ מהסיפור הזה:
לפני כמה חודשים היה לו וירוס של שלשולים והקאות, הוא שלשל בגן ומאז פחות או יתר מסרב לעשות קקי בגן בתואנה שייצא לו שלשולים.
מאז בערך 5 פעמים! לא ברציפות ברח לו קקי כשקם מהשינה בגן! אני שייכתי את זה לעובדה שקשה לו לפעמים להתאפק כ"כ הרבה שעות.
אני מבינה שאץ חושבת שיש קשר בין 2 הדברים. מהו? האם תוגלי לפרט לי?
ניביני התעלמות, ניסיתי הסברים, ניסיתי פרסים ומתנות, כלום. הוא לא רוצה לעשות קקי בגן.
עוד נקודה אנחנו חוזרים לארץ בעוד כחודש וחצי, האם לפעול מהר או הפוך זה כבר הסוף? אני מדברת על הילד שלי בלבד. בקשר לשאר הילדים ביקשתי מהמנהלת לטפל וליידע את ההורים אני לא יכולה יותר מזה במסגרת הגן והתרבות כאן.

אז מה את אומרת? הדאגת אותי עוד יותר בתשובתך, אבל אני כמובן מודה לך מאוד.
מה הלאה? מה עוד לבדוק? מה לעשות?

היי חמודה ,
אתם לא בארץ? היכן אתם?...
אני מצטערת על תוספת הדאגות בעקבות תשובתי, אך הביני שזו לא התנהגות תקינה... ויותר מכך, פעמים רבות התנהגות זו היא סימפטום למצוקה גדולה יותר, ולכן לדעתי עלייך לבקש ייעוץ נוסף או התערבות של איש מקצוע. מקסימום - ביררת את העניין וגילית שאכן לא מדובר במשהו חמור או פתולוגי, ותוכלי להירגע.
האם את יודעת בוודאות שבמשחק בבית הוא היה היוזם? איך את יודעת זאת?... ואם הילד הסביר שזהו "משחק" שהם משחקים גם בגן, הרי שאני חוזרת לתשובתי הראשונה - יש מקום לברר מה קורה בגן.
אפרופו הנושא השלישי שהעלית ("אמרתי מיד להורים, הם חברים טובים שלי, שיסבירו לו את הבעייה במשחק שכזה.") - אני חייבת לשאול אותך: מה לדעתך הבעיה במשחק שכזה?
ההתייחסות לגברים בסביבת הגן, אותה העלית פעמיים בדברייך - היא לא כל כך רלוונטית. אמנם רב המתעללים מינית בילדים הם פדופילים, ואלו גברים. אבל לצערנו, גם נשים עלולות לנקוט בסוג התעללות שכזה, ומדובר על הפרעה נפשית קשה אם כי פחות נפוצה מאשר הפדופיליה הגברית. כך שעצם העניין שלא מסתובבים גברים בסביבת הגן, עדיין לא מהווה תעודת ביטוח כנגד התעללות מינית (או אחרת) בסביבת הגן...
בקשר לתיאורך לגבי הסבל מהוירוס ומה שקרה מאז:
אני מתקשה לקשור בין הדברים. חסרים פרטים רבים (למשל: מה מדיניות הביקור בגן בזמן מחלת מעיים? איך מתייחסת הגננת והמטפלות? האם ייתכן שכעסו עליו בגלל השלשולים? ועוד ועוד פרטים על זמן המחלה, ומה שקרה מאז). בכל מקרה, מה שהתכוונתי בדבריי הוא לזה: לפעמים מופיעות אצל ילד/פעוט שחווה התנסויות מיניות ובאיזור הגניטלי בין אם ע"י מבוגר ובין אם ע"י ילד אחר, כל מיני תופעות פיזיולוגיות/רגשיות שמושפעות מהמצב הנפשי בו הוא נתון בעקבות המעשים. נסיגה בגמילה ואי שליטה בסוגרים באופן פתאומי ובלתי צפוי לאחר שכבר התרחשה גמילה מלאה ונרכשה שליטה - היא אחת מהתופעות האלו.
אך מדברייך זה לא מובהק. ייתכן שיש לזה קשר ל"משחקים האסורים", וייתכן שלא - שזה באמת בא בעקבות וירוס השלשולים, או איזושהי נסיגה בתהליך הגמילה עצמו, ללא קשר למשחקים.
אני עדיין ממליצה לך בחום לפנות לאיש מקצוע כלשהו ולשתפו במה שקורה. איני יודעת אלו אנשי מקצוע מלווים את הגנים במדינה בה את נמצאת, אם בכלל יש ליווי שכזה. אם אין ליווי, תמיד תוכלי לפנות באופן פרטי, או דרך ביטוח הבריאות שלך?...
עדכני מה את הולכת לעשות...
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

היי,

דבר ראשון תודה רבה רבה על ההתיייחסות המהירה ובכלל.
אני אסביר:
אני נכנבתי באמצע "המשחק" לחדר, ואמרתי משהו כמו: מה זה? מה אתם עושים? תתלדש מיד ובוא אליי. היו עוד 3 ילדים בחדר חוץ מבני והחבר ששיחק איתו והם אמרו לי מיד שהבן שלי ביקש ושאל מי רוצה לשחק איתו שעושים עוגה בטוסיק, לקחתי אותו אליי, אמרתי לו שזה לא מקובל עליי, כל אחד הגוף שלו הוא פרטי שלו ולאף אחד אחר אסור לגעת בו וככה גם הוא לא נוגע באף אחד אחר, אמרתי לו שזה יכול גם להיות מסוכן ואפילו לפצוע אותו (טוב, או לא? לא יודעת, הייתי מאוד נסערת, כמובן שלידו הייתי כאילו רגועה)
שאלתי אותו מי עוד משחק את המשחק הזה אז הוא ענה לי שבגן הוא משחק את זה עם עוד 2 חברים.
תראי, זה לא כמו בארץ (אנחנו בארה"ב) אם המנהלת תערב מישהו מקצועי מבחוץ זה יהיה תהליך ארוך ובלאגן גדול בשבילה, (זה לא נשמע טוב) ולכן כמובן היא מנסה לעשות הכל בתוך הגן, היום אמרה לי אחת המורות שהם קיבלו אזהרה שאסור ששני ילדים יהיו יחד בשירותים (ולא רק בנים עם בנות כמו שהיה עד היום) וכמובן הם כולם יעקבו אחריי 3 הילדים הנ"ל ב7 עיניים, זה כיתה של 18 ילדים כם 3 מורות, קשה לי לחשוב על מצב של מבוגר (גבר או אישה) שמתעסקים עם הילד בגן ואף אחד לא שם לב....

בצהריים הוא נמצא איתי כל הזמן , רוב החברות שלו בצהריים הן בנות ואני תמיד בסביבה, הוא לא נמצא לרגע לבד, (יש לו גם אח בן 2 וחצי)
הוא תמיד מדבר רק עיברית ועושה הפרדה מוחלטת בין עברית בבית לאנגלית בגן וכששאלתי מה המשחק הוא ענה לי באנגלית : (מה שאאאף פעם לא קורה, איתי זה תמיד עברית) we make a cake in the 'tushi' לכן אני יודעת שזה באמת מהגן.
אנחנו עוזבים עוד חודש וחצי, להכניס מישהי לגן זה יהיה מאוד מסובך, המנהלת תתנגד בוודאות ואני במיילא עוזבת לכן גם לא יתייחסו ללחץ שלי יותר מדי בפחד, שלא לדבר שזה פה יכול להגיע לחשדות נגד ההורים וכו וכו
בדיקות ומה לא. אם חס וחלילה יש צורך אני אעשה הכל אבל כל עוד אין לי משהו קונקרטי ביד אין לי כ"כ אל מי לפנות עם זה.
רק באופן פרטי, אני מול הבן שלי רוצה לדעת איך אני מוודאת שאכן התיאוריה שלי נכונה (ואין מבוגר בסביבה שנוגע בו חס ושלום) וזה אכן משחק שעכשיו יקפידו בגן שלא יקרה שוב (בזה אין לי ספק שוב כי רק מהלחץ להוכיח לי שאין כלום ולוודא שהם לא בצרות הם יקפידו מאוד, המנהלת מאוד חזקה וקפדנית עם המורות, חוץ מזה שיש לי מוראה בכיתה אחרת שככה מספרת לי מהצד מה קורה.
כדאי לי לפנות לפסיכולוג ילדים איתו?? אני לא מכירה פה בעלי מקצוע לכן אני צריכה לדעת מה בדיוק אני מחפשת.
שוב רוב תודות לך!!!!

היי מתוקה ,
אני חייבת לומר לך שאני מתרשמת מאד לטובה מרצונך לברר את הנושא ואת דרכי הפעולה האפשריות מבחינתך. זה מאד נכון ומאד טוב, וזה הצעד הראשון. כל הכבוד!
עכשיו, ככה:
אני יודעת שהחוק והתקנות הפדרליות לגבי חשד להתעללות בקטינים או התעללות ממשית בקטינים, הם שונים מעט ממדינה למדינה. בגדול, יש מדינות ש"מחמירות" יותר ויש כאלו שפחות. מדברייך אני מבינה שאתם נמצאים במדינה שחוקיה "מחמירים"?
אתם עוזבים את ארה"ב בעוד חודש וחצי לחופשה? תחזרו לארה"ב? זה אחרת אם אתם באים לפה לחופשה קצרה, ואחרת אם אתם נשארים פה.
אני יכולה לתת לך את המלצותיה של המועצה לשלום הילד בראשותו של ד"ר יצחק קדמן באשר לחשד להתעללות מינית בקטינים. וזה הולך ככה:
סימני זיהוי להתעללות מינית:
סימנים פיזיים
קשיים בהליכה או בישיבה
בגדים קרועים או מוכתמים בדם
תלונות על כאב או גירוי באברי המין
זיהומים או שטפי דם חוזרים באברי המין
מחלות מין
סימנים התנהגותיים
גילוי עניין מוגזם או ידע רב בנושאים הקשורים למין (בציורים, בעבודות או בחיבור)
שימוש במושגי מין שאינם הולמים את הגיל
הצגת התנהגות מינית מוזרה כלפי ילדים אחרים, בעיקר מתוך כעס, תוקפנות או שתלטנות
פגיעה מינית בילדים אחרים
נסיגה לשלב מוקדם בהתפתחות, כמו מציצת אצבע, הרטבה, דיבור תינוקי ועוד
אוננות באופן כפייתי
ניסיונות אובדניים
בדידות, ניכור ונתק חברתי
(במאמר מוסגר אומר, שחלק מהסימנים יכולים להתאים יותר לגילאים מבוגרים יותר. פה מדובר על ילד בן 4, גיל צעיר בהחלט ולכן הייתי שמה לב יותר לסימנים כמו סימנים פיזיים ונסיגה התפתחותית, ופחות לסימנים כמו ניסיונות אובדניים ושימוש במושגי מין שאינם הולמים את הגיל.)
כיצד להגיב?
תגובת המבוגר חשובה ביותר ועשויה להשפיע על הרגשתו של הילד, ביטחונו ונכונותו להיפתח אל המבוגר, לתת בו אמון ולספר על ההתעללות. חשוב מאוד להקפיד על הדברים הבאים:
לשוחח עם הילד במקום פרטי וביחידות
לנסות להישאר שקטים ואוהדים. אם הקרבן חש כי דבריו מרגשים אותנו הוא עלול להפסיק בדבריו במטרה לגונן עלינו
לא להגיב בבהלה מילולית, או כזו המתבטאת בשפת הגוף
להאמין לדבריו של הילד ולומר לו כי הינו דובר אמת
לעודד את הילד להמשיך ולספר. נאמר לו למשל: "אני שמח שסיפרת לי על כך, זה אמיץ מאוד מצדך"
לומר לילד כי אין לשמור על המידע בסוד
לא להתיימר לחקור או לטפל ללא הסמכה, להתייעץ עם אנשי מקצוע מורשים במקרים של ספק ולדווח כנדרש בחוק בכל מקרה של התעללות בילד או חשד להתעללות כזו.

החוק בארץ קובע את חובת הדיווח במקרה של חשד להתעללות מינית או אחרת כאשר מדובר בקטין. החוק הוא מאד מפורש. את יכולה לראות בסימנים שכתבתי קודם שיש אפשרות מסוימת שבנך חווה דבר לא רצוי... עדיין חסרים לי פרטים, ועדיין אני חושבת שיהיה זה לא נכון מקצועית אם אתיימר להבין אם על בנך עוברת התעללות ופגיעה מינית בגן הילדים או בכל מקום אחר, על סמך המידע שכתבת, אם כי אני חייבת לציין שהוא מידע רב, ועל פניו - מחשיד מאד.
מכיוון שבעוד חודש וחצי אתם מגיעים לארץ, קשה לי כרגע לייעץ אם עלייך לפנות באופן מיידי לפסיכולוג ילדים, מכיוון שהפגישות ככל הנראה לא יתחילו באופן מיידי, וכנראה שדי מהר אח"כ הוא ייאלץ שוב להיפרד מהמטפל - דבר שאינו רצוי.
מה שכן, נסי את לדובב אותו ע"י ציורים, משחקי בובות, תיאטרון בובות שאתם עושים בבית, משחק עם בובות של חיות... נסי לראות מה יחסו לעיסוק באברי המין/בישבן, וכמו"כ - מה יחסו לקשר חברתי שנוצר: האם הוא רואה ביחסים חברתיים דבר שיוויוני? או דבר שמבוסס על יחסי שליטה וכוח? האם יש מישהו אחד ששולט, "מנהיג", "קובע" וכו'?...
כל אלו יתנו לך רמזים על מצבו.
אגב, התחושה העולה מתיאורך את הגן היא תחושה מעט מטרידה... נשמע שיש להם משהו להסתיר?... מה פשר ההוראה שאסור ששני ילדים ילכו יחד לשירותים? הרי התאים נפרדים?... (לא?) ומה ז"א שאם המנהלת תערב מישהו מבחוץ זה יהיה תהליך ארוך ובלגן גדול? אם יש דברים שלא יכולים להיפתר בצורה טובה בתוך הגן - מזמינים איש מקצוע מבחוץ... זה התהליך הטבעי, הנורמלי והנכון בכל העולם, אני מאמינה שגם בארה"ב, גם בגן של המנהלת שמאד חזקה וקפדנית עם המורות...
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

שלום
המקרה שלך קרוב אלי מהצד של אחיינית של בעלי בגילאים האלו רק שאצלה זה היה ברור שזה לא היה בהסכמתה.
אני חושבת שזה טוב מאוד שאת מטפלת בזה למרות שיש לך עוד מעט זמן עד החזרה לארץ.

אני לא יודעת אם זה רלוונטי אבל תיארת מצד אחד משחק "בטוסיק" ומצד שני סיפרת שהוא שכב על הגב ונגעו באיבר מינו וזה לא נשמע אותו דבר.

את שואלת איך את מבררת מה קורה ומה עובר לו בראש. תנסי אולי בצורה של משחק איתו (תתחילי בסיפור שקצת קשור ותתני לו להמשיך) אולי תנסי בדרך עקיפה, כלומר, תדברי איתו על משחקים שהוא אוהב בגן מה הוא לא אוהב, מי החברים שלו. תספרי לו דברים שאת אוהבת ועושה שיעניינו אותו ואולי הוא יותר יפתח לדבר איתך. אולי אפילו תראי התעניינות במשחק ולא בשביל "חקירה" (לא "מי עשה למי"). דוגמאות לשאלות שעולות לי: מי ראשון, איך קובעים מי ראשון, אם הגננת משתתפת, איפה הכי "כיף" לשחק את המשחק הזה, על מה הם שוכבים? זה נוח לשכב? למה לא כולם משתתפים? אתה אוהב את זה?
ומה דעתך להפסיק עם המשחק הזה? תרצה להפסיק עם זה ולשחק בדברים אחרים? מה היית רוצה לשחק במקום זה?
אל תשאלי את כל השאלות ביחד. תתני לזה כמה ימים של שאלות.

אני מקווה שזהו רק שלב זמני וקצר ושהכל יסתדר

שוב תודה רבה.

אז ככה:
לגבי הגן, היא כמובן נותנת לי את ההרגשה שאם יש משהו אז יטפלו בו גם עם גורמים מבחוץ והיא תעזור לי וכו רק שקודם נראה אם בכלל יש משהו, מה שלה לא נראה. אני מבינה את זה מצידה שעדיף לה לא לפתוח מזה סיפור גדול אלא לפתור את זה בגן ובאמת לראות שזה שום דבר.
לגבי השירותים ממש הארת את עיניי (גם אם לא התכוונת ) בגן יש שירותים אחד ובו 2 אסלות, אין שום מחיצה גל שהיא ביניהם. הבן שלי בכל פעם שהוא עושה בשירותים הוא מתפשט, חולצה, גופייה, גרביים, הכל. ככה מאז ומעולם. פתאום עלה לי לראש המחשבה שאולי הוא פשוט לא נעים לו לעשות בגן, מול ילדים אחרים להיות ערום.. אציין שוב שבכל מקום אחר, לא משנה איפה אין לו שום בעייה לעשות קקי ולא ברח לו אפילו לא פעם אחת!
היום כשבאתי בסוף היום וידעתי שהוא צריך לשירותים אמרתי לו בוא אני אעזור לך, והוא אמר לי : את תורידי לי את הבגדים? אמרתי כן, הלכנו לשירותים, הפשטתי והוא אמר לי לסגור את הדלת שלא יראו אותו. התיישב ומיד עשה בלי בעייה בשמחה. כשסיים הוא אומר לי : עשיתי בשירותים של הגן! יש! בכזה מין אושר. אני אבקש מהמורה מהיום לשלוח אותו לשירותים כל פעם אחרי שהילדים הולכים לישון צהריים והוא יוכל להיות לבד, לעזור לו להתפשט ולהתלבש בתקווה שאת זה נפתור. ושוב תודה רבה לך!!! מה את חושבת על זה?

בקשר לסיפור על המשחק, אני לא מוצאת בכל מה שכתבת לי שום סממן שאני יכולה להגיד שהשתנה בו! ברוך השם. חוץ מעניין היציאות שזה קורה רק בגן וזה לא חוסר שליטה כמו פשוט התאפקות עד שאי אפשר יותר ובורח לו.
הובהר לו שהמשחק אסור, הגננות עכשיו עם יד על הדופק עוקבות אחריו ואחרי הילדים יותר מתמיד. הוא מתקלח עם אחיו ועם בני דודים ולא מגלה שום התנהגות חריגה.
אנחנו חוזרים לארץ סופית, סיימנו פה את מה שעשינו וחוזרים לתמיד.
האם את רואה טעם לפנות לגורם מקתועי שיאשר את מה שאני חושבת?
את חושבת שאני משלה את עצמי ומרגיעה את עצמי תוך התעלמות מהחומרה?
אני רק אציין עוד משהו לגביו שתמיד החזקתי ממנו ילד שאני לא צריכה לגאוד לו כי הוא תמיד אומר לי ישירות אני אוהב או לא אוהב את זה ולא 'בולע' דברים בשקט, מבטא רגשות מאוד יפה. באחד הביקורים בארץ שמתי אותו בגן והא פשוט לא אהב את הגן! כל פעם היה אומר לי אני לא רוצה אני לא אוהב את הגן הזה וממש לא רצה ללכת, לא התעקשתי כי זה היה לתקופה קצרה והוצאתי אותו, אחרי יומיים באתי לקחת כמה דברים שלו וראיתי ככה מהצד את הגננת מושיבה ילד לאכול קצת בכוח, לא משהו מבהיל אבל משהו שאני יודעת שהילד שלי לא יהיה מוגן לקבל ואז ככה הבנתי למה הוא לא אהב את הגן. הוא ילד חכם ובעל אופי חזק אם אני אצעק עליו הוא אומר לי הרבה פעמים, אל תגידי לי את זה ככה, את צועקת עליי אני לא אוהב שאת צועקת עלייי ככה ולמדתי שפשוט יש דרך לגשת אליו חולהגיד לו דברים. מה שאני מנסה לומר זה שהוא ילד בעל אופי קצת שתלטן אפילו הייתי אומרת הוא לא סתם עושה ומקבל מה שיגידו לו. סתם אם זה עוזר לחוות דעתך.

כמובן שאני מבינה שאת לא לוקחת אחריות ואת לא רואה את הילד מקרוב אבל עדיין , עזרת לי המון ואני מעריכה מאוד את הידע והרגישויות שלך עוד ממזמן לכן חשובה לי דעתך. שוב המון המון תודה.
רק אציין שאני דתייה ולכן אודה לך אם לא תגיבי לי בשבת (אני לא יודעת אם את שומרת או לא) מקווה שלא תראי את הבקשה כחוצפה, יש עניין שיהודי לא יחלל שבת בשבילך. שוב תודה וסליחה.

טוטילה, תודה רבה על ההתייחסות, אני מנסה לברר קוגם עם עצמי ומסביב מה אני חושבת שקורה ומה אני מחפשת, אבל הרעיון שלך בהחלט יבוא לידי שימוש
תודה

את מותק!! (ובוקר טוב, אגב... )
ראשית, לגבי שבת - גם אני שומרת (אם כי לא מגדירה עצמי כ"דתייה"), ובדר"כ לא נכנסת לפורום מכניסת שבת ועד יציאתה... (עכשיו יום ו' השעה 8:22 בבוקר... ) אלא אם כן מדובר בדברים שהם "פיקוח נפש" (במקצוע שלי יש כמה כאלו...) ואז המחשב נשאר פתוח בשבת...

אני שמחה שאתם חוזרים לארץ לצמיתות . ברוכים השבים.
אני יכולה לחשוב על דבר שעולה לי מאד חזק ממה שסיפרת בהודעה האחרונה: לבנך כנראה מאד חשובה פרטיותו. הוא ממש משתוקק לה, וכנראה שכן מפריעה לו פריצת הגבולות היחסית בגן, למשל בשירותים. מדוע אין מחיצות בין האסלות?... אין זה מתפקידך לענות, אבל אני יכולה לומר לך שזה משהו חשוב מאד, ובארץ זו חובה להפריד את האסלות בגני הילדים ובבתי הספר ע"י מחיצות (זהו התקן... הייתי בטוחה שגם בארה"ב זה כך... אלא אם כן הגן הזה עבר על התקן המותר.). כך, ראית פתאום שינוי בהתנהגות ההתאפקות (שמביאה לחוסר שליטה) ברגע שאת היית בסביבה - את כנראה מהווה עבורו דמות מאד תומכת, מקבלת ומכילה, והפלא ופלא! ברגע שאת היית בסביבה, הוא חש מוגן מספיק כדי לשחרר את צרכיו במועד ובמקום המתאימים... האם את מבינה שאת שימשת בשבילו כמגן מפני ההיחשפות שכל כך בלתי רצויה לו?...
שוב אני חוזרת על דבריי, שעולה אצלי תחושה חזקה שקיימת אוירה שמאפשרת חוסר גבולות ו"משחקים אסורים" בגן של בנך. איני יודעת מהי הדינמיקה שקרתה, ושהביאה את בנך להיות סוג של "קורבן" במשחק בינו לבין ילדי החברים בחג הפסח, אבל אני חושבת שזה כמעט ברור שאת מה שהוא מכיר מהגן - הוא פשוט העביר לשם.
נדמה לי שעלול להיות שבנך חש לא מוגן בגן הילדים שלו...
כרגע הייתי מתרכזת בהמשך בניית האמון והקשר הטוב, המכיל והמאפשר בינך לבינו. ההצעות שהציעה טוטילה נשמעות לי מאד טובות, והייתי לוקחת אותן בשתי ידיי. זה יאפשר לו, לפחות, לחוש שבקשר איתך הוא חופשי לספר לך ולשתף אותך במה שקורה בגן, ובתחושותיו.
את הטיפול המקצועי הייתי בכל זאת משאירה לארץ, כיוון שכמו שכתבתי לך קודם, הזמן קצר ולא הייתי מתחילה טיפול שם, בידיעה שהוא יסתיים עוד לפני שהתחיל. עם זאת, כן הייתי פונה לייעוץ מקצועי באופן די מיידי עם החזרה ארצה (אולי דרך הגן שאליו ילך הקטנצ'יק?...) כדי לדעת שהסיפור הסתיים והונח מאחור, ולא, חו"ח ההתנהגות שאימץ בגן בארה"ב תחזור על עצמה גם בגן בארץ.
(ובהחלט לדרוש מצוות הגן בארה"ב את הדרישות שכתבת. לפחות לצמצם את הנזקים שנעשים... )

שבת שלום, ואת מוזמנת להמשיך ולשתף אותנו בכל זמן...

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

אז שוב: תודה רבה רבה לך! אני מרגישה שבזכותך נהיה לי סדר בראש והצלחתי להירגע ולוחשוב בהיגיון.

וכאן נגיע לשאלה המובנת מאליה את מקבלת אנשים פרטיים? זה סוג של מקרה שהיית מטפלת בו? אני רק רוצה מישהו שיישב וידבר עם הילד ויראה בעין מקצועית מה בראשו. לי הוא נראה בסדר גמור בלי שום חריגות מהסוג הזה ואני לא חוששת יותר שמישהו התעלל בו חס ושלום אבל בכל זאת לוודא ככה שזה היה סתם משחק שיישכח ולא יותר מזה.
אגב קשה לי עםהמילה 'קרבן' במשחק כי הוא נהנה מזה, הוא הציע להם כמו כל משחק לכאורא.

שוב רוב תודות ושבת שלום!

חמודה ,
זה הכי הכי חשוב שהצלחת להרגע מעט, בין אם בזכות הכתיבה ו"פריקת העול", בין אם בזכות תשובותיי, או תשובות הבנות האחרות, או מכל דבר אחר בסביבתך.
העיקר שהצלחת "לסדר קצת את המחשבות" שרצו בבהלה מסוימת לפני כן...
אני עובדת גם באופן פרטי, בביתי (באיזור השרון, קרוב לנתניה. הישוב נקרא: "בת חפר".), אני עובדת גם עם מבוגרים וגם עם ילדים. כשתגיעו לארץ, תוכלי בהחלט ליצור איתי קשר, ונדבר. האם השפה הרצויה בטיפול מבחינתך היא עברית? או אנגלית? האם חשוב לך שהמטפל/ת ייראה דתי (מבחינת לבוש, כיסוי ראש, וכו')?
אשמח לדבר איתך, ולראות את בנך, לפי החלטתך.
אשמח גם אם תמשיכי לעדכן אותנו בקורות אתכם.
המייל שלי ליצירת קשר:
[email protected]


שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

שבוע טוב,

אין חשיבות בכלל לנושא הדת בנושא הנ"ל.
בכל מקרה שוב תודה ואני מקוהה שאכן אצור איתך קשר כשנגיע לארץ.
אנחנו שנינו ישראלים והילדים מדברים רק עברית עד גיל הגן כך שהעברית בשבילם עדיין יותר טבעית וקולחת מאנגלית.

שוב תודה רבה ובהצלחה.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

היי,

שוב אני.

כל מיני דברים שהילד אומר ושקורים, אני יעדיף לפרא בפראיות גורמים לי שוב לחשוב שזה יותר מסתם וכן היה משהו מתי שהוא.
שאלתי היא כזאת:
האם כשאני מביאה את הילד אלייך לדוגמא או כל פסיכולוג יש לכם את הכלים לברר האם בכלל היה משהו???
, הרי הוא ילד ומשנה גרסאות וכמובן גם ממציא ואני לי יש רק ניחושים וחששות לא משהו שאני יכולה לספר בוודאות.
תודה שוב.

היי ,
אני קצת קצרה בזמן, אך חשוב לי לענות לך:
ככל הנראה קורים כל מיני דברים בגן הילדים של בנך.
תראי, ילדים אכן נוגעים, מתפשטים ומביעים סקרנות בקשר לגופם בגיל זה.
אך את מתארת התנהגות חזרתית שכוללת נגיעות, התייחסות ואמירות בקשר לאיברי המין הן בין בנך לבין עצמו, והן בקשריו עם ילדים אחרים.
זו התנהגות שאינה אופיינית לגילו, ועלולה להעיד בסבירות די גבוהה על חשד להתעללות כלשהי שבנך היה מעורב בה ככל הנראה בגן הילדים.
איני רוצה כלל וכלל להבהיל אותך, אך "כלל האצבע" המנחה את המבוגרים בכלל, והורים ואנשי טיפול בפרט הוא: להגן בכל מחיר על הילדים.
לכן, אני מבקשת ממך לפנות באיזושהי דרך לבקש עזרה. האם את חושבת שתוכלי לפנות לאיזשהו hot line טלפוני, אפשר אפילו בעילום שם בהתחלה, ולספר על התנהגויותיו של בנך? אני בטוחה שאם תפני ל- hot line ותספרי על תחושותייך וחששותייך, אנשי המקצוע שיושבים מן העבר האחר יוכלו לסייע לך ולהנחות אותך במיידית מה לעשות. עלייך לסמוך עליהם. בדר"כ יושבים בקווים אלו אנשי מקצוע המיומנים בפניות מסוג זה, והם מסוגלים להעניק מענה מיידי תוך הדיסקרטיות המתבקשת.
אנא פני עוד היום.
אנא המשיכי לעדכן...
דואגת... (את יכולה לשלוח לי מייל פרטי מתי שתרצי. המייל שלי חסוי לעיניים אחרות חוץ ממני.)

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

היי לאם היקרה שפתחה את ההודעה ולשאר הבנות,
אני ממשיכה וכותבת כאן, ו"מנצלת" את הבמה של שרשור זה על מנת לשוב ולהדגיש מספר נקודות חשובות בנושא זה, שלו חשיבות עליונה בעיני.
נשאלתי ע"י חברה, מדוע בתגובתי האחרונה לאם שיניתי את דעתי לגבי פנייה מיידית לקבלת סיוע, והמלצתי על פנייה לקו חם, לאחר שבתגובה קודמת כתבתי שמכיוון שהמשפחה תגיע לארץ בעוד כחודש וחצי, רצוי לא לפתוח בהליך טיפולי בזמן קצר זה, ולהשאיר את הטיפול בילד לאנשי המקצוע בארץ?
ובכן, אני עדיין עומדת בדעתי שבמצב אופטימלי, בזמן כה קצר של כחודש וחצי אין טעם ויתרון להתחלת תהליך טיפולי, בידיעה שהוא יסתיים והילד יחווה פרידה מהדמות הטיפולית שאיתה יתחיל להיווצר קשר, כמעט עוד לפני שהתחיל.
אבל, יש להבין שכאשר מתעורר חשד למעשים פליליים בקטינים חסרי ישע, ה"היגיון" והרציונליזציה למהלך טיפולי-התערבותי כזה או אחר מעט משתנים.
כאשר האם חוזרת ומספרת על הרגשה "מציקה". כאשר נוספים עוד ועוד סימנים. כאשר יש הרגשה שמשהו "מטריד"... אנו כהורים - מחובתנו ללכת עם תחושות הבטן שלנו! ופה מדובר על פעוט בן 4...
האם מתארת אמירות והתנהגויות שילד כה פעוט אינו יכול להמציא לבד. דבר זה מוביל מיד למחשבה שאיכשהו, באיזושהי דרך, הילד היה חשוף לדברים שהוא לא צריך להיות חשוף אליהם בגילו הפעוט.
יש להבין שחשיפה שכזאת לילד בגיל 4, וכלל אין זה משנה אם הוא נפגע אישית (ז"א, אם הוא היה קורבן ישיר להתעללות מינית) או שצפה בסיטואציה שכזו (מישהו מבוגר אונן מולו? נחשף בפניו? הראה לו סרט בעל תוכן מיני? סרט כחול?...) היא חשיפה שמסכנת את בריאותו הנפשית, מעבר לסכנה אחרת כתוצאה מקשר לא רצוי ואף מסוכן עם מבוגר כלשהו שמנצל בדרך כזו או אחרת לצרכיו. זהו ניצול לכל דבר ועניין (באנגלית - abuse) – ועליו להפסק.
מעבר להכל – אני רוצה לחזק כל הורה שכרגע קורא את הדברים וייתכן שחווה סיטואציה דומה ועולים בו/בה תחושות דומות - אם קורים דברים שגורמים לך לחשוב שאולי, ייתכן, שהיה משהו... אתן האימהות, ואתן האדם שמכיר את הילד הכי הכי טוב בעולם כולו. אם את חושבת שייתכן שקרה לו משהו או שהוא היה מעורב בדרך כלשהי בניצול ע" מבוגר או אפילו ע"י ילד או נער מבוגרים ממנו – האמיני לעצמך. בדקי זאת עד הסוף. לכי עם הרגשתך שהילד שלך הוא יותר חשוב מכל דבר אחר, ואם ישנה אפשרות שעבר עליו משהו, הרי שהוא זקוק להתערבותך והגנתך כאן ועכשיו, וחבל לחכות עוד דקה נוספת.
כל פנייה לצוות גן הילדים תוביל לאיזושהי התחלה של טיפול בעניין. למיטב ידיעתי בארץ כל גן ילדים מחויב בליווי פסיכולוגי ובכל מקרה של חשד לפגיעה כלשהי במי מילדי הגן, מתבצעת פנייה הן לליווי הפסיכולוגי והן לפקידת סעד. איני יודעת בדיוק כיצד זה מתבצע בחו"ל, אך אני מניחה שליווי מקצועי הוא חלק חשוב מכל גן...
ולגבי החשש מ"פתיחת" הנושא וטיפול שאינו מספיק זהיר ועדין בילד: אין ממה לחשוש. אנשי המקצוע שמלווים את כל הטיפול בילדים בכלל, ובילדי גן פעוטים בפרט הם אנשי מקצוע מיומנים שהתמחו בעבודה עם גילאים רכים, ועושים את עבודתם בצורה מקצועית וזהירה דיה על מנת לא לגרום לשום זעזוע או "טראומה" נוספת לזו שכבר קרתה, או, חו"ח - ליצור זעזוע ו"טראומה" היכן שהיא לא נוצרה...
ובכל מקרה, אל תדאגו בקשר לעבודתם של אנשי המקצוע. תפקידכם כהורים הוא להיות רגישים וקשובים לילדיכם מספיק על מנת לזהות סימנים מחשידים לכך שייתכן שמשהו "אינו תקין". את שאר הטיפול והבירור בעניין השאירו למי שמיומנים בכך.

מקווה שהבהרתי, ומקווה שלא נדע לעולם... (אבל אם נדע, שנדע איך ומה לעשות...)
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T