בעיניין הפילולוגיה ועוד - הריון ולידה

היי חמודה!
ראשית, מקווה שהעניין עם כן/לא הריון ייפתר בצורה משביעת הרצון ביותר, מבחינתך.
עשית כבר בדיקות? יש תוצאה חד משמעית?...

לגבי העבודה, ובכן... קצת מצער, אבל את לא הראשונה, ובטח שלא האחרונה... שנכנסה להריון סמוך למועד התחלת עבודה חדשה, שבראיון הראשון בה 'הצהירה' שהיא לא רוצה עוד ילדים. זה קורה, קרה, ועוד יקרה. אני חושבת שממש אין צורך לשתף מישהו בסיפור הקונדום או להכניס את עצמך לתהיות "מה הם יחשבו", "הם בטח יחשבו שעשיתי את זה בכוונה להימנע מפיטורים", וכו'.
כרגע זה המצב. זוהי עובדה. אם לא ירצו להמשיך את הליכי הקבלה לעבודה?... אני מניחה שזה יהיה אחרי שתעברי כבר מספר שלבים עם ההכרה בהריון הזה: קודם כל, לברר מה המשכו - הפלה? אם תחליטי שאת ממשיכה את ההריון, ומקבלת את ההתמודדות עם כל מה שזה אומר (מבחינה נפשית, תופעות ההריון, גידול 3 ילדים - ותכף נגיע לעניין הפילים והקרקס... ), הרי שתגיעי גם יותר מוכנה, בשלה ושלמה להתמודד גם עם ה"להסביר את עצמך" לבוסים לעתיד. וכשתגיע לגשר - אני מאמינה שתחצי אותו.

לגבי ילד שלישי: תאמיני אם אומר לך שזה מוכר?... (אני למשל, אחרי הלידה הראשונה הייתי בטוחה שאשאר עם ילדה אחת... )
מכירה את המשפט: "החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה מתכנן תכנונים?"...
הרעיון הוא, שאנחנו יכולים לחשוב לעצמנו כל מיני דברים, לפחד, לחשוש, להרתע, להסתכל על הדשא של השכן וכו', עד שקורה לנו משהו - בדר"כ הדבר שממנו חששנו/נרתענו/פחדנו, ומכריח אותנו להתמודד איתו.
אז איך מתמודדים עם גידול של 3 צוציקים?... באיזשהו קסם, זה פשוט קורה. אפשר להאמין לזה או לא, אבל החיים זה באמת הדבר שקורה לנו בזמן שאנחנו נורא מעסיקים את עצמנו במחשבות של "איך לעזאזל אני עושה את זה"...

חג שמח מתוקה

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T