היי לך...! - הריון ולידה

היי ויל יקירה,
(אני אמנם עדיין לא קלינאית תקשורת...) מקובל לומר שבין הגילאים שנתיים, לשנתיים וחצי זוהי ההתפתחות השפתית:
נשמעות יותר מילים ארוכות, בנות 3 הברות (עוגיה, תרנגול). עדיין יש שיבושים של מילים: למשל, במקום "ארנב" אומר "אנה" או "אנב".
הילד מפיק 300-500 מילים, כולל הטיות בסיסיות של פעלים ("אוכלים", "משחקים"), מילות יחס (ב, ל, עם), כינויי גוף ושייכות (אני, של).
הילד יוצר משפטים תלת מיליים ("אמא אוכלת בננה", "לבשתי מכנסיים ולבשתי חולצה"), משפטי שאלה ("מה זה?") ושלילה.
הילד מבין מאות מילים, ביניהן מושגי גודל (גדול, קטן), מרחב וכמות בסיסיים (אחד, הרבה).
הילד מבין הוראות מורכבות יותר, ושאלות שונות.
בין הגלאים שנתיים וחצי לשלוש חלה התפתחות שפתית משמעותית, ומתחיל חיבור המשפטים, למשל: משפטים מחוברים: "אמא יושבת ואני אוכל", ומשפטים מורכבים: "בכיתי כי קיבלתי מכה".
נשמע שמבחינת ההתפתחות השפתית בנך נמצא במקום לא רע בכלל...
לגבי שאלתך, מדובר על 2 שאלות?...
האחת היא איך לעזור לו/ללמד אותו לפתח את הדיבור.
והשנייה היא איך לעזור לו להתמודד עם התסכול.
בקשר לשאלה הראשונה, בהתאם למה שכתבתי לך בתחילה, השלבים הם ברורים, ונשמע לי שבנך מתפתח בהתאם אליהם... ובכל מקרה, הגיל הצפוי להרכבת משפטים מורכבים ומחוברים הוא בין 2.5 ל - 3, ועדיין הייתי נותנת לו "צ'אנס" להגיע להתפתחות זו לבד.
לגבי שאלתך השנייה, על התסכול (שאלת "מיליון הדולר" להורים לבני שנתיים... )
הייתי הולכת על הקו של הצבת גבולות בשילוב תמיכה והכלה.
את כותבת ש"הוא מגיב באלימות רק כאשר צרכיו לא ממלואים באותו הרגעים" וממשיכה וכותבת שהסיבות לכך הן או בגלל שהוא לא מצליח לדבר ולהסביר עצמו, או כשאתם לא מסכימים לגבי משהו...
אני רוצה להזכיר לך שאי הסכמות זה דבר מאד נפוץ ביחסים בין הורים וילדים בכלל, גם ללא תלות כלל ביכולת הוורבאלית/ההבעה העצמית.
ולכן, כפי שכתבתי קודם, ההתייחסות לנושא ההתפתחות השפתית היא בעיתה ובזמנה, ואל נא תקדימי את המאוחר.
ואילו לגבי אי ההסכמות - זה נושא שתצטרכו ללמוד להתמודד עימו. אני רוצה להציע לך 2 אפשרויות פעולה במקרה של "אי הסכמה" ביניכם לבין הפעוט:
1) במידה וזיהינו קושי מסוים של הפעוט, אפשר להקדים ולהודיע לו כי "בעוד 5 דקות נעבור יחד"... לפעילות ממנה הוא נרתע (מקלחת, התלבשות, ארוחת ערב, נסיעה באוטו למקום כלשהו, ועוד אופציות מחיי היום יום שלכם). אחרי 3-4 דקות נודיע שעוד דקה ואז נעבור לפעילות כשהפעוט כבר מוכן לכך. המשא ומתן המקדים מעניק לו תחושה שמתחשבים בדעתו, גם אם הוא עדיין לא ממש מבין את תחושת הזמן בדקות. לאחר מספר פעמים תשמעו את הקטנצ'יק בעצמו אומר: עוד 3 דקות...
2) אפשר לתת לו שתי אפשרויות לבחור ביניהן: למשל - "או שאתה מתפשט בעצמך או שאנחנו נוריד לך את הבגדים", בדרך זו הפעוט מבין שיש בידיו את האפשרות לקחת אחריות על מה שמתרחש.

בהצלחה ויל, וחג אביב שמח!
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T