שלום לכולם,
לצערי אחרי 10 שבועות הריון ללא שום חשש גילינו שזה לא יקרה, חוץ מהתמודדות עם הבשורה התחלתי להתמודד גם עם מערכת הבריאות שלנו כדי לעבור את זה בדרך הטובה ביותר.
לצערי , לא מצאתי מספיק מידע ברשת שהיה יכול לעזור לי להירגע לכן עכשיו, כשכל זה נשאר מאחורי חשוב לי לספר לכל מי שתגיע לדף זה על מה שעבר עלי בשבוע הקשה הזה: המידע שמצאתי , למי פניתי , מה עשיתי ואיך זה קורה בשטח.
אז מתחילה-
אנחנו גרים במרכז, מבוטחים בקופ"ח מכבי ( ביטוח מגן זהב) אנחנו נשואים וההריון היה מתוכנן. בבדיקה שגרתית בשבוע ה10 הרופא העלה חשש לציסטה במוח של העובר, וקיבלנו הפניה למכון US. יום למחרת נסענו למכון של מכבי ברעננה.
כעיקרון ניתן לתאם תור במכונים ישירות בפנייה אליהם אבל ברעננה ובפתח תקווה ניתן לתאם תור דרך מוקד זימון תורים. ברעננה נבדקנו ע"י 2 רופאים וד"ר אביחי רייכלר נתן לנו סיכום ובו הוא מזהה תסמונת DANDY WALKER. לא אתעמק בנוגע לתסמונת, יש עליה מספיק מידע ברשת , רק אומר שרוב הרופאים אמרו שזה משהו אקראי שנוצר פעם ב אבל כן ממליצים על בדיקה גנטית מעמיקה.
ד"ר רייכלר היה מדהים אדיב ורגיש למצב ולו המון תודה על היחס. מטיולי ההמשך שלנו שמענו עליו גם תגובות טובות מאוד מרופאים- ניתן לסמוך על דעתו.
לאחר קבלת הפניה מרופא מטפל להפסקת הריון התחלתי לחפש בית חולים. הרופא המטפל ישר המליץ ללכת לאסותא כדי לחסוך זמן המתנה.
בכל בית חולים תצטרכו לעבור ועדה להפסקת הריון בטרם יתאמו לכן תור לניתוח עצמו. ועדות מתכנסות פעמיים בשבוע , לא בכל בתי חולים!, גם לועדות יש המתנה.
שימו לב! לפי המידע שמצאתי ברשת אם הריון מעל לשבוע 12 הסיכון בביצוע ההפלה גדל, ההליך נהיה יותר מסובך ולא כל רופא רשאי לבצע זאת! כיון שהיינו כבר בסוף השבוע ה10 לא היה לנו זמן!
ממה שמצאתי ברשת ניתן לבצע הפסקת הריון באיזור המרכז בתל השומר, איכילוב ובילינסון , ובדרך הפרטית באסותא או אצל רופא פרטי.
היה לי כמעט בילתי אפשרי להשיג את בתי החולים הציבוריים.
באיכילוב לא הייתה תשובה במספר שקיבלת במרכזיה שלהם, בתל השומר אמרו לי לשלוח פקס עם האבחון ויחזרו אליי ובבילינסון נתנו לי תור רק לועדה למועד שהיה לי כבר מאוחר, וגם במקרה של בילינסון כששאלתי לאן להגיע אמרו לי : "בחצר של בנין נשים את תראי נשים מתאספות". כל זה היה נורא לשמוע בעיקר במצב נפשי בו הייתי שרויה .
פניתי גם לרופא פרטי דרך המלצה של חברה שהציע לי לבצע זאת בדרך הפרטית בבית רופאים בתל אביב בעלות של 3200 שח.לא בחרתי בדרך הזאת.
די בקלות השגתי את אסותא רמת החייל אבל גם שם לא היו תורים פנויים לשבוע הקרוב. הצלחתי להשיג את אסותא ראשל"צ ושם כן קבעו לי תור לשבוע הבא . באסותא ,גם הועדות וגם הניתוחים עצמם מתבצעים באותו היום.
הרופא המנתח של אסותא ראשל"צ הוא ד"ר איתן מרדכי. מהמידע שאספתי לגביו קיבלתי תגובות טובות מאוד. אבל, היה לי חשוב שההליך יבצע רופא שלפחות פגש אותי ולצערי, לאחר שכבר הצלחתי לתאם את התור לאסותא ראשל"צ לא הצלחתי יותר להשיג אותם טלפונית. מה שרציתי זה לנסות להיפגש עם הרופא המנתח כדי להכיר אותו ולקבל מידע אודות ההליך ובהמשך גם לבטל את התור.
דרך מכרים קיבלתי מידע שהרופא המנתח של אסותא רמת החייל הוא ד"ר טוגנדרייך דניאל. הרופא הינו רופא של מכבי ויש לו מרפאה ברמת גן ומבוטחות יכולות להגיע אליו בשעות קבלה ( 3 פעמים בשבוע שעות אחרה"צ). ישר אומר אין אליו תורים זמינים לחודש קדימה, אבל ניתן לדבר עם המזכירה ויש לו כמה שעות למקרים דחופים.
הגעתי אליו יום לפני המועד שהיה מתואם לי באסותא ראשון. אין לי מספיק מילים כדי להעביר את היחס שקיבלתי ממנו! משרה רוגע, מקשיב, איכפתי . על המקום הוא תיאם לי תור לאסותא רמת החייל למרות שאמרתי לו שאין שם למחר תור פנוי ( שימו לב ,לא כל הנשים מגיעות לכן תמיד יש מקום רזרבה שלא לומר מכסה למקרה דחוף) הוא נתן לי מרשם לאנטיביוטיקה שיש ליטול אחרי הניתוח ולכדורים שיש ליטול לפני ההליך כדי לפתוח את צוואר הרחם.יש לצום מ12 בלילה ללא אוכל שתיה עישון וכו'!
כמו כן, באותו היום נסעתי שוב למכון US כדי לוודא שאכן כלום לא השתנה בנוגע לאיבחון שלנו. נסעתי למרכז US מכבי בבני ברק ובהמלצתו של ד"ר טוגנדרייך ביקשתי להיכנס לד"ר רוני נלינגר. ד"ר נלינגר מוכר כמומחה פיענוח ובעל שם מצויין בתחום.
מזכירות של המכון היו מאוד קשובים למצבי וד"ר נלינגר קיבל אותי ללא תור , ביצע לי סקירה ולצערי אימת את הכל. המון תודה לו על תשומת ליבו ויחסו האישי והאדיב.
יום למחרת התייצבנו באסותא רמת החייל. יש חדר המתנה נעים,הועדה זה בעצם פגישה עם עובדת סוציאלית ו2 רופאים . אצלינו זה היה מאוד מהיר ורשמי רק תפסים וחתימה ,הכל היה באוירה טובה.
כיון שלנו היתה סיבה רפואית להפסקת הריון מכבי כיסו גם את עלות הועדה ( בערך 300 שח) וגם את עלות ההליך עצמו ( בערך 2000 שח)
נשים נכנסות לניתוח לפי תור חי . הניתוח עצמו בהרדמה מלאה, (שימו לב לברר זאת כשאתן תעמדו במצב כזה-בכל מני מקומות קראתי שעושים גם עם משהו מקומי או טשטוש אבל זה רק מדברים שקראתי).
קודם נערכה שיחה עם מרדים, אחר כך מכניסים מחט לזרוע עבור הרדמה ,אינפוזיות וכו'
מבחינת כאב המחט זה היה החלק הכואב ביותר וכל מי שעשתה בדיקת דם יודעת שגם זה שטויות. היחס של הצוות מאוד טוב, בעצם רק הפחד הוא הנורא ואין מה לעשות בתי חולים זה משהו מפחיד.
המלווה יכול להישאר עד השיחה עם המרדים ,אחר כך הוא חוזר לאיזור ההמתנה והאישה מחליפה לחלוק ומלווה לחדר ניתוח.
אני ממש ממש פחדנית לכן כן זה היה קשה , כאב לא היה , היה רק פחד אבל כיון שכבר הכרתי את ד"ר שינתח אותי זה קצת עזר. ממש תוך כמה שניות על שולחן הניתוחים נרדמתי.
ההליך עצמו לוקח כ20 דקות , העירו אותי בחדר התאוששות , הרגשתי שישנתי מה זה טוב!!! מתעוררים מאוד חלשים ורדומים הצוות מיד קרא לבעלי שנתן לי לשתות ישר נתנו לי סנדויץ' (-: הרגשתי כאב בטן חזק אבל לא יותר מכאב מחזור קשה שגם הוא חלף די מהר כי נתנו לי משהו להרפיית שרירים. אחרי 10 דקות העלו אותנו למחלקה, שם ניגשו אליי אחיות , שמו נוזלים נתנו עוד לשתות , ממש תוך חצי שעה כבר יכלתי להתיישב ולאכול ( ותאמינו לי רעבים מאוד אחרי צום), בהתחלה היה לי דימום די חזק בעיקר אחרי שהתיישבתי על המיטה אבל הוא פסק די מהר ואחרי כמה שעות כבר הלכנו הביתה.האחיות היו מדהימות ומאוד אכפתיות.
בבית הרגשתי עדיין חלשה ובימים ראשונים יש עדיין כאבי בטן תחתונה אבל לא נורא.
עכשיו אנחנו מרוכזים בהבראה נפשית ומנסים לחשוב חיובי שמעכשיו הכל יהיה רק טוב.
נשים יקרות הלוואי ולא תצטרכו את המידע שנתתי כאן אבל אם כן תקשיבו לאינטואיציות שלכן,חשוב שתדעו בפני מה אתן עומדות מי הרופא שיטפל בכן מה שחשוב שתצאו מהכל עם מינימום טראומות נפשיות ושתוכלו מהר להמשיך קדימה
אני מאמינה שהכל יהיה רק טוב
אסור לחשוב אחרת,אחרת לא יכול להיות!!!