התפרצויות בכי... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • היי שרוני

    רציתי להתייעץ איתך לגבי כרמלי שלי

    בעבר סיפרתי לך שהיא בוכה המון, הרבה מעבר לכמות סבירה של ילדה בגילה
    היא ממש משתמשת בבכי ככלי לנסות להשיג דברים שהיא רוצה/ לבטל דברים שאינה רוצה
    זה מגיע למצב של מעגל שבו היא בוכה, אני מנסה להתעלם מהבכי עצמו ו"לגעת" רק בנושא המדובר, היא בוכה יותר, עושה סצינה רצינית, אני מגיעה למצב של התחלת איבוד סבלנות, כשהיא ממשיכה לבכות, אני מתעצבנת כבר.
    והקטע הכי מדהים הוא שהיא מסוגלת להתחיל לבכות ותוך עשר שניות להפסיק

    זה יכול להיות כל דבר שיגרום לה לבכות

    לדוגמא היום בערב לפני השינה, אחרי ארוחת ערב, היא החליטה שהיא רוצה להכין פופקורן במיקרוגל, אמרתי לה שאני לא מרשה לאכול לפני השינה פופוקרן ושזה יחכה למחר, מיד היא התחילה בבכי הסצינה שלה (אני מבדילה בין הבכי האמיתי לבכי הסצינה על ידי כך שבבכי הסצינה היא עוצמת עין אחת בבכי והשניה נותרת פתוחה ובבכי אמיתי היא עוצמת את שתי העיניים)
    ניסיתי להסביר לה שהגיעה השעה לישון ושפופקורן מלא שמן ומלח לא יועיל בשעת לילה שכזו
    היא פשוט התעלמה מההסבר והמשיכה בבכי שלה
    עד שאמרתי לה "כרמל מספיק, תכנסי למיטה, די"
    היא נכנסה למיטה ואחרי כמה דקות נרדמה תוך כדי התבכיינות...

    אין זה קשור ללידה של ניצני, אם את זוכרת דיברתי איתך על הבכי יתר שלה כבר בסוף שנת הלימודים הקודמת שהתלבטתי לגבי העברת בית ספר או לא...
    כך שעדיין לא הייתי בהריון אפילו כשזה התחיל...

    אני כבר ממש אובדת עצות

    אשמח לעזרה
1 תגובות
עמוד 1
  • טלטול יקירתי ,
    לא זכור לי שבירכתי אותך ללידה... קבלי ברכות חמות ומתוקות להולדת ניצן, ומי יתן שתאיר, תניץ ותסמן התחלת פריחה חדשה בגנכם...

    ראשית יקירתי, גם אני לא חושבת שיש להתנהגות זו קשר ישיר להולדתה של ניצן והצטרפותה למשפחתכם. אבל כן יכול להיות שהלידה והשינויים הנובעים ממנה, האיצו והקצינו התנהגות זו של כרמל.

    שנית, את מתארת דפוס התנהגות אופייני של כרמל. זהו דפוס התנהגות שבו היא משתמשת (לדעתך - ממה שאני מבינה) במודע, ביודעין שדפוס זה משמש אותה.
    מעבר להכל, ייתכן שיש פה חוסר ידיעה/יכולת להתמודד עם תסכולים שמזמנים לה החיים. היא ניסתה במשך כמה זמן ובמספר סיטואציות את דפוס הבכי - וכנראה ראתה שזה מצליח. כך היא קיבלה חיזוק לשימוש בדפוס זה. כיום - בין אם זה ע"י התעלמות מצידך, רוגז ואיבוד סבלנות, היא נתקלת בתסכולים נוספים, שייתכן שיביאו להגברת הבכי... וכניסה של שתיכן למעגל סגור.
    מה לדעתך גורם, בסופו של דבר, להפסקת הבכי? (או בקיצור, איך את רואה את המעגל נפרץ? - האם היא מוצאת תעסוקה במשהו אחר? איתך? לבדה? עם אדם אחר חוץ ממך? - בעלך? אחותה? מישהו אחר?)
    שינוי דפוסים התנהגותיים הוא תהליך שדורש סבלנות. כך גם הרחבת "סף התסכול". ניתן לעשות זאת (בפרט אצל ילדה בגילה של כרמל - גיל ביה"ס היסודי, לא?...) אך ממליצה לעשות זאת בליווי מקצועי.

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה