שרון, אכתוב גם פה, אשמח לתגובה ממך - הריון ולידה

אויי...
עצובב....
ראשית, את כותבת ש"תכתבי גם פה". אם כתבת במקום אחר, אני מתנצלת אך לא ראיתי. ובכל מקרה, טוב שהפנת את השאלה גם פה, היא חשובה ובהחלט ראויה לכל התייחסות.

הייתי רוצה שתקראי קצת בקישור הזה:
התעללות רגשית בילדים/www.betipulnet.co.il/lexicon
זה מתוך הפורטל "בטיפולנט".

שנית, עם כל ההבנה למצב הלא נעים, הקשה ומעורר חילוקי הדיעות - בגלל שמדובר באח או אחות, אני חייבת להנחות אותך שמבחינה מקצועית, עלייך לעשות את ההפרדה בין היותו של ה"חשוד" במעשים אדם שקרוב לליבך לבין היותם של החשודים כקורבנות, ילדים קטינים חסרי ישע וחסרי כלים להתמודד עם מצב שכזה בצורה עצמאית.
כפי שתקראי בקישור הנ"ל, התעללות נפשית/רגשית כפי שהתחלת לתאר כאן (ולפי דברייך יתכן שאין זה מסתכם רק בכך, אלא קיימת גם התעללות פיזית) נחשבת להתעללות לכל דבר ועניין, ולה השפעות קשות ולטווח הארוך על ילדים.
החוק במדינת ישראל אומר שכל החושד/יודע על מקרי התעללות בקטינים ואינו מדווח על כך, הוא שותף לדבר עבירה.
לכן, אף מבחינה חוקית - עלייך "לעשות עם זה משהו".
בוודאי שלא להשאיר זאת כך. בוודאי שלא לתת לרגשות הקירבה משום שמדובר בבן/בת משפחה קרובה, לגבור על הצורך הראשוני לסייע לחסרי הישע, עד כמה שניתן.
יותר מכך: את כותבת ש"המצב מחמיר". זוהי אינדיקציה נוספת לחומרת העניין. אם היה מדובר על מקרה חד פעמי, או מספר מקרים שקרו בעבר וחלפו, עוד ניתן היה לחשוב האם, וכיצד, והאם בכלל "להעיר" משהו מהעבר.
אבל את כותבת שזה בפירוש קורה כאן ועכשיו - ודרגת החומרה הולכת ועולה.
אל תמתיני.
ודבר אחרון:
יהיו כאלו שיתווכחו איתי. יהיו כאלו שלא יסכימו.
אבל,
אני מאמינה גדולה בזה:
אדם שרע לו - עושה רע לאחרים
הזעיקי עזרה במיידית.
כנראה משהו מאד רע עובר על האח/ות המתעלל. עזרה שתגיע לילדים, תעזור גם לו/לה.
אז לאן לפנות? לכל אחת מהאפשרויות הבאות:
לע. סוציאלית במח' רווחה במקום מגוריו/יה של האח/ות.
למסגרות החינוכיות של הילדים (יועצת ביה"ס? מנהלת גן? ליווי פסיכולוגי/התפתחותי במעון/גן?)
לקופ"ח שלך (רופא הילדים/אחות ט. חלב/אחות כללית/רופא משפ')
לשתף באופן פרטי איש מקצוע (פסיכולוג/מטפל משפחתי) - ואז הטיפול יהיה יותר דיסקרטי ואף מהיר ויש סיכוי שפחות דרמטי, למשל: יש פחות סיכוי שיוציאו את הילדים מביתם לפני שיסתיים כל הבירור והטיפול בעניינם. אבל זה יותר יקר.
שיהיה בהצלחה בהכל, מכל הלב.
אנא עדכני בהמשך השתלשלות הדברים.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

תודה

דיברתי על זה, http://www.yoledet.co.il/forum/topic.asp?TOPIC_ID=194719
ורשמתי פה כי חשבתי שאולי לא תראי שם

אז קודם כל, תודה על ההתיחסות

לא כל כך הבנתי לאן להכנס בקישור שנתת
יש אפשרות לפנות למי מהגורמים בעילום שם? ככה שזה לא יתגלה מי המתלונן, אבל עדיין התייחסו לפניה?

ומה הסיכוי שיוציאו את הילדים מהבית?
ומה קורה עם ילדים שמוציאים אותם מהבית?
לתקופה קצרה של בירור העניינים (אם יש דבר כזה בכלל) או אולי לצמיתות?

שוב תודה.

נ.ב. עוד שאלה. אם אני אפנה אלייך למייל, וכמובן אזדהה, זה אומר שאת תיהי מחוייבת לדווח? בלי קשר להחלטה שלי?
הא, מצאתי את הקישור, תודה.

חמודה ,
זוהי לשון חוק חובת דיווח:
"היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח בהקדם האפשרי לפקיד הסעד או למשטרה, העובר על הוראה זו דינו מאסר 3 חודשים. הורה או איש מקצוע (רופא, אחות, עובד סוציאלי, שוטר וכיוב') שלא ידווחו - יידונו ל 6 חודשי מאסר".
לגבי הוצאת הילדים מהבית: המציאות במדינה שלנו מראה, שהחוק עובד לאט. מיד עם התקבל הדיווח, מעורב חוקר/ת ילדים ונוער, שתפקידו להכנס לתמונה ולחקור את המשפחה. לצערי, במציאות של היום, מספר חוקרי הילדים והנוער הוא מועט, מועט מידי, ותהליך כניסתו של חוקר למשפחה שנחשדת כמקרה התעללות הוא איטי. לעתים חולפים חודשים רבים עד כניסת החוקר.
www.police.gov.il - האגף לחקירות ולמודיעין - חטיבת החקירות, יתנו לך מידע נוסף.
לגבי שאלתך האחרונה:
ככל הנראה, כן . אבל אני יכולה להבטיח לך שלפני שאעשה זאת (בשיתוף מלא שלך. איני מתכוונת לעשות דבר ללא ידיעתך המלאה.) אתייעץ עם עמיתה שלי, המתמצאת יותר בהליכים ובתהליכים של עניין עדין זה (היא עובדת במקום שנקרא: "שירות מבחן"). רק לאחר התייעצות והבנת הדרכים האופטימליות לדיווח במקרה שכזה, אדווח (שוב, בשיתוף שלך).
את ההתייעצות אוכל לעשות רק ביום א'.
תוכלי לפנות אלי עוד לפני יום א', אם ברצונך לספר, להתייעץ או להיתמך. אשמח לעשות את כל אלו.
חיזקי ואימצי, דרוש אומץ לא מועט כדי להתחיל תהליך של פריצת מעגל האלימות וההתעללות, שאליו מתלווה הילת ה"סוד הגדול".

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

בוקר טוב ,
מה שלומך?

1) אין זה משנה אם מדובר על ידיעה חד משמעית על התעללות בקטינים, או על חשד "בלבד". יש לדווח ברגע שיש איזשהו רמז על קיום מעשים בלתי חוקיים הנעשים בקטינים חסרי ישע. התעללות בקטינים היא לא חוקית במדינת ישראל. ומדברייך עולה בבירור שמדובר על יותר מ'חשד'.
2) האפשרויות העומדות בפנייך הן: פקידת סעד במחלקת הרווחה בעירייה/מועצה או המשטרה. היתרון של פנייה לפקידת סעד הוא בכך שנתונה לשיקול דעתה האפשרות של פנייה למשטרה. היא יכולה להחליט לפנות או לא לפנות, בהתאם לשיקול דעתה.

בהצלחה בכל החלטה.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T