נשמע לא קל להתמודדות...
וגם אני אשמח לשמוע מה אמרה לכם היועצת הפדגוגית של הגן בקשר לעליית מפלס האלימות בגן.
תראי, על פניו זו נשמעת לי כמו התנהגות שתואמת חוסר יכולת של מעיין להכיל/להתמודד עם תסכול.
וזה דווקא כן מתחבר לי עם "בעיית קשב וריכוז". לא יודעת אם קראת את הודעתי על אבחונים בילדות, אבל בגיל 3 רק מתחילים לערוך אבחון ראשוני, ובכל מקרה, האבחון אינו מוחלט ואינו מושלם (ובטח ובטח שאינו קבוע. ז"א - דברים בהחלט יכולים להשתנות עד גיל 5, 6 ואף מאוחר יותר) עד
לפחות גיל הכניסה למסגרת מערכת החינוך.
עם זאת, אני מבינה שכן ערכתם אבחון ראשוני שכזה, ובו התגלה שקיים איזשהו קושי ביכולת להתמקד ולהתרכז.
ראשית, כבר חזרתי על כך בהזדמנויות שונות - אבל
זה יכול להיות תואם גיל. מעיין עדיין לא נמצאת בגיל שבו ניתן לקבוע בוודאות שקיים קושי בקשב ובריכוז. ילדים בגילה של מעיין נמצאים על רצף מבחינת היכולת שלהם לקשב וריכוז. הרצף בגיל הזה הוא רחב מאד. ילדים שמוגדרים (לאחר אבחון ראשוני) כנמצאים בקצותיו של הרצף הזה, הם אלו שבעלי הפוטנציאל (או הסיכון) להימצא כלוקים בהפרעת קשב וריכוז בגיל מאוחר יותר, ולאחר עריכת בדיקות מקיפות ויסודיות יותר (בדיקת רופא התפתחות, נוירולוג, בדיקת TOVA ממוחשבת, ומענה על שאלונים על תפקוד במסגרת לימודית ותפקוד חברתי).
אני חוזרת, כרגע לדעתי מדובר על חוסר יכולת להתמודד/להכיל תסכולים.
אני מציעה שבשלב ראשון תתמקדי בבחינת סוגיה זו - של התסכולים.
ערכי טבלה יומית (כל יום - למשך השבוע הקרוב) ובה תעקבי (פשוט תצפי על הילדה שלך) אחר 2 דברים:
א. מה היה האירוע? (מה "לא מצא חן בעיניה"? האם זה שהודעת לה על שעת מקלחת קרבה? קראת לה לאכול? היא שיחקה עם יובל ופתאום "משהו קרה"? אם כן, מה קרה? - כן, זה דורש מעקב צמוד למדי... אבל זה הצעד הראשון להצלחה בהפחתת ההתנהגות שלא מקובלת עליכם ומקשה עליכם, ועליה)
ב. מה הייתה התוצאה? מה קרה לאחר אותו "אירוע" שעליו צפית בסעיף א'?
אלו 2 הדברים שאני מבקשת שתעשי. זה יעשה לנו קצת סדר בדברים, ואולי תדעי סוף סוף מהו אותו "
כשמשהו לא מוצא חן בעיני מעין היא מכה אותנו או ניגשת ומכה את יובל - לא על כל דבר, לא כל פעם"...
ערכי רישום של כמה ימים-שבוע, וכתבי לי שוב.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T