שאלה "טפשית"? - הריון ולידה

היי ,
קודם כל, אצלי ב"בית" () אין שאלה שהיא "טיפשית". כל השאלות מקובלות, נכונות (כי אם זה נכון למי ששאל - אז זה נכון.) וחשובות. התנאי היחיד לקבלת תשובה הוא שימוש בלשון שמכבדת את מי ששאל ואת מי שעונה. כל עוד מדובר בשאלות שהן חשובות בעיני מי ששאל אותן, והן נשאלות בצורה עניינית וללא ניבולי פה (ומקלדת) - מקומן עמנו והן ראויות למקסימום ההתייחסות הקיים.

... ולענייננו:
1. האם להתעקש איתו?
האם תהליך הכנת הבקבוק ע"י בעלך מטריד אותך? כשממלאים את הבקבוק עד הסוף וזה נשפך, זה מרגיז אותך? כל התהליך הארוך שבו הילד מעורב, משלב מילוי הבקבוק, קביעת גובה המילוי, הכנסה למיקרו ותיכנותו, הוצאה ובדיקת החום, סגירה ושוב בדיקה.... האם זה מרגיז אותך?...
אני קוראת שהתשובות לשאלות האלו היא - כן.
אז להתעקש.
אולי כשאביו מכין איתו את הבקבוק, זה מקובל על שניהם ומשרת את שניהם (איני יודעת איך, אבל זה כנראה איכשהו משרת גם את בעלך, אחרת הוא לא היה משקיע בזה זמן רב כל כך בשעות הקטנות של הלילה...), אבל את בפירוש יכולה להחליט שזה לא מתאים לך, אין לך סבלנות לזה, ולא מקובל עלייך שילדון בן 3 ינהל מן "טקס" של הכנת בקבוק, כולל שפיכת הנוזל (ואז מן הסתם צריך לנקות אחריו...) ומעקב אחרי שלבים מדויקים (למלא, להכניס למיקרו, לתכנת, להוציא, לבדוק, לסגור, לערבב, שוב לבדוק...) - אצלך במטבח.
אז לעמוד מאחורי ההחלטה שלך שזה לא מתאים לך ולא מקובל עלייך. במוקדם או במאוחר, בנך יתרגל לזה. הוא ימחה קצת על "רוע הגזירה", יבכה קצת ויעדיף שאביו יכין לו את הבקבוק.
ואז?.... מה יקרה?...
לדעתי, המקסימום שיכול לקרות זה שהוא יוותר על הבקבוק של הצהריים, כי הרי אביו לא נמצא בצהריים בשביל להכין לו כרצונו... או שהוא פשוט יקבל את זה שאת מכינה את הבקבוק שלו בדרך שונה מאביו.
2. לא. את לא סתם "לחוצה" מזה. יש פה איזשהו מאבק כוחות בינך לבין הילד. מאבק כוחות הוא מצב קונפליקטואלי. מצב קונפליקטואלי הוא מצב לא נוח, מטריד ואף מלחיץ.
3. מסכימה איתך שזו השתלטות. השתלטות בהכרח תביא למאבק כוחות. הוא רוצה משהו מסוים בדרך מסוימת, ואת לא מסכימה. איך להפסיק את זה? ראי תשובתי לשאלה מס' 1. התחילי בשעות הצהריים שיותר נוחות ופחות מפריעות לשאר בני הבית.


שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

תודה יקירתי עזרת לי מאוד
בסופשבוע שלי עם הילדים (ממחר) אני אנסה "לגמול" אותו מזה בלי שבעלי יתערב (אני מקווה לא לגרום לו נזק נפשי מהגמילה...)

"נזק נפשי" את בוודאות לא תגרמי לו...
מה שכן, כמו שכתבתי לך בתשובתי הקודמת, הוא כנראה יבכה, ימחה, ישתטח, ידבר לא יפה אלייך, ושאר "פנינים" של ילדון בן 3 שחושב שדברים צריכים להיעשות לפי רצונו, אבל הם נעשים בדרך אחרת, למורת רוחו הגדולה...
זה בסדר. התכונני לזה, וכשזה יבוא, נסי לקבל את זה בהבנה.
הרי הוא רוצה שהדברים ייעשו בדיוק כך! ואיך את 'מעזה' לשנות לו את הסדר?...
פעם, פעמיים, שלוש, ארבע... אולי יותר, אולי פחות. נסי להסביר לו תוך כדי את ההיגיון שלך. את לא מוכנה להכין את הבקבוק כמו אבא, את מוכנה להכין לו בדרכך שלך. הוא יכול לצפות במעשייך בזמן שאת מכינה את הבקבוק, אבל את היא זו שמוזגת, מחממת, בודקת, סוגרת, וכו' וכו'.
אם מתאים לו וטוב לו - יופי!!!! אם הוא לא מוכן - זה גם בסדר. (האם יש לו באמת צורך ממשי בבקבוק של הצהריים? ושל הלילה? רוב רובם של בני ה - 3 שאני מכירה, כבר נגמלו מזמן מבקבוק בשעות הצהריים, ורובם הגדול - גם בלילה. אבל זו רק הערת ביניים שלי.)
דיבור בטון אסרטיבי, מבין את מקומו אך שומר על גבולות יכולותייך ונכונותך להיענות לבקשותיו - בסופו של דבר יגרום לשינוי המיוחל, כך אני מאמינה.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T