שרון - שאלה - הריון ולידה

ציקי ,
כבר המון זמן אני רוצה לתת לך חיבוק (אמיתי לגמרי, לא וירטואלי...) על דרך ההתמודדות שלך עם נוכחותה של חמותך בביתך.
אני יכולה לומר לך בוודאות, שעצם שהותה ומגוריה עמכם (וזה ממש לא אישי, הרי איני מכירה אותה כלל... אלא ברמת העיקרון - מגורים של חמות מצד האישה או מצד הבעל ביחד עם זוג החי כמשפחה שלמה, זו תמיד סיבה לקונפליקטים, איך שלא יהיה), זו כבר סיבה מספיק טובה בשביל לחוות התמוטטות קולוסאלית במובן כזה או אחר (), ולך מגיעה כל ההערכה על דרך התמודדותך עם המציאות הזו .

ולענייננו...
את מתארת בעצם, מצב של "מסרים סותרים" בבית, בהתנהלות מול אדיר, שהוא, כזכור, ילדון בן שנתיים וחצי...
אני רואה זאת בכמה רמות:
יש את רמת ההבנה של הילד, שמבין שממך הוא מקבל מסר אחד, אבל בו זמנית הוא יכול לקבל מסבתו מסר אחר, סותר את שלך.
יש את הרמה שלך, כהורה, שמצדך מעבירה מסרים מאד ברורים וחדים, אבל מביטה בהשתאות כיצד המסרים שלך נמוגים מול המסרים (ה"קלים יותר לעיכול" - עבור אדיר) של חמותך.
ויש את הרמה של חמותך, שכנראה פועלת כפי שפועלת (מעבירה לאדיר מסרים סותרים לשלך) משום ש"יוצא לה משהו מזה". אני מנחשת שמה שיוצא לה מזה זו איזושהי תחושה טובה שנובעת מכך שב"משחק" החינוכי הזה, היא יוצאת ה"טובה" (זו שמאפשרת לאדיר את מה שהוא רוצה באותו הרגע), זו שלא אומרת את ה"לא" - בקיצור, זו שאדיר פונה אליה ב"מצוקתו" שנובעת מעצם האיסורים שלך.
והנה לך קונפליקט - "מלחמת כוחות" בינך לבין חמותך.
האדם היחיד שמצב זה מבלבל אותו, הוא אדיר שעדיין לא נמצא ברמת ההבנה המספיקה (מבחינה קוגניטיבית גרידא) בשביל להפעיל שיקול דעת משל עצמו, ולכן פועל כפי שמצופה מבן גילו - במניפולטיביות, או כפי שאת קוראת לזה, "פינוק".
האמת היא שהוא מבולבל. כ"כ הרבה מסרים סותרים ביום אחד... את לא היית מתבלבלת?...
הבלבול הזה, אם הוא זמני ואינו נמשך זמן רב, כפי שקורה ברוב המשפחות, שבהן מתראים עם הסבים/סבתות בעיקר בסופי שבוע וחגים - אינו מזיק, משום שרוב הזמן ההורים הם אלו ש"נותנים את הטון החינוכי", ומעט פריצת גבולות בסופי השבוע ובחגים באמת אינה מזיקה, בטח שלא נזק בלתי הפיך.
אבל אצלכם בבית זה אחרת. אצלכם בבית החמות גרה, ומתקיים מאבק יומיומי על "מי יתן את הטון החינוכי השולט" כלפי אדיר.
צאי מתוך ההבנה שמי שסובל בסופו של דבר מהמאבק בינך לבינה (וברור לי שהמאבק הזה נכפה עלייך... את לא רצית בו) - זה אך ורק אדיר.
אתן שתי נשים בוגרות, שגם אם תסבלו מאד מהמאבק ביניכן, הרי שבסופו של דבר תתגברו, משום שברשותכן משאבי נפש, הבחנה, הבנה וקשר למציאות - בוגרים, בשלים.
לא כך אדיר. המאבק הזה בעצם מתנהל על הגב שלו.
אני לא רואה דרך אחרת, אלא לדבר איתה כשתי נשים בוגרות, ולהסביר לה שמאבק הכוחות הזה פועל לרעת אדיר, ולטובתו, ורק לטובתו - רצוי מאד שיפסק.
החליטו ביניכן (שתפי אותה!) על המקומות של הויתורים הקטנים - אולי סוכריה שסבתא תתן אחרי שאכל את מה שהכנת לו לא. ערב, אולי סיפור שסבתא תקרא אחרי המקלחת...
ואז יהיה מקום גם לגבולות - שאת שמה, גם לויתורים - שאת מעניקה לו בכך שאת אומרת לו "אחרי א. ערב, לך לסבתא, יש לה הפתעה בשבילך...", וגם לפינוקים הקטנים שלה שעכשיו יהיו לגיטימיים מבחינתך, ומקובלים על כל הצדדים.
יצא ארוך... מקווה שסייעתי. לשאלות נוספות, אני כאן.


שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

תודה רבה שרוני