רציתי לפרוק עול - הריון ולידה

יש לי 2 ילדים מקסימים מאוד ואני אוהבת אותם הכי הכי בעולם.
העיניין הוא שלכל אחד יש בעיה וכביכול נתנת לטיפול, אבל התהליך הוא ארוך מאוד.
1. בני הבכור נולד אלרגי לחלב. הוא לא עלה במשקל היה מתחת לאחוזון השלישי (גם היום הוא באותו האחוזון). עד גילו על האלרגיה לקח איזה חודשיים ועד עז האשימו אותי שאני אמא רעה שלא מאכילה את בנה. היינו איזה שנה וחצי מעקב באשפוז יום. היינו באים לשם רק כדי להשקל ולקבל האשמות שאני לא מספיק מאכילה את הילד.
בנוסף בגיל שנה עד שנתיים היו דלקות אוזניים חוזרות מידי חודש וטיפול אנטיביוטי...
בגיל שנתיים דלקות האוזניים פסקו כמעט לגמריי והאלרגיה עברה לגמריי.
היום הוא בן 3 מפותח פיזית באופן יומא מן הכלל, אבל הוא מטופל אצל קלינאית תקשורת בגלל בעיות דיבור. ידענו שהשמיעה שלו נמצאת בטווח הנורמה אבל לכיוון הנמוך. אתמול הוברר שיש לו בעיות שמיעה באוזן אחת.
2. ביתי הקטנה נולדה לפני כשנה. הבכור קיבל אותה מאוד יפה.
כשהיא נולדה היתה לה פזילה בעין ימין. אמרו לנו שעד גיל חצי שנה זה נחשב לנורמאלי. בגיל 8 חודשים בדקנו את נושא הפזילה שלא עברה והתברר שבעין ימין נשארו לה שרידים מהתקופה העוברית שהיו אמורים להעלם לקראת הלידה. נשארו לה בעין ימין כלי דם שגרמו לקאטארקט ולפזילה. בגיל 10 חודשים היא עברה ניתוח רציני וכיום היא מרכיבה משקפיים, מקבלת 3 פעמים ביום טיפות ועלייה לענוד רטייה במשך זמן רב ככל הניתן על העין הבריאה כדי לאמן את העין השנייה.

פשוט הכל יעבור מתישהוא אני יודעת, פשוט אני מתחילה לאבד כוחות. יותר מידי בעיות בבת אחת. גם אני מטפלת לבדי בסבתי (בת 80), אין לי אמא שיכולה לתמוך בי ולייעץ או כל דבר שאמא עושה..... ובנוסף אני גם עוזרת לחמותי שאיבדה את בעלה לפני כמה חודשים. בעלי עובד מהבוקר ועד הערב. ואני מרגישה שכל העוול נמצא עליי.

אני מתה לצאת לעבודה. אבל איזה מקום עבודה ייקח אותי אם פעם בשבוע אני הולכת עם בני לקלינאית תקשורת ופעם בשבועיים עם הבת לבדיקת עיניים.

אני פשוט צריכה עידוד.
צריך רק לחייך!