סוגיית משככים/זרזים מלאכותיים בזמן-לידה...הרהורים - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • לשרון ולשאר הנשים,אימהות,בנות...
7 תגובות
עמוד 1
  • לא כ"כ ברור לי למה החלטת לפרסם הרהורייך אלו דווקא בפורום זה. אני בטוחה שבפורומים השכנים יענו לך יותר בנות.

    ולענייננו - מציעה לך כל עוד את מגיעה לבית היולדות (שהוא בד"כ מח' או מתחם בבית החולים) במחשבה זורמת תעשי לעצמך את הדבר הנכון ביותר.
    אני לא יכולה לספר לך כמה צירים כואבים - כי מעולם לא חוויתי אותם.
    אני כן יודעת שאם תגיעי בהחלטה מהבית שאין שום סיכוי למשככים למיניהם ואז יכאב לך נורא נורא נורא נורא ההחלטה כן לקחת תהיה לך גם קשה יותר ומעבר לזה - תחושי רע מאוד עם עצמך שלקחת ולא הצלחת לעמוד בכאב הזה...

    ובכל מקרה - הלידה נראית אומנם הדבר הכי מדהים וחשוב וגדול, תכלס - זה "רק" כמה שעות. אומנם משמעותיות לך ובעיקר ליילוד - אבל החלק החשוב יותר הוא מרגע הלידה ולמשך כל חייך לגדל ולהיות עבור היצור הקטן הזה שנמצא בתוכך כעת. וזה באמת הדבר החשוב ביותר.

  • לינבר
  • מרווה
    תודה שחלקת איתי, ועם שאר הבנות את הרהורייך, והזכרת לכולנו איך נראים ההרהורים, המחשבות, החששות והלבטים המאפיינים טרום לידה (לדעתי, כל לידה. יש כאלו שיגידו: "במיוחד טרום-לידה ראשונה". באופן אישי, חוויתי הרהורים ולבטים אלו גם לפני לידתי השלישית... ).
    גם אני מאמינה בחיבור הבל יינתק שבין הגוף לנפש.
    ועוד יותר אני מאמינה ביכולותיה של אישה. כל אישה. הלידה - שייכת לאישה. ולא משנה עד כמה ישלוט המודל הרפואי בחיינו, הלידה, מעצם היותה תהליך טבעי-נשי המוכתב ע"י גורמים ביולוגיים-גנטיים עתיקי יומין החרוטים עמוק בתוך ה - DNA הנשי - לידה זו שייכת רק לאישה.
    תראי, בשלושת לידותיי סירבתי להתיישב בכסא גלגלים מיד לאחר הרישום בחדר הלידה.
    למרות שהביאו כיסא, התעלמתי ממנו, ולמרבה הפלא אף אחד לא הכריח אותי לשבת בו...
    אני יכולה אף לספר לך, שמתוך 3 לידותיי, 2 עברו ללא כל שימוש במשכך כאבים מכל סוג שהוא, ולא במזרז לידה. ז"א, 2 מתוך 3 לידותיי היו טבעיות לחלוטין, למרות שהתקיימו בחדר לידה כשר למהדרין (בבי"ח "מאיר"... ) לפי אותו מודל רפואי מפורסם...
    מה שאני מנסה לומר לך, זה בעצם שכיום במדינת ישראל בדומה למדינות מערביות אחרות, נשים אמנם יולדות בבתי חולים בחדרי לידה מודרניים ומאובזרים היטב, אך עדיין קיימת הקשבה לרצון ההולך וגובר ללדת בדרך טבעית, עם כמה שפחות התערבויות מלאכותיות, ובכל מקרה, מילת המפתח היא הקשבה מצד הצוות, לרצונותיה של האישה.
    מצד שני, בדיוק כפי שכתבת, הלידה בחדרי לידה מודרניים בהחלט מצמצמת אפשרויות לאסונות, לא עלינו, שעלולים לקרות, ואכן קורים בסבירות גבוהה בלידות טבעיות לגמרי, אם כי בסביבות פרימיטיביות משהו... (במדינות יבשת אפריקה השחורה, למשל) כך שלא כ"כ נכון לבטל לגמרי את יתרונות המודרניזציה והקידמה בחדרי הלידה המערביים...

    בכל מקרה .
    תני לעצמך מקום להרהורים אלו. קבלי אותם, התחבטי בהם. הם יסייעו לך להגיע מוכנה יותר ללידה. ומעל הכל - את נמצאת לפני לידה ראשונה. מותר לך להתרגש, להתחבט, להתלבט, לא לדעת בדיוק מה נכון, מה טוב, מה יועיל, כמה יכאב ומתי זה ייגמר.
    מותר לך.
    זה בסדר.
    אלו תחושות לגיטימיות, טובות, ובמקומן.
    זו החוויה שלך, היא אישית ומיוחדת רק לך. היי איתה.
    אשמח אם תשתפי אותי עוד.
    אחזיק אצבעות שיהיה לך קל וחווייתי, בדיוק כמו שאת רוצה.


    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
  • מרווה,
    גם אני מאמינה בגופנפש שחד המה ללא שום הפרדה.

    יש בתי חולים שמאפשרים להביא דולה מבחוץ, יש כאלה שיש להגדירה כאם אחות דודה וכו' ע"מ שיאפשרו.....
    ברוב בתי החולים יש הקשבה לאשה שבאה, אני חושבת שזה תלוי בעיקר בצוות שמלווה אותך בלידה
  • לינבר
  • מרווה ,
    תודה על מילותייך,
    ו-אין בעד מה תמורת תודתך. הרי (גם) בשביל זה אני כאן...

    מאחלת לך הצלחה רבה בשלבי סיום לימודייך!
    אגב, כמטפלת ומאבחנת במקצועך, את ודאי יודעת שחלק גדול מאד מהצלחת הטיפול נבנה ממש ברגע בו ה"מטופל" מחליט שהוא רוצה את הטיפול, את החיזוק.
    לכן, מאד מובן לי שפנית לפה כי רצית להתחזק, רצית לקרוא את הדברים, ואכן - לקחת אותם לכיוון המעצים, כדברייך...

    שרק יהיה טוב, ויסתיים באושר ענקי...

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
  • לשרון
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה