שיניתי: רוצים את אבא...:) - הריון ולידה

אני מבינה את מצבך שהוא לא ממש קל
.
סליחה שאני מתערבת בתחום שלא שלי, אבל אני רוצה לנסות לתת לך פתרון.

לפני שבעלך נוסע, הילד צריך להבין שאם את קמה אליו בלילה זה גם בסדר.
אז אולי במשך יומיים - שלוש ברצף, תקומו שניכם ביחד ותגידו לילד שגם אמא פה...
ביום שאחריי תזכירו לו את זה בבוקר. וביום השלישי אבא יעמוד המהצד ורק האמא תיגש אליו. ביום הרביעי אבא יעמוד מחוץ לדלת ורק אולי ישמיע את קולו שהילד יבין שאבא בסביבה ורק האמא תיגש אליו. וביום החמישי אבא בכלל לא יקום ורק האמא תיגש.

בהתחלה הגדול יכול לבכות אבל לא לוותר לו. הוא חייב לקבל את העובדה שגם אמא יכולה לגשת אליו. האבא צריך להראות לו שזה בסדר וממש לעודד את העיניין.

עוד רעיון - תעשו תורנויות של מי שייגש אליו בלילה. תעשו טבלה ביחד עם הילד עם מדבקות של חייכנים בכל מיני צבעים. שבוע רק אמא ניגשת ושבוע רק אבא.

שווה לנסות....

מקווה שעזרתי.

בנושא המיגרנות אין לי מושג.
צריך רק לחייך!

בוקר טוב
שימי לב לכותרת שנתת לשאלה שלך: "אוהבים את אבא"...
אני שואלת את עצמי, האם למילה "אהבה" כאן יש קשר לנושא?...
את מתארת הרגל שנרכש ע"י הבן הגדול, בעקבות נסיבות החיים (ההיריון השני שלך, היותך כבדה ועייפה, הקושי שלך לקום בלילה, המיגרנות שאת סובלת אח"כ...).
בכך שאת מסגלת לעצמך את השימוש במילים "אוהבים את אבא" בצמידות לתיאור ההרגל הזה, את בהכרח יוצרת קושי רגשי אצלך. מכיוון שאם "אוהבים את אבא", אז מה? לא אוהבים את אמא?... ומכאן הדרך קצרה לקושי שאת מתארת, אם וכאשר אבא נאלץ להיעדר למספר ימים מהבית, כפי שקורה גם במשפחות הכי טובות...
אני מציעה, קודם כל, לוותר על השימוש במילה הכל כך טעונה רגשית הזו: "אהבה", ולהבין שמדובר על הרגל שנרכש עקב נסיבות חיים שתיארת כל כך יפה.
מעבר לכך, הייתי בהחלט הולכת עם הכיוון שהציעה אילנה. הוא נשמע לי נכון ומדורג בצורה שתקל על קבלת השינוי.
מציעה לצרף לכך "טבלת מעקב" שתקל עליכם, ההורים, לעקוב אחרי השינוי. לרשום בטבלת המעקב (לפי שבוע/יום) כיצד הילד מקבל את נוכחותך כאשר גם אביו נמצא, כאשר אביו מרוחק, כאשר אביו מחוץ לדלת, כאשר הוא רק שומע את קולו, וכאשר אינו נוכח כלל.
זהו בהחלט תהליך, וכמו בתהליך - הוא דורש מעקב, ניטור, הבנה "מה קורה כאן" ומה הצעד הבא.
אני מניחה שתהליך קבלת השינוי אף יקל עלייך בפעמיים בשבוע שבעלך חוזר מאוחר מהעבודה.
שיהיה בהצלחה, ואת מוזמנת בהחלט לעדכן איך הולך
ותודה לאילנה

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

תודה רבה לכן על התגובות

אני מבינה שיש כאן שתי בעיות: השימוש במילה "אוהבים" היא באמת קיצונית ואני צריכה להפנים את זה שמדובר בהרגל ולגרום לבן שלי להבין את זה בעזרת השיטות שרשמתן כאן.

אבל הבעיה השניה היא שכנראה יש לי בעיה פיזית בלקום בלילה וכנראה שזה משהו שאני צריכה לטפל בו אצל רופא כי עכשיו שאני חושבת על זה כל עניין השינה אצלי גרוע. אני מתעוררת בקלות מכל דבר אני חייבת חושך ושקט (בעלי אוהב להרדם עם הטלויזיה וזה ממש מפריע לי ולכן יש לילות שהוא נרדם בסלון עד הבוקר). ברגע שאני מתעוררת בלילה, אם אני לא חוזרת מיד לישון, לוקח לי כמה שעות להרדם ואז מתחילה לי המיגרנה של העייפות במשך כל היום למחרת...ואני לא מדברת על כאב ראש קל זה משהו שמחייב אותי להכנס למיטה ולפעמים אני בוכה מכאבים

שוב תודה לכן וחג שמח

שרון את עושה עבודה מדהימה

1. תודה על המחמאה .
2. אכן... וכל הכבוד. ניסיתי להראות לך את הקשר בין המילים "אוהבים את אבא" לבין ההרגשה שזה יוצר אצלך...
הרי זה ברור שבנייך אוהבים אותך... ובוודאי שאהבתם אלייך אינה מושפעת מן העובדה שהם, ככל הנראה, התרגלו לזה שאביהם ניגש לבכיים בלילות.
אלו 2 דברים שונים: ההרגל שאבא קם אליהם בלילות, ואהבתם כלפייך.
מי שעשה את הציוות בין 2 דברים לא קשורים אלו, היא את בעצמך. ועכשיו הציוות הזה גורם לך סבל, בגלל שבמחשבותייך מתקיימת המשוואה: "הילדים בוכים בלילה + אני קמה אליהם בלילה + הם בוכים יותר = הם לא אוהבים אותי."
בעוד שהמשוואה הנכונה היא ככל הנראה זו:
"הילדים בוכים בלילה + את קמה אליהם + הם בוכים 'רק אבא' = הם רגילים שאבא הוא זה שקם."

לגבייך:
אני מאמינה שתמיד, לפני הכל, יש לשלול בעיה פיזיולוגית. את מתארת קושי בשינה, בין אם זה בהירדמות ובין אם זה בלחזור לישון לאחר התעוררות בלילה. יכולות להיות לכך סיבות רבות מספור.
אבל קודם כל הייתי שוללת סיבה פיזיולוגית. הייתי רוצה שתספרי על הקושי בשינה לרופא המשפחה שלך. ייתכן והוא ימליץ על בדיקה ב"מעבדת שינה". מעבדת שינה קיימת בכל מרכז רפואי גדול (בי"ח) כללי, ולמיטב ידיעתי יש גם אחד כזה בבי"ח לוינשטיין. למעבדת שינה את מגיעה ללילה, שבו את מחוברת לאלקטרודות שונות שנותנות מדדים פיזיולוגיים של תפקודי הגוף בזמן השינה. את ישנה שם לילה, ובבוקר הולכת לביתך. התוצאות מגיעות לרופא ששלח אותך.
בדיקה זו מגלה האם, ובאיזו רמה, את סובלת או לא סובלת מהפרעות פיזיולוגיות (על רקע ביולוגי) לשינה.


שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T