לספר או לא - הריון ולידה

זה מאוד אינדיבידואלי.
אנחנו החלטנו לא לספר לאף אחד עד השקיפות. לא בגלל עין הרע או משהו אלא כדי לא להתמודד עם הסברים אם משהו יקרה. היה לי מאוד קשה לקבל תנחומים ולדבר על מה שקרה ולא רציתי לחוות את זה שוב.
חוץ מזה, ראיתי גם כמה עצב זה גרם להורים שלנו ולא רציתי שידור חוזר.

אנה

זה בדיוק גם מה שקרה לי שבוע וחצי של סיוט עבר עלי וגם על המשפחה שלי כי שגעו אותי יש דופק אין דופק 4 פעמים הייתי בבי"ח והמשפחה שלי עברה איתי את זה, אצלי זה לא היה פשוט שאמרו לי ישר שאיבדתי את התינוק.
זה גם אחד השיקולים שלי אם לספר או לא.
אבל קודם כל נחכה ב"ה שיהיה מה לספר ונראה אח"כ.
תודההה.

גם אני חושבת על זה הרבה, אבל אני אציע לך מה שאני חושבת על עצמי: ב"ה כשאהיה בהריון, אחליט אז...כרגע אני בדעה שאני לא מספרת עד חודש 9

אחרי פעמיים שזה קרה לי, אין מצב שאני מספרת לפני שבוע 15 או כשתצא הבטן,,,אבל קודם שזה כבר יקרה ואני אהיה בהריון שוב

תודה בנות על התגובות והעצות.
אני מאחלת לכולנו שיהיה לנו רק דברים טובים לספר ובקרוב מאוד,לא משנה אם לספר בחודש שני רביעי או תשיעי העיקר שיהיה תקין.

בנות
שיהיה המון בהצלחה

בהריון הרשון שהסתיים בגרידה בשבוע שמונה סיפרתי למשפחה וחברה איך שראיתי דופק ...לאחר הגרידה היה קשה לההוציא בכלל את המילים האלה מהפה ולספר למשפחה אבל את האמת לא הייתי מצליחה לעבור את זה בלעדיי המשפחה שלי .. אולם בכל זאת בהריון השני סיפרתי רק לאמא שלי ולאחותי וביקשתי שלא יספרו לשאר האחים גם לא בגלל עין הרע חס וחלילה אלא מהפחד שאם לא יסתדר שוב אז להסביר שוב את המקרה...
לחברה סיפרתי רק בחודש רבעי כי אין לי מושג עד היום מאיפה כולם בעבודה גילו על הגרידה באותו הזמן לא רציתי לחזור לשם בגלל שלא רציתי לענות על שאלות ואנשים מטבעם חטטנים..
אז קודם מאחלת לך מכל הלב שתיקלטי במהרה להריון קל ותקין וב"ה תספרי רק אם את רוצה את לא חייבת לאף אחד