בשנים האחרונות עלה גיל הכניסה הראשונה להריון ועמו גיל הכניסה להריונות שלאחריו. זוהי ללא ספק אחת הדילמות העמוקות של נשים בעידן שלנו. נשים המפתחות קריירה מקצועית נוטות לדחות את הכניסה הראשונה להריון, והמקרים בהם נשים מעל גיל 40 מעוניינות להיכנס להריון מתרבים והולכים. אך מה עם השעון הביולוגי המתקתק? אבל מה אומר הגוף? האם הוא מכיר בחשיבות הקריירה ובתארים האקדמיים שאספנו בדרך? לצערינו לגוף יש סיפור משלו והתנהלותו עצמאית וקשה להתווכח איתו: הפריון יורד עם השנים והסיכוי להרות פוחת בצורה משמעותית. עם זאת חשוב לציין, נשים רבות נכנסות להריון בריא ותקין ויולדות גם אחרי גיל 40.
האם רק הביציות אשמות?
סיכויי הכניסה להריון
נשים בשנות העשרים המוקדמות לחייהן פוריות פי שתיים בהשוואה לנשים בסוף שנות השלושים לחייהן. הביציות נוצרות בשחלות בתחילת החיים העובריים, ומאז לא נוצרות ביציות חדשות ולכן הן מזדקנות ואיכותן יורדת. למעשה מלאי הביציות יורד במהלך חיי האישה. החל מאמצע שנות השלושים מתפתחת ירידה הדרגתית משמעותית בפוריות האישה, ובמקביל חלה עליה בסיכון לבעיות פוריות. בעוד שהסיכוי של נשים עד גיל 35 להיכנס להיריון עומדים על 25-30% בחודש, הרי שאחרי גיל 40 הסיכוי להרות יורד לכ־5% בחודש. כמובן הכול תלוי ברזרבה השחלתית (שנמדדת בבדיקת FSH), אבל בגדול, הסיכוי להרות יורד דרמטית. על מנת להמחיש – בראשיתה של ההתבגרות המינית בגיל 13-14, יש בשחלות של אישה צעירה כחצי מיליון ביציות. בסביבות גיל 25 המספר יורד לכ-100 אלף ביציות, ואילו מספרן בגיל 40 – פוחת לעשרת אלפים בלבד. ולא זאת בלבד, גם איכותן ופוריותן של הביציות הולך ופוחת. במהלך השנים ישנו הרס של הביציות המושפעות מחיי האישה הימיומיים. מחלות, זיהום אוויר או תזונה לקויה וכד'.
ומה הסיכוי להריון כאשר עושים טיפולי פוריות?
גם אז קטן מהותית הסיכוי מעל גיל 40 להיכנס להריון. סיכויי הכניסה להריון בהפריה חוץ גופית עומדים על כ־15% בגיל 40 והסיכויים יורדים בחדות אחרי גיל 44 הם עומדים על כ־2%. (זו הסיבה שדרוש בישראל אישור מיוחד לבצע הפריה חוץ גופית בנשים מעל גיל 45).
סיבוכים בהריון בגיל מבוגר?
ככל שגיל האישה עולה, עולה גם הסיכוי לסיבוכים בהריון כגון: שיעור גבוה של עוברים קטנים וגדולים,
רעלת הריון, מקרים רבים של סכרת הריונית, יותר דימומים הנובעים משליית פתח, שיעור גבוה של ניתוחים קיסריים וגם שכיחות גדולה יותר של לידת פגים. אך גיל האישה בפני עצמו אינו הגורם העיקרי לסיכונים הצפויים להריון והלידה מעל גיל 40. מחלות הנלוות לעליה עם הגיל, כמו סוכרת ויתר לחץ דם, הם המהווים גורמי הסיכון העקריים. לכן, ולאור כל זאת, מומלץ לקיים מעקב וליווי הריון שוטף ובעת הצורך מעקב להריון בסיכון גבוה בעזרתם ניתן יהיה לצפות להריון ולידה תקינים ובריאים. בגיל 37-40 עליית שכיחות הסיבוכים עולה מ מ-8% ל14%.
האם ההסתברות להפלה טבעית עולה עם הגיל?
לעליה בגיל קשר ישיר להפלות ספונטניות, וזאת אחת הסיבות שהריון בגיל מבוגר הוא בעל סיכויי הצלחה נמוכים יותר. למעשה, קיימת עליה של 50% בשיעור ההפלות במעבר בין גיל 20 לגיל 30 ועליה של פי 2 עד פי 4 בין גיל 20 ל-40.
האם שכיחות המומים המולדים ופגמים הכרומוזומליים עולה?
בבדיקות כרומוזומיות שנעשו נבדק הקשר בין הפרעות כרומוזמליות לעליה בגיל האם ואכן נמצא כי שכיחות הבעיות הכרומוזומלית אצל נשים מבוגרות גדול בצורה משמעותית, ושכיחות זו עולה עם הגיל. מגיל 35 הסיכון למומים כרומוזומיים הוא 1 מ-300. רוב ההפלות קשורות למומים בכרומוזומים הנובעים מהגיל.
בנוסף, עם ככל שעולה גיל האם, יש עליה בשיעור המומים המולדים שאינם כרומוזומלים כגון מומים מולדים במערכת העצבים, חיך שסוע וריבוי אצבעות.
מאחר ורק במקרה שהאם יודעת שהיא נשאית של מחלות גנטיות, ניתן יהיה לדעת למפרע האם ישנו סיכוי למומים מולדים גנטים, ומאחר ולרב האם איננה מודעת לנשאות כלשהי, על כן חשוב לבצע את הבדיקות הגנטיות הרלוונטיות.
בדיקות לאתור מומים מולדים
על מנת לאתר מומים מולדים מסוגים שונים נעשות בדיקות שונות טרום ההריון ובמהלך ההריון.
בדיקות לאיתור מומים טרום הריון
בדיקות סקר גנטיות מיועדות לזהות נשאות למחלות גנטיות תורשתיות, שידועות כנפוצות. בעזרת בדיקת דם פשוטה ניתן לאתר נשאות למחלות גנטיות רבות שהינן קשות, חשוכות מרפא ואשר לא מתבטאות קלינית בקרב הנשאים. כיוון שלא לכל מחלה גנטית שכזו יש ביטוי בבדיקות המעקב השגרתיות לאורך ההריון, ומאחר ולרב לא ניתן לדעת לפני ההריון האם הביציות תקינות, הרי שהאבחון על ידי בדיקות הסקר הגנטיות הינו חשוב וחיוני.
בדיקות לאיתור מומים במהלך ההריון
במהלך ההריון נעשות בדיקות שונות לאיתור מומים מולדים:
- לאיתור מומים כרומוזומליים נעשות בדיקות כגון בדיקת סיסי שליה, בדיקת דם עוברי, (לאחרונה מפתחים גם שיטות בהן ניתן למצוא תאים עובריים בבדיקת דם אצל האם ובידודם), ובדיקות מי שפיר.
- לאיתור מומים שאינם כרומוזומלים כגון מומים מולדים במערכת העצבים, חיך שסוע וריבוי אצבעות יש לבצע סקירת מערכות קפדנית מאוד.
בדיקת מי שפיר
מאחר שמגיל 35 הסיכון למומים כרומוזומיים הוא 1 מ-300 גיל זה נבחר כיעד מומלץ לבדיקה. ( אך ההמלצה יכולה להשתנות מאשה לאשה בהתאם להריון ) בדיקת מי שפיר נעשית בין השבוע ה-16-20 (כאשר יש חשד לזיהום בוירוס הנקרא CMV מחכים לשבוע 22).
הבדיקה מבוצעת ע"י רופא. תחת אולטרסאונד מוחדרת מחט שבעזרתה שואבים נוזל מי שפיר שנשלח לתרבית תאים. קיים סיכוי קטן השל 0.3% להפלה כתוצאה מבדיקת מי שפיר.
