מיגרנה – כאבי ראש
מיגרנה היא תופעה המושפעת משינויים הורמונליים, כך שיש קשר בין כאבי ראש בכלל ומיגרנה בפרט לבין שינוי ברמות ההורמונים אשר מתרחשים בזמן הביוץ, המחזור החודשי ובהריון. ההשפעה של ההריון על המיגרנה היא לרוב מיטיבה, הן מבחינת תדירות והן מבחינת חומרת ההתקפים – כלומר, בד"כ יש שיפור בהתקפי המיגרנה בזמן הריון, אין השפעות משמעויות של המיגרנה על מהלך ההריון ו/או אין תוספת סיכון משמעותית לסיבוכי הריון.
הנקודה החשובה ביותר, לטיפול במיגרנה בזמן הריון, הוא בחירת הטיפול התרופתי המתאים והבטוח ביותר מבחינת ההריון.
חשוב מאוד לציין – נשים הסובלות ממיגרנה, מכירות את אופי ההתקפים ויודעות בד"כ לאבחן את ההתקף בעצמן.
בכל מקרה של כאב ראש שונה, חדש, לא מוכר ו/או שמתלווים לו סימנים וסימפטומים נוספים, חדשים ולא מוכרים – חשוב להבדק על ידי רופא. זאת משום שלא לא כל כאב ראש – מוכר או לא מוכר – הוא מיגרנה. לכן, כאשר מופיע כאב ראש לראשונה בהריון, כאבי ראש עם סימנים נוספים ו/או כל כאב ראש שאינו מוכר כהתקף מיגרנה – חשוב לפנות לבדיקת רופא וזאת בכדי לשלול סיבות אחרות לכאב ראש. סיבות כאלו יכולות לעיתים להיות מסכנות חיים, הן ליולדת והן לעובר – ואסור לפספסן, כגון: רעלת הריון, קרישיות יתר ועוד.
כיצד משפיע ההריון על המיגרנה?
ההשפעה של ההריון על תדירות וחומרת התקפי המיגרנה אינה קבועה אך ככלל יש הטבה. רוב הנשים ( 70% ) חוות שיפור, במיעוט המקרים תתכן החמרה ( 5% ) ובאחרות אין כל השפעה של ההריון על המיגרנה. קשה לנבא מי מהנשים תסבול מהחמרה או הקלה, למעט בקבוצת הנשים אשר סובלות ממיגרנה "הורמונלית", אשר חוות את התקפי המיגרנה סביב המחזור החודשי ו/או הביוץ – בנשים אלו, ההריון נוטה להוביל להקלה. בניגוד להקלה בזמן ההריון, הרי שאחרי הלידה, בעיקר בנשים עם מיגרנה "הורמונלית", תתכן החמרה והופעת התקפי מיגרנה משמעותיים בתדירותם וחומרתם, תוך זמן קצר אחרי הלידה.
כיצד משפיעה המיגרנה על ההריון?
ברוב המקרים, מיגרנה לא תשפיע על מהלכו התקין של ההריון ובריאות העובר ו/או תהווה גורם סיכון להתפתחות של סיבוכי הריון שונים. יחד עם זאת, קיים קשר מסוים בין הופעת מיגרנה בהריון לסיכון מוגבר לרעלת הריון וליתר לחץ דם הריוני, אשר מגבירים את הסיכון ללידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך. מחקרים שונים מלמדים כי מיגרנה במהלך ההריון מעלה את הסיכון להתפתחות של מחלות הקשורות ללחץ דם (כאמור, יתר לחץ דם הריוני ורעלת הריון) עד פי 3. על כן, לנשים הסובלות ממיגרנה מומלץ להקפיד על מעקב הריון מסודר וקבוע בשילוב של מעקב על ידי מומחה להריון בסיכון.
כיצד מטפלים במיגרנה במהלך ההריון?
למעשה, ההכנה החשובה ביותר טרם ההריון מבחינת המיגרנה היא התאמת הטיפול בעת ההתקפים לכזה שהינו אפשרי ובטוח בזמן ההריון. כללי הזהב הם: לא לקחת טיפול תרופתי שלא לצורך, להמעיט בתרופות ככל הניתן ולשאוף למינון היעיל הנמוך ביותר. למרות כל זאת, כאשר יש התקף משמעותי חשוב מאוד לטפל בו, ולא לסבול לחינם "בגלל ההריון". בכל מקרה רצוי להתעייץ עם הרופא המטפל או רופא מומחה להריון בסיכון, בכדי לקחת אך ורק תרופות שהן בטוחות בהריון ולא מסכנות את העובר.
טיפול לא תרופתי – האמצעים הלא תרופתיים דומים לאלו הננקטים שלא בעת הריון, כגון: מנוחה, חדר חשוך ושקט, שתיית קפה (במגבלות המותרות בהריון) והימנעות מגורמים מסייעים כגון מזונות מסוימים, סוכר נמוך ואלכוהול.
טיפול תרופתי – יש להתייעץ עם הרופא המטפל על כל טיפול תרופתי בהריון, בפרט כזה הניתן לטיפול ומניעת התקפי מיגרנה. מומלץ להמשיך טיפול עם תרופות מוכרות ולא להתחיל תרופה חדשה בזמן הריון ולנסות להגיע למינון הנמוך ביותר שהינו יעיל.
- אקמול ואופטלגין – יעילות ובטוחות לשימוש בהריון.
- נוגדי דלקת (NSAIDs ) – קבוצת תרופות זו אינה מומלצת בהריון, בעיקר במהלך הטרימסטר הראשון והשלישי, אז דווחו כקשורות לשיעור גבוה יותר של הפלות ו/או מומים.
- חסמי בתא (Beta Blockers ) – ככלל יכולים לגרום לעיכוב בגדילת העובר, אך זה תלוי בתרופה הספציפית, בעיתוי השימוש בה וכמובן במינון ומשך השימוש. לכן, היוועצי עם הרופא שלך לגבי הטיפול.
- טריפטנים (Triptans ) – הדעות לגבי בטיחותם בהריון שנויות במחלוקת, וקיימים מחקרים אשר קשרו בין תרופות אלו לבין סיבוכים לעובר.
- ארגוט (Ergot ) – נגזרות של תרופות ארגוט, אסורות לשימוש בזמן הריון.
